הגל"צניקית שהצליחה להביך את הצנזורית עם שאלה על פרשה אסורה בפרסום

לצד העיסוק בצנזורה ואם ב-2016 היא אפקטיבית, הצליחה עיתונאית צעירה, כתבת התקשורת של גל"צ, שירה הדס-נקר, להביך את הצנזורית הצבאית הראשית אל"מ אריאלה בן אברהם עם שאלה שנמצאת על התחום האפור שבין מותר לאסור בפרסום. "האם יש מצב שהמערכת כיום מסנגרת על דמויות שפועלות במשחק הפוליטי בגלל העבר הביטחוני שלהן", שאלה הדס-נקר את הצנזורית בפאנל של כנס הדיגיטל DIGIT2016 ברומזה על פרשה האסורה בפרסום במסגרתה חל איסור פרסום על שמו של אדם הקשור במיוחד לצמרת השלטון בישראל, בגלל עברו הבעייתי.

אל"מ בן אברהם הביטה בהפתעה בהדס-נקר, וענתה: "האם אנחנו מסנגרים על דמויות פוליטיות? לא, הדמות הפוליטית לא מעניין אותי. המבחן המשפטי של הצנזורה הוא פגיעה בביטחון המדינה ומה שנופל בנושא הפוליטי הוא לא אישיו אצלי".

הדס נקר לא הרפתה: "אז למה מונעים פרסומים על הפעילות הפוליטית שלו בהווה?".

בן אברהם ביקשה בכל מאודה לסגור את הנושא וענתה: "אנחנו מונעים פרסומים שפוגעים בביטחון המדינה. נקודה".

ובכלל, פאנל "דיגיטל על הכוונת" בכנס DIGIT2016 של בית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה, עורר לא מעט עניין. בפאנל השתתף גם עורך ynet עד לאחרונה, ערן טיפנברון, שקבע כי "אי אפשר לצנזר במאה ה-21. אפשר לצנזר אולי את ערוץ 2 או ynet, אבל לא הבלוגר העצמאי עם 100 אלף העוקבים שיחפור ויפרסם".

אל"מ בן אברהם אמרה כי הצנזורה עובדת לפי קריטריונים מסוימים, וענתה לביקורת שעלתה בשבועות האחרונים לאחר שהתפרסמו ידיעות על כך שבעלי בלוגים ודפי פייסבוק קיבלו פניות מהצנזורה ונדרשו להעביר מידע לפני פרסום: "אנחנו נמצאים בדפי פייסבוק שהם ציבוריים ופתוחים לציבור הרחב. זה צריך להיות דף פומבי כדי שאנטר אותו. אני לא משטרת מחשבות. אני לא מגנה על סוד מפני הציבור בישראל, אלא מפני האויב שעושה בו שימוש כדי להפיק מידע מודיעיני בעל ערך. דפים שמגדירים עצמם כעוסקים בחדשות - אני מבקשת מהם לנהוג באחריות. אם יש דף שעוסק בסוגיות ביטחוניות ומתקיים בו שיח ביטחוני - עליו לדעת את החובות המוטלות עליו כשעוסקים בשיח שכזה. אנחנו לא מנטרים רק בשפה העברית, אלא בעוד שפות, הכל תחת הקריטריונים".

לדבריה, "אנחנו דמוקרטיה מערבית ליברלית ואנחנו מבינים שאנחנו לא יכולים לשלוט על כל המידע ברשת. המצב מחייב אותנו לצמצם את הנושאים לליבת הסוד. אנחנו מפעילים שיקול דעת וצריך להבין שברשת, גם אם אגיד להסיר משהו זה ישאיר חתימה בענן כלשהו ולכן, אני שוקלת האם בכלל לעשות את הפניה או לתת לזה להיטמע. ישנם מצבים שעצם הפניה פוגעת יותר בביטחון המדינה. אני מכירה את כל התרגילים. יש נושאים שהם באמת ליבת הסוד ששם נפעל באגרסיביות יתר ויש נושאים שלא, זה בדיוק ההתאמה שלנו לעולם הרשת וזה מחייב אותנו לפעול בצורה אחרת מזו שפעלנו בה לפני 5 ו-10 שנים".

בשלב מסוים בפאנל, שאל המנחה רועי כ"ץ לגבי המעקב אחרי הוואטסאפ, שעל פי חוק מותר לצנזורה לנטר אותו. "אני לא נוגעת בוואטסאפ", ענתה הצנזורית. "יש סמכויות, ישנות של האזנות סתר אבל אני לא שם. אני לא יודעת להגיד שאף פעם לא השתמשנו בזה, בוודאי לא מאז שאני בתפקיד. ככל הנראה לא אעשה בזה שימוש. לפחות לא בשגרה. הסמכויות קיימות אבל צריך לעשות בהן שימוש מושכל ונכון. אנחנו בעד שקיפות וחופש ביטוי. מה שאני עושה זה איזון מאוד עדין בין חופש הביטוי לבין סוגיות ביטחוניות. ברירת המחדל בצנזורה היא לאשר ולא לפסול. אנחנו מדינה מוקפת אויבים ועדיין יש לנו דברים שצריכים להישמר בסוד. גם אחרי שנצמצם, יש דברים שעדיף שיישארו אצלנו ולא יגיעו לאויבים שלנו ולא צריכה להיות בהם שקיפות. במרבית הנושאים אני בעד שקיפות".

טיפנברון העיר שאולי הגיע הזמן לשנות את חוק הצנזורה, המבוסס על חוקי המנדט. "יכול להיות שצריך לרפרש את החוק המבוסס על חוקי המנדט ואנו בוחנים זאת כל הזמן, איך נכון לרפרש, אלה האתגרים של הצנזורה, אלה המשימות של הצנזורה לשנה הקרובה", ענתה הצנזורית.

טיפנברון המשיך: "כולנו כאן בחדר הזה אוהבים את ישראל ורוצים לשמור על ביטחונה. מה שהצנזורית הנוכחית הצליחה לעשות זה לייצר שיח. אחרי שאמרתי את זה, אגיד משהו רע. מי שבעצם התחיל, החטא הקדמון, הוא של קודמי בתפקיד יון פדר. הוא הקים את ynet ואמר שהוא רוצה שזה יהיה חשוב כמו העיתון האח - ידיעות אחרונות, ואקבל על עצמי את כל חובות הצנזורה כמו אלה של כלי התקשורת הגדולים. לשיטתו, זה היה המהלך הנכון. אבל מה קרה? שכל התהליך של התנגשות בין הצנזורה לבין המציאות נדחה משנת 2000 לשנת 2016 ונדחה מהצנזור דאז, לצנזורית הנוכחית. היא חטפה עכשיו את כל המשא הכבד של לפתור את הבעיה בין ההתנגשות של הצנזורה עם המאה ה-21. למרות שהיא נורא מוצלחת, אני לא חושב שהיא תצליח, כי אי אפשר לייצר צנזורה במאה ה-21".

בן אברהם אמרה כי "מערכת הביטחון מספיק בשלה ובוגרת בכדי להבין שהצנזורה היא במדינה דמוקרטית, שזכות הציבור לדעת וגם אם יש דברים כואבים - הם יצאו. אני לא קיבלתי פנייה, מאז שנכנסתי לתפקיד, מגורם כלשהו שאמר לי לא לאשר פרסום מטעמים שאינם ביטחוניים. אין לחצים כאלה, לא עליי ולא על אנשיי. היחידה היא עצמאית לחלוטין עם שיקול דעת עצמאי לחלוטין. מי שממנה צנזור הם שר הביטחון והרמטכ"ל ומרגע המינוי, הצנזור הוא עצמאי לחלוטין. רק בגץ יכול לשנות החלטה של הצנזור".

שמו של הבלוגר ריצ'רד סילברסטיין עלה יותר מפעם אחת במהלך הפאנל על כך שיש בלוגרים ש"לא שמים" על הצנזורה הישראלית, ומפרסמים ממקום מושבם בארה"ב ידיעות ביטחוניות ונפיצות, בין היתר את סיפור מעצרה של ענת קם. לדברי הצנזורית בן אברהם, "מערכת היחסים בין הצנזורה לבין הבלוגרים מחו"ל היא הסיפור הגדול, ושם הצנזורה לא תדע לטפל עד הסוף. אבל אם אתה מתכוון לעשות נזק במזיד, אנחנו עוד ניפגש בעתיד...".

וגם סוגיית הבכירים עלתה לדיון. "אין מצב בו הצנזורה שומרת על בכירים בצבא או במערכת הביטחון. יש צנזורה ויש צווי איסור פרסום, יש הבדל", אמרה "צווי איסור פרסום הם סוגיה אחרת ונפרדת. סוגיה שלא נוגעת לצנזורה. לטעון שאנחנו מצנזרים פרשיות מביכות - אני כופרת בכך מכל וכל. המבחן שלנו הוא פגיעה ממשית בביטחון המדינה ואין בלתו. אני מוצאת את עצמי מאשרת חומרים שכקצינה בכירה בצה"ל מאוד לא נוחים לי ועדיין אני מאשרת אותם".