לראשונה אינסטגרם עקפה את פייסבוק בקרב בני נוער

חברת בזק פרסמה היום (יום ב') את דוח מצב האינטרנט השנתי בישראל לסיכום שנת 2017. הדוח סוקר את הרגלי השימוש וההתנהגות של הישראלים ברשת ומבוסס על מחקר שערכה החברה, וכן על נתונים מפעילותה ומערכותיה. בין השאר נערך גם סקר בשיתוף מכון המחקר TNS, בקרב 1268 נדגמים בגילאי 13. על פי עיקרי הדוח, המהפך בעולם הסושיאל הושלם כאשר אינסטגרם עוקפת את פייסבוק בקרב בני נוער, עם 72% משתמשים לעומת 63% בפייסבוק.

דוח המצב של בזק מחולק למספר קטגוריות כגון: אפליקציות וסמארטפונים, טלוויזיה לעומת הנייד, הילדים בעידן הדיגיטלי, קניות אונליין ופינטק, IOT, פרסום וביג דאטה ועוד. מהדוח עולה עוד כי בשנת 2017 מספר המשתמשים באינטרנט בישראל עומד על כ-6.6 מיליון. רוחב הפס הממוצע באינטרנט הנייח ממשיך לעלות בהתאם לשימושים המוגברים ברשת, כאשר קצב חבילת הגלישה הממוצעת עומד כיום על 67 מגה.

הגולש הממוצע מוריד קבצים בנפח של כ-5.7 גיגה בממוצע ביום, עליה של 36% בתוך שנה. גולשים "כבדים" יותר שמשתמשים באינטרנט לתעבורת וידיאו וטלוויזיה עומדים על ממוצע של 20 ג'יגה ביום. 36% משתמשים בשירותים ותוכנות סטרימינג. 15% מהבתים שלנו הם בתים חכמים ותחום הענן ממשיך לצבור תאוצה, כאשר כ67% מגבים תמונות וסרטונים ושומרים מידע על גבי הענן (לעומת 60% ב-2016).

גיל רוזן, סמנכ"ל השיווק והחדשנות בבזק: "השנה אנחנו עדים אולי לראשונה לתופעה חוצת תחומים, המעידה שהישראלים רוצים לקבל יותר ממה שהסביבה הדיגיטלית מאפשרת להם. כך למשל, הנוער מצפה ממערכת החינוך שתתקדם מהר יותר אל עבר חינוך דיגיטלי, חבילות הגלישה בסלולר כבר לא מספיקות לרבים מאיתנו, ואנו צורכים תוכן בפלטפורמות שעדיין לא התאימו עצמן באופן מלא לכך".

• ההבדל בין אינטרנט עסקי לאינטרנט ביתי
• פייק ניוז ורשתות חברתיות: דו"ח האינטרנט של בזק ל-2024

אפליקציות וסמארטפונים - החבילה לא מספיקה

ל-35% מהנשאלים, שליש מהאוכלוסייה (במדגם מייצג) חבילת הגלישה אינה מספיקה - עליה של 12% משנת 2016. 43% מאתנו נאלצים לפנות שטח אחסון בסמארטפון לעיתים קרובות ומוותרים על אפליקציות, מעבירים לענן ואף מוחקים תמונות.

אפליקציות תחבורה ציבורית כדוגמת GETT, Moovit ועוד, זינקו במצעד האפליקציות הפופולריות, מיד אחרי אפליקציות ה- Social והניווט. בדרך, הן עקפו גם את האפליקציות החדשות כמו, ynet, walla, הארץ וכד' וגם את אפליקציות המשחקים כמו:, candy crush וכדומה.

על רקע הטיעונים כי העידן הדיגיטלי מצמצם את המגע האישי, עולה מהדוח כי בני הנוער מצאו שימוש חלופי שבאמצעותו הם מייצרים תקשורת בינאישית של "פנים מול פנים" (בערך) באמצעות שיחות וידיאו. 25% מהם מדווחים כי הם מקיימים שיחות וידיאו שגרתיות עם חברים לפחות פעם בשבוע, בעיקר באמצעות הוואטסאפ.

• קשת הובילה את הרייטינג בערב יום השואה - 13.9%
• "זמן אמת" הפתיעה בפריים טיים - כאן 11 עקפה את ערוץ 14 ואת רשת
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הטלוויזיה מאבדת את מקומה לטובת הסמראטפון: יותר ויותר אנשים עוברים לצפייה בסדרות דרך הטלפון הנייד שלהם. השנה נרשמה עלייה של כמעט 100% בצפייה בסדרות דרך הסמארטפון, מ-10% בשנה שעברה ל-19% השנה.

ילדים דיגיטליים - 2.7 שעות ביום מול המסך

ההורים מדווחים ש-30% מהתינוקות צופים במסכים כולל ב-YouTube לפני גיל שנה ובגיל  10 הם מקבלים את הסמארטפון הראשון שלהם, שהוא רק שלהם. בזמן ש-70% מהילדים בגיל 6-9 רואים סרטונים ביוטיוב, רוב ההורים (75%) לילדים בגילאים הללו דואגים להגביל את זמן המסך של הילד. הזמן הממוצע שילד בגילאים אלו מבלה מול המסך הוא כ-2.7 שעות ליום. נתון מעניין נוסף שעולה בדוח הוא ש-72% מבני הנוער חושבים שמערכת החינוך אינה מספקת לילדים מיומנות טובה באמצעים טכנולוגיים ודיגיטליים, שבעיניהם הם זקוקים לה מאוד.

קניות אונליין ופינטק - 80% מהישראלים קונים ברשת

יותר ויותר מהישראלים מוותרים על תאי המדידה ועוברים לקנייה אונליין. למעשה, יותר משליש מאתנו רכשו בשנה הנוכחית ביגוד והנעלה אונליין. אתרי קניות אונליין כדוגמת ASOS, eBay, עלי אקספרס, NEXT ועוד, למדו את העבודה ומציעים למיליוני אנשים ברחבי העולם את מיטב מרכולתם עם הנחות והצעות מפתות שמושכות את הקונים.

80% מהישראליים ציינו שהם קונים ברשת, עם עלייה משמעותית של צרכנים בגילאי 50. נושא הבינלאומיות קורץ לנו, והעובדה שאפשר להשיג הכול ובקלות גורם לכך ש-44% מאתנו מבצעים רכישות אונליין מאתרים בינלאומיים. עם זאת, אנחנו לא שוכחים להיות גם כחול-לבן, ו-67% דיווחו שהם קונים גם באתרים ישראליים.

72% מהנשאלים ציינו שהם קונים אונליין כי זה זול, 70% אמרו שזה בגלל שהם לא צריכים לצאת מהבית ויכולים לעשות זאת בנוחות ובזמנם הפנוי מול מסך המחשב/סמארטפון, גם באמצע הלילה ו-38% ציינו שזה בגלל המגוון הרחב שאתרי האונליין מציעים. עם זאת למרות העלייה הגדולה בקנייה אונליין, אין תחליף לחוויית הסופרמרקטים הגדולים ולמגע הישיר באוכל שלנו. אחוז הקניות אונליין של מצרכים ומזון לבית נשאר נמוך, כ-18% וללא שינוי בשנים האחרונות. בתחום הפינטק, בישראל 2017 העולם הפיננסי הווירטואלי צומח וכ-40% מעבירים ואוספים כספים באפליקציות ייעודיות כגון Bit ו- Pepper Pay.

IOT (האינטרנט של הדברים)

ל-30% מהבתים בישראל יש יותר מ-11 מכשירים שמחוברים לאינטרנט הביתי. הבית שלנו הופך לחכם יותר ויותר והשנה 15% מהבתים בישראל הם חכמים, כאשר המכשירים ב-5% מהבתים נשלטים מרחוק (דוד, מזגן וכו').  מדובר בעלייה של 50% מהשנה שעברה.

פרסום וביג דאטה - לא רוצים הודעות מסחריות בוואטסאפ

36% מהנשאלים מאמינים שחברות מאזינות להם דרך הסמארטפון (בעקבות הצעה שיווקית שקיבלו). 30% לא נכנעים לאותן חברות ומפעילים תוכנות ואפליקציות של חוסמי פרסומות ו-66% לא מוכנים שחברות יעקבו אחריהם אפילו לא תמורת כסף.

אחת הפלטפורמות שנשארה חפה מפרסומות היא וואטסאפ (למרות שיש שמועות על כך שבקרוב כבר לא) וכ-76% מהציבור מעיד שיתעצבן מאוד אם יתחיל לקבל הודעות מסחריות שם. לעומת זאת, יוטיוב ופייסבוק נחשבות לפלטפורמות לגיטימיות לפרסומות וליותר מ-50% הפרסומות בפייסבוק וביוטיוב כבר לא מפריעות.  32% מבני הנוער אף חיפשו ביוטיוב באופן אקטיבי פרסומות של חברות. 32% נמנעים להוריד אפליקציות מסוימות שמבקשות גישה למידע אישי ו-31% מקפידים לסגור את ה- GPS כאשר הם לא משתמשים בו.

רשתות חברתיות - אינסטגרם עברה את פייסבוק

אפשר להגיד שמארק צוקרברג הוא חלוץ בתחומו. הוא לא היה הראשון שהקים רשת חברתית, אבל הוא בהחלט היה הראשון שהקים רשת חברתית ששינתה את דפי ההיסטוריה. כאחד שיודע לזהות הזדמנויות, הוא הבחין בתאוצה שתפס האינסטגרם ועל כן, רכש גם את הרשת הזו. אין ספק שזה היה מעשה חכם, שכן, לראשונה בישראל- אינסטגרם עוקפת את פייסבוק בקרב בני נוער, כאשר המספרים עומדים על 72% ו-63% פעילים בהתאמה.

פייסבוק סיימה את תפקידה כרשת חברתית שהיא רק לחברים והשנה העדפנו לחפש קבוצות, קהילות והמלצות הרבה יותר מאשר לדבר עם חברים ולהעלות סטטוסים. כל אחד מאיתנו חבר בממוצע ב-11 קבוצות וקהילות בפייסבוק. בוואטסאפ המספר כמעט ומשלש את עצמו וכמות הקבוצות בהם בני נוער חברים שם, עומדת על 27 (!!) קבוצות בממוצע.

הפוליטיקאים והעיתונות בסושיאל 

38% מאמינים לסטטוסים שכתבו עיתונאים ו-19% חושבים שפוליטיקאים הם מקור חדשותי אמין. למרות שצריכת המידע ברשת עולה משנה לשנה, המדיום הזה נתפס בעינינו כפחות אמין. על כן ראוי לציין שכ-87% עדיין מתייחסים למהדורות החדשות המסורתיות (ברדיו ובטלוויזיה), כאמינות ביותר.