האם בהתארגנות עובדים מותר הכל? על המאבק ב-i24news

מי מנהל את מי? האם בהתארגנות עובדים ראשונית מותר לעשות הכול לרבות פגיעה בעסק? האם לא נחצו הקווים והגבולות האדומים בפרשת ערוץ החדשות הבינ"ל i24news? בשבוע האחרון נחשפתי לסוגיה בכלי התקשורת השונים ועלו בי תהיות דוגמת האם בשם חופש ההתארגנות מותר לפגוע בעובדים אחרים או בנכסי המעסיק, האם אין כללים וחוקים? האם כוחנות, אלימות (גם מילולית) הם הדרך? האם במסגרת צעדים ארגוניים ניתן לקיים אסיפות הסברה מתי שרוצים על חשבון זמן העבודה ולצפות שהמעסיק ישלם? האם אין זו אנרכיה?   האם רשות השידור ז"ל לא הגיעה לקיצה בשל התנהגות אנרכיסטית - מהסוג שעובדי ערוץ החדשות הבינ"ל חוו כאשר במהלך יום עבודה ללא אישור מראש, ביקשו מארגני ההתארגנות בערוץ לקיים 2 אספות עובדים ב"ניוז רום", בעודם מודעים כי תהיה בכך פגיעה באיכות השידורים החיים. זכותם של עובדים להתארגן אבל אין זו זכות מוחלטת. בסופו של יום גם העובדים המתאגדים וגם מארגני ההתארגנות הם עובדים שכללי ההתנהגות של החברה חלים עליהם. אנחנו צריכים לאזן הזכויות ולקבוע מה מותר ומה אסור.   למיטב הבנתי וכפי שבא לידי ביטוי בפרסומים השונים, ערוץ החדשות הבינ"ל זו ציונות לשמה. אין מחסור בערוצי חדשות בעולם כיום, אין מניעה שהערוץ ישדר מכל מקום בעולם שאינו ישראל. בעידן הטכנולוגי הנוכחי זו אפשרות מעשית ביותר. הערוץ בבעלות פרטית, זה לא ערוץ ציבורי. במודל הנוכחי בו חלק נכבד מעובדי הערוץ עשו עלייה וככל הנראה קיבלו תנאים טובים עבור החלטתם, רבים מעובדיו מרגישים שליחות על הזכות שנפלה בחלקם להיות חלק מערוץ צעיר בפריחה.   המחשבה שבכוחניות ניתן יהיה לרשום הישגים, עובדת בדרך כלל בישראל וחבל. במגזר הציבורי הפכו עובדי החברות המונופוליסטיות את הנושא לאומנות. השיטה בארץ נוחה להתארגנויות עובדים - מיעוט כופה דעתו על הרוב, כאשר מספיק ששליש מהעובדים במקום עבודה פלוני יתארגנו וארגון העובדים יכריז יציגות. החוק גם הוא מקל על ההתארגנות כאשר הוא מחייב מעסיק שחווה התארגנות ראשונית, לנהל מו"מ לחתימת הסכם קיבוצי, אומנם בסיפא של הסעיף בחוק הסכמים קיבוציים נאמר במפורש כי אין חובה לחתום על הסכם קיבוצי, אולם החוק לא קובע מה יקרה למי שלא יחתום.   בנוסף פסיקות בתי הדין לעבודה הקלו עוד יותר את ההתארגנות כאשר בפסק דין פלאפון השנוי במחלוקת, העדיף בית הדין את חופש ההתארגנות על חופש הביטוי של המעסיק ואסר על מעסיקים להביע עמדה בשלב של ההתארגנות - לפיכך כל הסכרים נפרצו.   האם כל התארגנות תבטיח בהכרח את הביטחון התעסוקתי של עובדי העסק? דרישות מופרזות עשויות לסכן את קיומו של עסק זה או אחר. לא מעטים הם המקרים של עסקים שקרסו גם כאשר היה בהם ארגון עובדים. הביטחון התעסוקתי זו סיסמה יפה לכל, אך השאלה היא האם ארגון עובדים הוא תנועה חברתית כמו שאחד מארגוני העובדים טוען לגבי עצמו, או שארגון עובדים הוא קודם כל ארגון שצריך לדאוג לתנאי העובדים החברים בו? הדברים מעורבים ומתערבבים.   כל עובד רוצה וירצה לקבל יותר תנאים ותנאים טובים יותר - וזה לגיטימי ומובן, אבל בעולם תחרותי, התחרות מכתיבה את תנאי השוק. שום ארגון עובדים לא יוכל לחייב יזם להפעיל ערוץ חדשות כזה או אחר. ההיגיון והשפיות חייבים להיות נר לעיני כל הצדדים. מניסיוני רב השנים בארגונים רבים שליוויתי, בעת התארגנויות יש הרבה דיסאינפורמציה, מניפולציות ושכרון כוח מדומה מצד מארגני ההתארגנות שרואים עצמם לא אחת "כלוחמי חופש" שמותר להם לעשות הכול. שום ארגון עובדים לא יציל עסק שבעליו החליט לסגור אותו מטעמים של חוסר כדאיות כלכלית. עלות העבודה בישראל גבוהה ביותר - לא בכדי מפעלי תעשייה רבים מעתיקים קווי יצור לעולם הרחב. מעסיק פרטי אינו גוף ציבורי שהציבור יממן את הגירעונות שלו.   אלמנט נוסף שוועד ו/או ארגון העובדים נוטים להצניע זה האלמנט הכלכלי. חברות בארגון עובדים מחייבת תשלום משכרו של העובד שהתארגן בסך של 0.95% מהשכר המבוטח לביטוח לאומי תשלום לקופת ועד העובדים המקומי של 0.4%. בדרך כלל סכומים שמסתכמים במאות שקלים לשנה. הדבר אולי מוצנע, אבל מדובר בהרבה מאד כסף על השולחן, ואי אפשר להתעלם מכך שלנציגי העובדים יש אינטרס בהגדלת מספר העובדים המצטרפים לחברות בארגון. אגב אדם החבר בארגון עובדים אבל לא מאוגד במקום עבודתו – משום דמי חבר של 0.8% משכרו, פחות מעמיתו שהתאגד במקום העבודה. איני רומז חלילה וחס למעשים לא כשרים בנושא הכספי, אבל ראוי שכל התמונה תהיה לנגד עיניהם של העובדים שיבינו שאין ארוחות חינם ובסופו של יום הם יידרשו לשלם עבור זה.   לכן, על סדר היום צריכים להיות ההיגיון, השפיות, ההתאמות לעולם תקשורת תחרותי ולא כוחנות צעדים חד צדיים ומניפולציות. כפי שאמר פעם אחד מאנשי התאחדות התעשיינים: "אין מחוקק שיוכל לחוקק חוק שיחייב יזם ליזום". יזמים הם אנשי חזון, הכסף לא תמיד עומד במקום הראשון - וכך גם לדעתי במקרה i24news - ולכן אסור להגזים. כפי שציינתי אין שום קושי בהעתקת כל הפעילות למקום אחר בעולם בו הסביבה העסקית תהיה נוחה וראויה יותר. מי מנהל את מי בסופו של יום? לא ועד עובדים או ארגון עובדים ייקחו אחריות לפרנסתם של כ-400 עובדי הערוץ כי זאת ההנהלה עליה מוטלת האחריות לפרנסת העובדים.   בסופו של יום, יש לזכור כי הכי קל לשפוך את התינוק עם המים אבל אז גם קיימת האפשרות שבעל המאה יגיד לעצמו עד כאן - מספיק! לא מתאים ויעבור למקום אחר.   עו"ד עופר יוחננוף הוא מומחה ליחסי עבודה ודיני עבודה, לשעבר היועץ המשפטי ומנהל המחלקה למשפט עבודה בהתאחדות התעשיינים בישראל. עו"ד יוחננוף ליווה עשרות התארגנויות עובדים בשנים האחרונות, כתב מאמרים רבים בנושא והשתתף בהרצאות ופאנלים מקצועיים בנושא התארגנויות עובדים