בלי לדפוק חשבון: ניסאן יוצאת מהארון ונפטרת מהקלישאות

עבור ניסאן סנטרה, ההיחלצות מלהיות ה'חנון המשפחתי' הסטראוטיפי הגיעה בדמות הגדרה מחדש של מה זה משפחה, וגם: האם החדש של רועי כפרי למילקי הוא הליכה לאחור?
 | 
telegram
(4)

בניגוד לטרנד שמתבייש בהיותו של רכב מיועד למשפחה, יוצאת ניסאן סנטרה מהארון תרתי משמע. המשפחה חייבת להיות במרכז, וזה אומר שהיא לא יכולה להיות קלישאה. אחרת נדחיק את מי שאנחנו באמת. לדוגמא - הכלב המשפחתי הוא קלישאה של פרסומות לרכבים משפחתיים. עוד מימי הסטיישן הראשונים, הכלב בחלק האחורי, הוא אייקון שנותן גושפנקת משפחתיות לדגם. אולם, חלקנו מתבייש להודות - אנחנו לא אוהבים כלבים.

המשפחה הנורמטיבית לכאורה היא רק נורמיטיבית לכאורה. היא לא מי שאנחנו באמת. עובדה, יש משפחות מאושרות עם שתי אמהות, או שני אבות או גם שתי אמהות וגם שני אבות, בלי כלב וללא אחים גדולים. איך זה בתור יציאה מהארון?

 

כותרת ראשית

- כל הכותרות


אז גם ניסאן סנטרה יוצאת מהארון במובן הזה שרכב משפחתי לא צריך לבחור בין דימוי מזויף של משפחה קלישאתית או להתחפש לרכב של רווקים. לא, אנחנו לא צריכים להתנצל במשפחתיות שלנו כל עוד, כך טוענת הפרסומת, היא משפחתיות אמיתית. ברגע שאנחנו מזייפים - יש לנו במה להתבייש. הילדה שמציגה את הניסאן סנטרה המשפחתית מספרת לנו איך מותר להיות המשפחה הלא פלקטית, ולהשאר בחיים.

משחק המלים 'לשים את המשפחה במרכז' מתנגנת טוב יותר באנגלית כי המילה center נופלת יפה על המילה Sentra. לשים את המשפחה בסנטרה. האתגר לא ליפול לקונבנציה הצבועה והפאסאדית של אבא אמא ילד גדול ילד קטן וכלב, גרמה לוולו V40, להגיד שגם אנשים משפחתיים הם ילדים שלא רוצים להתבגר. עבור ניסאן סנטרה, ההיחלצות מלהיות ה'חנון המשפחתי' הסטראוטיפי הגיעה בדמות הגדרה מחדש של מה זה משפחה.

אז למרות שהמניעים של ניסאן ושל וולו דומים, הפתרונות שונים. האחד מזכיר לנו שאנחנו תמיד קצת אינדיבידואלים אינפנטיליים, והאחר מראה לנו שמותר לבנות משפחה בצלמנו, בלי לדפוק חשבון לנורמה החברתית. בשני המקרים לוקחים המותגים סיכון. יתכן שניסאן אפילו לוקחת סיכון גדול יותר בקרב קהלים שמרניים ופוריטאניים במיוחד. ובכל זאת, אומרת חברת ניסאן לעצמה, לשם הרי העולם הולך, ואנחנו איתו.
 
ועוד משהו// מטורף עם קסם, אבל לפעמים רועי כפרי מעייף

אז מילקי התאהבה ב'אספרגר-שיק' של רועי כפרי. רועי כפרי הוא שם ולא שם. זה הקסם שלו. הוא כל כך לא צפוי שכשהוא כן צפוי זה מפתיע אותנו. וזה הכשרון שלו. למשל - הוא מבקש דב פנדה מהבוס הגדול כתמורה על הצטיינות בעבודתו. כשהבוס אומר לו שאין לו דב פנדה עונה לו כפרי "ברור! דב פנדה אחר!". נונסנס במיטבו.

אז בין פרץ "רועי כפריות" אחד למשנהו, מסבירה הפרסומת החדשה איך ומדוע ולשם מה נוצרה מהדורת מילקי מיוזיק הקרויה "מי צריך את זה?". או "ד"ש למי שצריך".

 

צפי קצפי, מנהל סניף בסופר, קורא לכל העובדים בדיוק בשעה תשע. הוא מצלצל לבוס הגדול של מילקי שגם הוא משוחק בידי כפרי. יש לו רעיון למילקי חדש אלא שאין לו מושג מה הוא עומד להגיד. כל מילה שהוא אומר לבוס היא אסוציאטיבית לחלוטין ומגיעה כמעט במקרה, בטעות, באורח פלא. הבוס הגדול אוהב את הרעיון של מארז מילקי שהופך למגבר. השם מי צריך את זה או "דש למי שצריך", שצץ במקרה בגלל הקופאית הסקפטית והנרגנת, מתקבל בתשואות אצל הבוס הגדול שחווה רגע קסום של התרוממות נפש המסומל בידי שחפים לא קשורים בעליל - שעפים מול חלונו.

אני אוהבת את הטירוף של כפרי שלא יודע גבולות ובוודאי שאינו מסוגל להישמע לשום בריף אסטרטגי. אני מעריצה את החופש היצירתי שלו לחשוב רק אחרי שהוא מדבר ולא לפני. אבל לפעמים כפרי מעייף אותי ואם להשוות את 'מילקי מיוזיק דש למי שצריך' ל'מילקי מוס ברוכים המתפנקים' - לדעתי הלכנו אחורה ולא קדימה.

במילקי מוס יש קונספט. צחקנו צחוק גדול מהטקסט החנפני והמוגזם שתמיד יש על אריזות, שהכניס את כפרי לטראנס היפנוטי. במילקי מיוזיק ישנה קריצה קלה מעל ראשו של הצרכן. אני לא בטוחה שאני רוצה לקחת חלק במבצע שנולד מפרץ אסוציאטיבי ספקני ומרוכז בעצמו של צוות ריטייל, ייצור או שיווק שמאתגר את ההומור העצמי שלי. אני רוצה להאמין שחשבו עלי ורק עלי ועל המוזיקה שאני אמורה להגביר. הצרכן אוהב להרגיש חשוב ורלוונטי, ובמילקי מיוזיק יש קצת התרחקות ממנו למרות שמדובר בקליפ תוכן מצחיק ושווה צפיה.

לטעמי מילקי מוס שלוקח קצת יותר מדי ברצינות את טקסט האריזה עושה עבודה יותר מדוייקת כי הוא מוציא אותי, הצופה בפרסומת, יותר חכם בעוד שבמילקי מיוזיק יוצא הצופה והצרכן הפוטנציאלי טיפ טיפה דביל...
 

תגובות לכתבה(4):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 4.
    מי צריך את זה?
    מי 13/09/2016 14:19
    הגב לתגובה זו
    4 0
    לדעתי הסרט השני (גם כמו הראשון) מעולה. הוא מראה לנו כמה תעוזה, כיף וחוצפה אפשר לנכס למותג, וכמו שצפי קצפי אומר "אם נופל, נופל יפה". כל הכבוד ללקוח שלקח את הקריאייטיב של מוצר מבצע הכי רגיל שיש עשרה צעדים קדימה והעיז לתת לטאלנט מעולה כמו כפרי את היד לעשות מהסרט הזה יציאה אדירה. לדעתי הסרטים של מילקי עם רועי כפרי פותחים פתח נפלא בתעשיה ליצירתיות אמיתית וחזקה... שאפו לצוות וללקוח.
    סגור
  • 3.
    ברור שאתם מתביישים להגיד שאתם לא אוהבים כלבים
    מיקו 13/09/2016 13:58
    הגב לתגובה זו
    0 0
    זה הופך את לבכם לשחור
    סגור
  • 2.
    לא חף מטעויות אבל אחלה!!! (ל"ת)
    זה בהחלט מעל הממוצע 13/09/2016 13:43
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 1.
    קמפיין אמיץ של ניסאן - של איזה משרד זה? (ל"ת)
    גאווה 13/09/2016 12:02
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות