ביה"ד לאתיקה דחה תלונתו של ח"כ רוזנטל נגד קלמן ליבסקינד
תלונה של ח"כ מיקי רוזנטל לבית הדין של מועצת העיתונות נגד העיתונאי קלמן ליבסקינד, הסתיימה בדחייה של אותה תלונה - כך נודע לאייס. אבל לצד הדחייה, ישנו גם פרט מעניין: מעריב, ביתו המקצועי של ליבסקינד, אינו חבר במועצת העיתונות, כך שהוא אינו כפוף כלל להחלטות הערכאה השיפוטית של מועצת העיתונות.
ח"כ רוזנטל פנה לפני כחצי שנה לליבסקינד ולעורך מעריב גולן בר-יוסף, בדרישה כי העיתון יתקן מספר טענות שהועלו נגדו במספר פרסומים שהיו בעיתון בשנת 2015. "בשורה של פרסומים מגמתיים ניסה עיתון 'מעריב', וביתר שאת בעל הטור קלמן ליבסקינד, לצייר אותי כאדם מושחת ולהדביק לי רפש שלא היה ולא נברא", כתב ח"כ רוזנטל. בהמשך פנה רוזנטל ובית הדין של מועצת העיתונות, והגיש קובלנה נגד ליבסקינד, משה כהן ומעריב.
כשהתבקש ליבסקינד להגיב לדברים, הוא החליט לעשות כן, אבל לתזכר את בית הדין כי מעריב אינו חבר במועצת העיתונות, "אך יחד עם זאת, מתוך כבוד לפניית מועצת העיתונות, ונוכח העיוות החמור והדברים משוללי היסוד שכתב לכם ח"כ רוזנטל בתלונתו, בחרתי להעביר אליכם את תגובתי, כדי להעמיד דברים על מכונם. מעבר לכך, באם תחליטו לנהל הליכים כלשהם, אין לי כוונה ליטול בהם חלק".
- כל הכותרות
ליבסקינד פירט את השתלשלות האירועים שקדמו להגשת התלונה, "משום שיש בה כדי ללמד רבות על המתלונן ועל התנהלותו. תלונתו של ח"כ רוזנטל עוסקת בפרסומים שלי, שלטענתו - המופרכת על פניה - נסתרו ב-2 פסקי דין".
רוזנטל: מעריב לא פעל לפי כללי האתיקה
במקור טען ח"כ רוזנטל כי חלק מהפרסומים אודותיו "מוגנים מפני טענת לשון הרע בשל היותם מבוססים על תביעות שהוגשו לבתי משפט או לחלופין נטענו במסגרת עדות בהליך משפטי", אך מזכיר כי לפי כללי האתיקה של מועצת העיתונות, אם נדחתה או נמחקה תביעה בעניין אזרחי, "יש לתת לכך פרסום באופן דומה ככל האפשר לפרסום בדבר הגשת התביעה".
רוזנטל התכוון ל-2 מקרים (אחד של ליבסקינד ואחר של כתב מעריב משה כהן, א"כ) הנוגעים לטענות של יעקב בורובסקי נגד תכנית המקור (שרוזנטל היה ממגישיה, א"כ) ולמקרה של ניסן סריזדה, לשעבר איש מועצת הצמחים, שהגיש תביעת לשון הרע נגד רוזנטלעל תחקיר בתכנית הבולדוזר שרוזנטל הוביל. רוזנטל דרש כי על פי תקנון האתיקה של מועצת העיתונות, צריך להביא את דבר ההחלטות השיפוטיות שהיו לטובתו, כפי שפורסמו התביעות והדברים נגדו.
ליבסקינד טען כי יממה לאחר פנייתו של רוזנטל לסגן עורך מעריב ואליו לגבי הפסקה בעניין סריזדה, כבר פורסמה ידיעה בגלובס תחת הכותרת "רוזנטל נגד קלמן ליבסקינד: ניסה להשחיר לשווא את דמותי", כשליבסקינד עצמו הודיע לכתב שפנה אליו לתגובה, כי טרם הספיק להתעמק בפסיקה.
בהמשך פרסם ליבסקינד בטור שלו את ההחלטה בעניינו של סריזדה, "ואף ציטטתי מילה במילה את הסעיף הרלוונטי היחיד בהחלטת השופטת הדוחה את טענת סריזדה... הנה כי כן, מילאתי את חובתי מעל ומעבר".
בהמשך ציין ליבסקינד כי "כאן המקום לציין שח"כ רוזנטל עסוק זה תקופה ארוכה, וליתר דיוק מאז חשפתי לראשונה את דבר קיומה של קומה בלתי חוקית בביתו, בהשמצות בלתי פוסקות, תוך שימוש בלשון משתלחת".
לעניין תביעת בורובסקי, טען ליבסקינד כי "כאן חשוב עוד יותר להעמיד דברים על דיוקם, שכן ח"כ רוזנטל, הן במכתבו ל'מעריב', הן בפרסומיו ברשתות החברתיות, והן בתלונתו למועצת העיתונות, מקפיד על גישה של אמירת חצי אמת, שלעיתים היא חמורה מהשקר עצמו" והוסיף כי "טענותיי בטור הופנו כנגד עו"ד (רונאל) פישר וכנגדו בלבד, ולפיכך ממילא כל המאבק בין בורובסקי לרוזנטל איננו נוגע לי כלל ועיקר. לפשרה שנחתמה בין ערוץ 10 לבין בורובסקי אין דבר וחצי דבר עם הפרסום שלי. אני עומד גם היום מאחורי הדברים שפרסמתי, ועניינו של הפרסום שלי לא עלה כלל בהסדר הפשרה".
ביה"ד: פרסום 'התיקון' היה בגודל ובאופי של הפרסום המקורי
בית הדין שיבח את ליבסקינד על החלטתו למסור תשובה לטענותיו של רוזנטל נגדו, למרות שלא היה מחויב לכך בפועל. בהמשך ציין בית הדין לאתיקה כי "נכונה בעיקרה טענתו של הנילון, מר ליבסקינד, כי מהות ה'פרסום' לא הייתה עצם התביעה של סריזדה נגד רוזנטל, אלא הצבעה על סתירה בטענותיו של רוזנטל. בנוסף, כשבועיים לאחר פרסום פסק הדין, שנתיים וחצי לאחר הפרסום המקורי, ראה ליבסקינד לצטט, בטורו השבועי, במפורש ובמדויק, את דברי השופטת, שדחתה מכל וכל את הטענה של סריזדה נגד רוזנטל. אמנם נכון. כל שאר הטור הוקדש לביקורת נגד חבר הכנסת. מן הראוי לציין, כי פרסום 'התיקון' המתייחס לעצם תביעתו של סריזדה, דומה היה בגודלו, באופיו ובמיקומו ל'פרסום' על התביעה הזו, שנתיים וחצי קודם לכן".
סיכום ההחלטה של בית הדין
לסיכום דחו חברי בית הדין של מועצת העיתונות, הילה קובו, חנוך קינן ויצחק פרי, את עתירתו של רוזנטל. "סוף דבר, אחרי שהפכנו והפכנו בסוגיה נשוא תיק זה, ולאחר ששמענו, רוב קשב, את דברי המתלונן, בהופעתו המכובדת בפנינו, הגענו, פה אחד, לכלל מסקנה, כי, ככל שנוגעים הדברים לסעיף 13 ב' לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות - איננו מוצאים שהעיתונאים ליבסקינד, כהן ועיתון מעריב הפרו סעיף זה בתקנון".
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
