הסוף לתדמית המזרח אירופאית? קמפיין סקודה עוד יציב אותה מול המתחרות

המתוג סקודה קטף לעצמו את מושג ה"דרך" והתחיל לאלתר איתו. במובן הפרגמטי לעשות דרך פירושו לעבור מרחק מסוים מנקודה זו לנקודה אחרת. כל מכונית נועדה לעשות זאת. אבל המושג "לעשות דרך" מתייחס להתקדמות על סקאלות שהן פחות קשורות למרחק פיזי, כי אם להתקדמות אישית. לעשות דרך משלב את ידיו עם מושג ההישג בכלל, ועל זה מדבר הקמפיין החדש של סקודה.
 
ולמה זה מעניין? כי לדרך הפיזית יש התחלה וסוף בעוד שלדרך המנטאלית אף פעם לא הייתה ולא תהיה תקרה. הקמפיין מדבר על ההקבלה בין אנשים שעשו את זה לבין חברה שמצהירה כי טלטלה את פס היצור לטובת חדשנות משמעותית.
 
בדומה לאלפא ("זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי") המיתולוגי שמתכתב עם תובנה גברית, ובהמשך לוולוו שמציג את גיל 40 כ-30 החדש בבואו למכור את דגם v40 - כך גם סקודה, שחיפשה ומצאה את המקום שמתכתב עם הצרכן או יותר נכון הנהג שלה ומשמש משל טוב לכל מה שקורה בהשקפת העולם של החברה וברכב עצמו.
 
אז החברה רוצה לספר לנו שהיא התקדמה בעיצוב, בטכנולוגיה ובביצועים, בנוחות ובבטיחותיות. אבל על פי כללי הטקס, ברור שזה פחות מעניין אותנו מחיינו אנו. ולכאן נכנס הקונספט של הקמפיין. סקודה מספרת לנו על ההתקדמות שלה דרך 3 סיפורים על אנשים ש"האיצו" מתפקיד נמוך בהיררכיה לתפקיד גבוה במהירות שיא.
 
3 סרטונים מציגים אנשים אמיתיים לחלוטין נכנסים למכוניות סקודה ויוצאים לדרך. הדרך היא גם אמיתית וגם מטאפורית. לצד שעוני המהירות רואים במרומז אייקון עם שנתות - סקאלה -  שנמצאת מחוץ למכונית שנטועות בה "תחנות". התחנות אינם אלא "הדרך" שעשו הנהג או הנהגת. במקרה של רועי, אחת התחנות היא "מנהל פרויקטים" בשנת 2006, בעוד שתחנת הסיום שלו היא "מנכ"ל" שנה לאחר מכן. מהרכב יוצא רועי אלבז, מנכ"ל פנגו. הסרטון מפרגן לו - "עשית דרך". אבל מודה - גם אנחנו.
 
  

בתוך הקליפ ניתן ללחוץ על באנר "הדרך שעשינו" ולהגיע לאתר סקודה שם ניחשף לחדשנות ולשינויים שעשתה החברה. כמו רועי, גם אביה ארוך חולפת על פני תחנה שקרויה "פקידת ביצועים". השנה היא 2002. תחנת הסיום שלה היא בשנת 2006 כשהיא כבר מנכ"לית מלונות פתאל אילת.

  

בדומה לאביה ורועי, עובר עוז ברלוביץ', משנה למנכ"ל ארקיע, את תחנת ה"דייל" בשנת 2009, לפני שהוא מגיע ל-2014 בה הוא מתמנה למשנה למנכ"ל.

  
 
הקריין מנסח את מושג הדרך שעשה כל אחד מגיבורי הקמפיין בשפת הביצועים. למשל – "מדייל למשנה למנכ"ל בחמש נקודה שמונה שנים" או "ממנהל פרויקט למנכ"ל באפס נקודה שבע שנים". רעיון ההאצה הוא מטאפורה להצלחה מטאורית שכמובן מושלכת על הרכב ועל המותג סקודה. הנמשל הוא כמובן האצה מאפס למאה קמ"ש בככה נקודה ככה דקות.
 
מה שיפה בקמפיין הזה הוא תרגום רעיון "הדרך" להישג האנושי, תרגום מושג ההאצה לאמביציה האנושית ולתשוקה להגיע ליעדים אישיים מוקדם יותר, מהר יותר, וכן העובדה שזמן ומרחק מתערבבים זה בזה בין אם בפן האנושי בין אם בפן הטכנולוגי.
 
הקמפיין מופיע בחוצות ומזמין את נחשפיו לאתר חדש של סקודה שבו מודגמת הדרך שעשתה החברה. לאתר הנחיתה לחצו כאן.

סקודה הוא מותג שעדיין צריך להוכיח את עצמו אל מול מותגי כוח מתנשאים שלכאורה לא רואים אותו ממטר. מאז השקת ה-simply clever שהפך את החברה מסתם פשוטה לפשוטה בגלל שהיא חכמה, המותג מתמודד עם נחיתות תדמיתית שאמנם סוגרת פערים אך עדיין זקוקה להאצה, אם כבר כיבסנו כמה וכמה פעמים את המילה הזו.
 
סקודה סובלת מדימוי מזרח אירופאי ובמשך הרבה שנים עטתה את נוצותיו של המותג פולקסווגן כדי להצדיק את קיומה ואת מחירה. כיום לא רק שהיא הופכה יותר לגיטימית, היא גם נכנסה לזירה של מותגים שלוקחים לעצמם טריטוריה רעיונית שבה השמים הם הגבול. החברה מדמה את האמביציה להיות חדשנית - להישגיותו של האדם. בכך היא בונה לעצמה זירה אותה היא תוביל ובאמצעותה היא תוכל להוביל, לפחות טוב מכפי שעשתה זאת עד היום.