טפשי ומצחיק: הדואר בהומור עצמי למרות שהתעורר מאוחר
אין ספק שניר וגלי הם אחד הדברים החמים כיום, ולמרות שהם הפכו לכוכבים של "ארץ נהדרת", אי אפשר להגדיר אותם כ-mainstream. בטבע שלהם הם 'חיות רשת' והחיבור של דואר ישראל אליהם מבשר מהפיכה.
אז נכון שדואר ישראל רץ במשך כמה שנים עם אלי ומריאנו, גם הם כוכבי ארץ נהדרת נהדרים, אבל ניר וגלי זה statement כי הסגנון צעיר וויראלי באופיו, ומתאים לאיחורו האלגנטי של הדואר בהשקה של אפליקציה. סרט האפליקציה הוא כנראה סנונית ראשונה בסדרה שלמה של סרטוני דואר.
התועלת ברורה - כשאתה לא צריך לצאת מהבית, תוכל להשאר בבית ולהרוויח זמן, ועם הזמן הזה - לעשות את מה שחשוב לך. הקונספט הזה איננו חדשני בעליל, אבל מה שכן חדשני זה דואר שמדבר אלינו בהומור ציני ונשמע כמו נער בן 17 שמשתעשע עם אנימציה. בשביל להבין את זה צריך להבין מה מסמלת העבודה של ניר וגלי.
- כל הכותרות
הגדולה של סרטוני ניר וגלי היא האינפנטיליות שלה. כל מיני חפצים סתמיים בבית, עם שמות חסרי דמיון כמו בני ושאול, מדברים בנונשלאנטיות שלהם עצמם נראית ונשמעת טבעית. את הצופה זה די מצחיק, ומתחשק לו לצפות בהם שוב ושוב ולהעביר הלאה. לי, לפחות.
המקרר, הטוסטר, במקרה שלנו - התיק, הפאוץ', הכרית והספר, וכמובן גם הסלולארי והממיר הדיגיטאלי - חיים באינטימיות שמטפחת מתחים וציניות, כעס וסלחנות ובקיצור - כל מה שקורה במשפחות הטובות ביותר. החפצים הם אנחנו והמשפחות שלנו. קל לנו להזדהות איתם כי הם לא מאיימים. הם רק חפצים מצויירים. בדרך זו הם נכנסים לנו לנשמה.
מצחיקה בעיקר העובדה שגיבורי הסרטון לוקחים את עצמם בשיא הרצינות והקריינות כאילו לקוחה משיחות אמיתיות לחלוטין. במלים אחרות - סאטירה.
העקיצות ההדדיות והדרמה שמתפתחת משום דבר סובבות במקרה הנוכחי סביב וויכוח אם לצאת מהבית לדואר באמצע משחק יורו או שלא. רוב הסרטון מספק בידור נטו. התיק לא רוצה ללכת לדואר. הוא מלשין על הסנדויץ' טונה שיש בתוכו ועל ספר שבעליו תקוע בו על אותו עמוד. הוא מנדב את הפאוץ' אבל למזלו של הפאוץ' הוא יצא מהאופנה. הספר צץ מתוכו כדי להגן על בעל הבית. דווקא הגיע לעמוד יותר מתקדם. הויכחוחים קטנוניים ומביכים וזוהי גדולתם.
אחרי הרבה עקיצות הדדיות מסתבר שיש אפליקציה שמאפשרת לנו להישאר בבית במקום ללכת לדואר. הרבה fuss כדי להציע לנו משהו שכל בנק, חברת ביטוח, שירותי בריאות ורשת ריטייל - עשו מזמן.
אז מצד אחד יש בשורה מהפכנית, כי דואר ישראל ידוע בקושי שלו להדביק את קצב הקידמה והנה הוא עושה את זה. מצד שני - מדובר במהפיכה שקצת התעכבה. דואר ישראל התעורר קצת מאוחר. ולכן - רק באמצעות סרטון בעל טבע של low tech - הוא יכול להרשות לעצמו להרים את הראש בגאווה. סוג של הומור מטובל בהומור עצמי. הסגנון הפרובינציאלי - בכוונה - של סרטוני ניר וגלי מעיד על כך שדואר ישראל מודע למיקומו בתחרות ההיי טקיות/ אונלייניות, ובדיוק בגלל זה - מחפה על השתרכותו האיטית.
אנחנו עדיין מצפים לקבל מהדואר רשת סניפים מיושנת וחסרת מוטיבציה עם פקידים שמתנהגים לא אחרת מאשר הממיר האדיש עם הראש הקטן שמסרב לתת שירות "אין לי מקום. יש לי תכניות מוזמנות". בדיוק בגלל זה אי אפשר לתפוס את תשומת הלב שלנו טוב יותר מאשר עם הפורמט הנוכחי ולפחות אני מחכה לפרק הבא.
ועוד משהו
אם כבר מדברים על עולם השירות שאין גבול לכמה עוד אפשר לשכלל אותו, עובדה מוסכמת היא שישראל לא יודעת להציע שירות "כמו בחו"ל". כולנו יודעים שהחיים בארה"ב קלים יותר כי נותני שירות יודעים את מלאכתם נאמנה. ברור לנו עוד יותר שהשירות המקורי "נולד" בגרמניה. גרמניה היא אייקון של סדר ומשמעת לטוב ולרע.
בנק "פורום" החליט לקחת בעלות על הדעה הרווחת הזו ולהציע בנקאות דייקנית הן ברמה המקצועית פיננסית, והן ברמה השירותית. ההבטחה להייות דייקנים קיבלה טוויסט מצחיק במודעה שמראה עד כמה ממושמעת המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
