כשר אבל מסריח: מכרז היח"צ לתכנית "מחיר למשתכן" - מתנהל עם מתמודד אחד בלבד

מכרז של משרד הבינוי והשיכון עבור שירותי יח"צ לתכנית הדגל של הממשלה הנוכחית – "מחיר למשתכן", מצליח לעורר הרבה סימני שאלה לגבי התנהלות לכאורה של המשרד. המכרז של "הוועדה להסכמי שירותים" במשרד, גם נותן לנו הצצה לאופן בו משרדי ממשלה בוחרים ספקים, ומשלמים סכומי כסף גדולים, הכסף שלנו - הציבור.

תחום הדיור הוא אחד הנושאים הבוערים שנמצאים על סדר יומה של הממשלה, ונמצא בצמרת השיח התקשורתי. משרד השיכון מגדיר את תכנית מחיר למשתכן כ"חוד החנית בסדרת צעדים חסרי תקדים במטרה להקל על חסרי דירה לקנות דירה ראשונה בתנאים מועדפים".

לאחרונה יצא המשרד במכרז לאיתור משרד לייעץ תקשורתי שילווה את קמפיין מחיר למשתכן בהיבטים הפרסומיים והתקשורתיים. בהודעה שפרסם, דיווח המשרד כי הוא פטור מניהול מכרז לאחר קבלת אישור משרד האוצר בנימוק של "יחסי אמון אישיים".

בפרוטוקול הוועדה להסכמי שירותים" ניתן למצוא תיאור מפורט ומדויק יותר של תנאי הסף הנדרשים: "ניסיון בניהול קמפיינים נרחבים בסדר גודל לאומי, ניסיון של 5 שנים לפחות בדוברות, ניסיון בשת"פ ועבודה עם גופי ממשלה, ניסיון בניהול פרסום וידע בפריסת מדיה ואסטרטגיה תקשורתית". משרד הבינוי הזמין 5 משרדי יחסי ציבור, למה שמוגדר "מכרז סגור". המוזמנים למכרז הם גיתם, יוניק, גורן עמיר (דרייב), שלום תל אביב ודבי תקשורת. מדוע נבחרו משרדים אלה ולא אחרים למשל? הנה סימן השאלה הראשון.

4 משרדים מתוך החמישה לא מתמודדים בכלל

אייס פנה ל-5 המשרדים המוזכרים במסמך הרשמי של משרד הבינוי, והופתע מהתשובות. 4 משרדים הצהירו בצורה שאינה משתמעת ל-2 פנים, כי הם אינם מתכוונים להתמודד במכרז, ויתרה מכך - בשלושה מהם אמרו לאייס כי הועברה הודעה על כך ליחידת הדוברות במשרד. משרד נוסף אף ציין כי לא ידועה לו על פנייה שכזו אליו. זה השלב בו מתעורר לו סימן השאלה השני - כאשר מתברר כי 4 משרדים מבין החמישה לא מעוניינים כלל לקחת חלק במכרז.

המשרד היחיד שהסכים להתמודד במכרז הוא גורן עמיר יועצים בע"מ, אך גם כאן עולה  תהייה. 'גורן עמיר' מוגדר בכלל כמשרד לובינג ואינו עוסק בייעוץ תקשורתי ויחסי ציבור. לאייס נודע עם זאת כי התמודד החמישי אינו 'גורן עמיר', אלא משרד דרייב - חברת פרסום שבראשה עומד יגאל חזן, שהוקמה בשותפות עם 'גורן עמיר'. והנה צץ לו סימן שאלה נוסף: מה הקשר של משרד פרסום למכרז היח"צ הנוכחי, ומדוע לא מצוין שמו במכרז?

על פניו, השירותים שדרייב מציע יכולים לקלוע לדרישות משרד הבינוי והשיכון, שמבקש בנוסף לניהול משברים תקשורתיים וייעוץ, גם "הד תקשורתי מתאים וניהול מוצלח של הקמפיין הפרסומי והטמעת המסרים בצורה אפקטיבית ונכונה בציבור". עם זאת, לדרייב עצמו כמשרד פרסום - בנפרד ממשרד הלובינג - אין את היכולת לטפל במשברים תקשורתיים במידה ואלו יתעוררו במהלך הפעילות".

אז איפה עומד המכרז כעת? בהנחה שנותר מתמודד אחד במכרז, הרי שמדובר בהליך תקין שיכול להימשך, ואין חובה על הגוף הממשלתי לקבל הצעות נוספות לטובת המכרז. כך יוצא למעשה שמשרד הבינוי והשיכון יכול לטעון כי בחר 5 משרדים עמם יש לו "יחסי אמון אישיים" - ומכיוון שארבעה מהם מוותרים על ההשתתפות, נותר מועמד בודד שיזכה במכרז.

ובכלל, מדוע מכרז זה אינו פתוח ולא מאפשר לכל המשרדים העומדים בתנאי סף מסוימים, להגיש את מועמדותם? על פי חוק חובת מכרזים, כל התקשרות ממשלתית תבוצע במכרז, פרט להתקשרויות מתחת ל-50 אלף שקל. בהתקשרות בסכום שנמוך מ-3,000 שקלים שמורה לגוף הציבורי זכות הבחירה, בהתקשרות של עד 10,000 שקלים נדרשות 2 הצעות מחיר, ובהתקשרות שבין 10,000 ל-50 אלף שקל, נדרשות 3 הצעות מחיר. התקשרות שעולה על 50 אלף שקל חייבת במכרז, עם זאת - ישנן 33 סיבות רשומות לקבלת פטור ממכרז.  

איזה כיף: יש "פטור ממכרז" ו"יחסי אמון"

על פי נתוני הסדנה לידע ציבורי הנכונים לשנת 2015, רובם המכריע של ההתקשרויות של משרדי הממשלה, כ-80%, נעשה ללא מכרזים. יתרה מכך, בשנים האחרונות היקף המכרזים שנהנים מ"פטור" צומח בעקביות - כאשר בין 2010 ל-2015 נרשם גידול של 230% בהיקף ההתקשרויות ללא מכרז, שהסתכמו ב-8.6 מיליארד שקל בשנה החולפת.

חוק חובת מכרזים מקל בהענקת פטור ממכרז במקרים שבהם הדחיפות והבהילות היא בראש סדר העדיפויות ומדובר בנושא המחייב תחילת העבודה באופן מידי - טיעון שהעלה משרד הבינוי והשיכון באמצעות יחידת הדוברות שלו. מאידך, באותו חוק חבוי גם סעיף מיוחד לפיו "גוף ציבורי יעשה כל שניתן כדי שהתקשרות לא תהפוך דחופה, באופן המצריך התקשרות בפטור ממכרז לפי תקנה 2(9( או באופן המצריך עריכת מכרז ממוכן מהיר לפי תקנה".

גורם בענף היח"צ מנסה להבהיר לאייס את סוגיית "יחסי האמון" המופיעה במכרז הסגור: "נכון שבתחום היח"צ הטיעון של 'יחסי אמון' הוא סיבה שיועצים משפטיים נוטים לקבל. עם זאת, מתוך היכרות של הנתונים, מדובר בשוק של חלוקת תופינים למקורבים. יש קבוצה סגורה של משרדי יח"צ שיושבים על קרן השפע ונהנים ממנה".

כמעט בכל מכרז של משרד ממשלתי עולות הטענות שאף אחד לא מוכן להיות חתום עליהן בשמו ל"מכרז תפור". לעיתים מדובר בחשד אמיתי ובמקרים אחרים בכלי שמטרתו לייצר ספין מאחורי הקלעים כדי להביא לאפליה מתקנת או הבטחה לניקיון כפיים.

תפירת מכרז היא למעשה "הנדסה הפוכה": קודם כל בודקים את מאפייניו הייחודיים והספציפיים של מי שחפצים ביקרו, ואז מעלים על הכתב דרישות ותנאי סף שרק גוף אחד עומד בהם. השלב הבא הוא יציאה למכרז - פטור או לא - שעליו מתמודדים מספר מציעים אך רק לאחד מהם, או לכל היותר שניים יש הלימה מקסימלית עם התנאים המבוקשים.   כאמור, למרות בקשות חוזרות ונשנות בטלפון, במייל ובהודעות כתובות לקבלת תגובה ותשובות לשאלות שעולות לגבי המכרז, לא התקבלה תגובת דוברות משרד הבינוי והשיכון.