על סופרפארם כמובילת אג'נדות - ועוד כמה מילים על קמפיין "5 יחידות מתמטיקה"

רשת סופרפארם מדברת אלינו ב-2 קולות בעיקר כי אנחנו אנשים מורכבים. לפעמים בא לנו לקנות, ועכשיו ובהנחה. לפעמים אנחנו רוצים תוכן, תוכן שיבדר אותנו ויגרום לנו לקחת בו חלק חשוב, כמו בכל דבר בחיים.
 
קליפ הרקדנים נועד לשמש פלטפורמה אלגנטית שמגישה מוצר או קטגוריה או מבצע. דוגמא קלאסית היא "שובל הבשם" מלפני 3 שנים.

 
 
אבל מעבר למישור הזה יש עוד מישור שאומר לנו - אנחנו, סופרפארם, לא רק רצפת מכירה, למעשה – אנחנו מובילים אג'נדות. זה התחיל עם המחווה להסרת הזקנים. קליפ ויראלי שכל כולו תיעוד מהלך הסרת זקן אצל 2 גברים. הקליפים כיסו את האספקטים הרגשיים והחברתיים הכרוכים בגילוח זקן. ברקע כיכב סכין גילוח של life. מותג הריטייל נתן פלטפורמה אבל "אנחנו" האנשים היינו הגיבורים. מהלך דומה היה עם המברשת שמוציאה קשרים. דוקו מבויים - מי מסרק אותך, אבא או אמא? ילדות עם תלתלים וקשרים בשיער חשבו שאמא מסרקת כשזה היה למעשה אבא רק עם המברשת הפלאית. המכירה הייתה בשוליים, הגיבורים היינו אנחנו, המתולתלים והוריהם.
 
סופרפארם מתחילה לבנות את עצמה כמותג שאומר - אנחנו רק קצה הקרחון של חיים שלמים, מאוויים, החלטות ותהליכים בחיים. במקרה של אקדמיית הביוטריות - אי הקוסמטיקה הוא רק חלק ממשהו יותר גדול. במקרה של ביוטריוּת - יש טרנד קיים וסופרפארם רק מזהה אותו ומחבקת אותו.
 
חלקנו הגדול אוהב לכתוב על ביוטי, ביוטי ככלל, אופנה ותסרוקות ואיפור וטיפוח. הרשת הפכה אותנו מזמן לכתבי אופנה וביוטי. כאלה אנחנו והסופרפארם – זורמת ומאפשרת, וחורשת עבורנו תלם נוסף.
 
כדי לבנות מאסה של עניין, סקרנות וכמובן engagement זה יותר מ"תכתבו" או "תעשו קליפים" על ביוטי. מדובר באקדמיה לביוטריות, עם ציונים, דירוג ופרסים. השקעה, רצינות ואדרנלין. מעכשיו כל מה שצריך זה להיכנס לסצנת הביוטריות שזה צירוף של בלוגרית בתחום הביוטי - ביוטיוב.
 
הקליפים מזכירים לנו שאנחנו אוהבות לאתר טרנדים לפני כולם, לזהות שינוי בקו האופנה או האיפור או השיער ולשתף. בין לבין - ובנונשלאנטיות שאינה כופה את עצמה - משלבים הקליפים מוצרי סופרפארם כגון המברשת המחליקה וכמובן שאר מוצרי היופי, כדי להזכיר לנו שזה קיים וברקע. הנה הגרסה הארוכה.

 
 
והנה הפרסומת הקצרה, וגם לינק לאתר (לחצו כאן).

  
 
הקליפ מופק באופן מעניין וייחודי שמכניס סטייל ושיק למהלך. הקליפים מדברים בשפה שונה מהשגרה של הרשת באמצעות אנימציה של קיפולי נייר, הדבקת גזירי נייר ולבד, וצילומי ידיים וחפצים. השפה ייחודית למהלך במטרה להצהיר: אנחנו לא פה כדי למכור לך מוצרי סופרפארם, זה תפקידם של הרקדנים.
 
Making of:

 
  
אז מה זה נותן לנו? ראשית, it's about us. להפוך לביוטרית מובילה, להיות הביוטרית הבאה, להגשים חלום שאינו נופל מלזכות בכוכב הבא או The Voice או במאסטר שף. דבר שני – ולדעתי זה אקוטי – להסיט את תשומת הלב מיועצות היופי של הסופרפארם. אז בואו נפתח את זה: למרות שהסופרפארם הוא מזבח מותגי הקוסמטיקה, קשה לנו איתן, עם יועצות היופי. אין מי שלא נתקל בהן עשר שניות אחרי שנעצר מול קיר הבשמים או איי האיפור. כמעט כל אזרחית ואזרח מצאו את עצמם בסיטואציית יעוץ כפוי לגבי סוג עורם או השקיות תחת העיניים. ארץ נהדרת עשו מזה מאסטרפיס...

  

להיות ביוטרית של הסופרפארם הופך את ייעוץ היופי לאמנות וכמו כל מהלך טוב ברשת החברתית - מעצים את הצרכן ומעניק לו כוח שהיה עד כה רק נחלת הביזנס. מהלך הביוטריות הופך אותנו מנועצות ליועצות, מקרבנות למובילות דעה ואת הסופרפארם – מרצפת מכירות לזירת תוכן שימושית ויצירתית.

 

ועוד משהו

 

בהמשך לטור קודם בנושא קמפיין "הזדמנויות גדולות מתחילות ב-5 יחידות" שמציף את הרשתות מטעם קרן טראמפ ומשרד החינוך, יצרו תלמידי סטודיו B6 עבודות מחאה נגדיות. המסרים רובם ככולם סובבים סביב הרעיון שאומר שלכל אדם יש ייעוד ייחודי לו, וכי הפקודה לבצע 5 יחידות מתמטיקה יכולה רק להכניס חלק נכבד מאתנו לקונפליקט נוראי עם אותו ייעוד.
 
הקונפליקט בא לידי ביטוי בפתרונות קריאטיביים שונים. למשל דמויות שחלקן העליון יושב אל שולחן עסקים אבל הנעליים הן נעלי בלט או נעלי ליצן. פיצוח אחר של אותו קונפליקט מראה מחברות מתמטיקה כשלצד המספרים והנוסחאות איורי אופנה - קרייאטיב שמבטא את הסירוב להיות במקום הלא מתאים לנו ואת השאיפה ללכת אחרי רחשי הלב.
 
בנוסף אפשר לראות תמונות חצויות כשחצי פנים - איש אקדמיה (= מתמטיקאי או מהנדס) והחצי האחר מוזיקאית או שחקן קולנוע אוחז בפסלון האוסקר. הכדורגלן ערן זהבי מספר לנו שבמקום ללמוד מספרים אפשר ללמוד מספרת וכמובן להצליח, ועוד רעיונות מדברים על כך שבחיים יש מקומות בהם יש יותר מתשובה אחת נכונה – והכוונה לאמנות ופילוסופיה ושאר מדעי הרוח.
 

מודעות אחרות מראות כיצד אמנים מצליחים דוגמת וולט דיסני או סטיבן שפילברג שהשתמשו בהזדמנויות שלאו דווקא התחילו ב-5 יחידות מתמטיקה. ועוד - אמנם מהנדסים יצרו את מכונת התפירה, בלוק הבניין והמחשב אבל מעצב האופנה, המעצב הגראפי והארכיטקט הם אלה שהשתמשו בהם כדי לייצר אמנות. או במלים גסות – איש הרוח והאמן "מתחיל" בו במקום שאיש המתמטיקה "מסיים".

המתקפה על מהלך 5 היחידות מהווה הוכחה לכך שהמסר מפלה ולא לגיטימי וגם איננו מקיף את מושג ההצלחה וההזדמנות. נכון שאנשים בעלי אמביציה להתקבל למוסדות השכלה תובעניים בתחום המדע וההנדסה, יהיו זקוקים לבגרות 5 יחידות מתמטיקה. אבל קיים רוב דומם שהוא אמביציוזי לא פחות, תחרותי לא פחות ויגיע רחוק מבחינת השכלתו והצלחתו בקריירה - שכלל אינה מותנית בחמש יחידות מתמטיקה.

ושוב אדגיש כי במקום שבו המדינה הייתה יכולה לעודד מצוינות כדרך חיים כוללת, ולפרק את נושא המצוינות למוטיבים רגשיים וקוגניטיביים, קיימת החטאה גסה. ההחטאה מתבטאת בבחירה לארוז את כל מושג ההזדמנות וההצלחה בעטיפה קונקרטית של 5 יחידות. האינטרס האישי של המדינה להפגין מצוינות מתמטית בעולם הגדול, ולשפר את הדירוג שלה מבצבץ מבעד למהלך שמפקיר את הפרט. ולכן - הבעיה אינה בעידוד ללמוד מתמטיקה. הבעיה היא הפקרת כל מי שמצוי מחוץ לרדאר הזה, ממודר מהסצנה אבל  ישגשג מחוצה לה ולמרות הקמפיין.