"תמיד היה בי פחד שיפטרו אותי - הייתי צריכה להיות הכי טובה"

השבוע בפודקאסט הפרסום של פחמן, רונה יעקבי, מנשות הקריאייטיב הוותיקות והמעוטרות בישראל שפרשה לפני כשנה ממקאן לאחר 20 שנה במשרד
 | 
telegram

לאחר 20 שנים במקאן ממנו פרשה לפני למעלה משנה, רונה יעקבי, מנשות הקריאייטיב הוותיקות בענף ודמות בולטת במקאן לדורותיו התארחה השבוע בפודקאסט הפרסום EAR CATCHER של מירן פחמן

יעקבי חזרה לתחילת דרכה של מקאן שנקראה אז קשר-בראל בימים שהמשרד היה ממוקם ברחוב יגאל אלון (כיום בראול ולנברג, רמת החיל). "היה מטורף ביגאל אלון. הייתה תחרות מטורפת בין הצוותים. אני ודלית (אורבך, מ"ב) החלטנו שאנחנו הולכות להצליח בגדול. היו לנו ילדים קטנים בבית, היינו הולכות הביתה ונפגשות כל ערב בשעה 21:00 אחרי שהילדים היו ישנים ופותרות בריפים כמו משוגעות". 

לכל הפרקים של EAR CATCHER - לחצו כאן

כותרת ראשית

- כל הכותרות

על תקופות הטובות והטובות פחות של המשרד אומרת יעקבי: "זה תמיד היה במין גלים, יש שנים קשות וקשות פחות. אני תמיד ניסיתי רק לא להיכשל, תמיד היה בי את הפחד שיפטרו אותי, אז הייתי צריכה להיות הכי טובה. יש לי רצון פנימי להיות הכי טובה כי אני נורא תחרותית, לעשות הכי הרבה בריפים ותמיד לחשוב איך לעשות טוב יותר".

עוד אומרת יעקבי: "אני חושבת שבסוף, בפרסום, אם אפשר להגדיר מה מניע טוב יותר או פחות טוב זה האנרגיה. האנרגיה במשרד, ביצירה, השמחה, לבוא ולהחליט שאתה מנצח. היו את השנים שאילן שילוח היה מעורב וזה היה מטורף כי אילן הוא כזה, שם דגל וצריך להגיע לשם וכולם עובדים וכולם רתומים".  

בין הזיכרונות מאותה התקופה, מספרת יעקבי על הפרסומת לחטיף האנרגיה אנרג'י: "זו הייתה יציאה מטורפת בשקל ורבע. כולם קיטרו שאין וכסף ודלית ואני חשבנו על סרט שבו מישהו במשרד מתעייף וישן, ומצייר על העפעפיים הסגורות שלו עיניים פקוחות כדי שלא יראו. שעתיים לפני המצגת נכנסנו לחדר של אורן פרנק ואמרנו לו - יש לנו רעיון - והוא לא הבין מה אנחנו רוצות אז ציירתי לדלית על העיניים הסגורות כדי שיבין וככה נכנסנו למצגת - סחבתי אותה 'על עיוור' - הצגנו ונמכר ללקוח. זו הייתה תקופה שהרגשת שהכל אפשרי - כל רעיון שהבאת ולא קשור לכסף". 

כיאה למי שהייתה במקאן 20 שנה, יעקבי עמוסה באנקדוטות, שאחת מהן קשורה באילן שילוח ובימיה הראשונים לצידו: "ב-1996 עבדתי בשמלוק רבן ושילוח בדיוק הגיע למקאן וקרא לי לראיון. התקבלתי ורוני הרץ שהיה אז מנהל קריאייטיב אמר לי שבי כאן אנחנו נורא עסוקים במכרזים ועוד מעט תכנס לך עבודה. אחרי 3 שעות אמרתי אני לא מסוגלת לשרוד את זה ורוני לא היה בחדר, ואני לא יודעת מאיפה היה לי את התעוזה או הטמטום אז הלכתי לחדר של אילן, דפקתי ואמרתי 'אני לא יכולה ככה, אני כבר 3 שעות יושבת ואין לי עבודה. אני מציעה שאני אלך הביתה ותקראו לי כשתהיה עבודה'. הוא הסתכל עליי בשוק טוטאלי של מי את ואיך נכנסת לפה אבל הוא חשב שנייה ואמר תקשיבי אין לך מה לעשות תצמדי אליי 3 ימים ולכל מקום שהוא הלך הלכתי איתו, ובכל מקום אילן מציג אותי כאילו אני אחת הבכירות שלו ו-3 ימים הייתי צמודה אליו והוא נתן לי תחושה של כבוד. למדתי המון בימים אלו ולעולם אני לא אשכח לו את זה". 

בעניין המגדרי-מעמדי במשרד אומרת יעקבי, כי "אצל אילן (שילוח) אף פעם לא היה עניין של גבר או אשה - היו מלא נשים ותותחיות במקאן. זה אף פעם לא היה אישיו, לא בהצלחה ולא במשכורות".

 

הפודקאסט של פחמן שעוסק בנושאי קריאייטיב ופרסום, עולה באופן קבוע באתר אייס. בכל תכנית מתארחת דמות בכירה ומסקרנת מעולם הקריאייטיב והפרסום לשיחת עומק על תפיסת העולם המקצועית, על הדרך המקצועית שעשתה וגם על התחושות האישיות שלה בנוגע למקצוע שבחרה ולברנז'ה. הפודקאסט מוקלט באולפני ישי רזיאל והוא בשיתוף אדיו - רשת הפרסום ברדיו הדיגיטלי.

הפרסומאי מירן פחמן הוא עצמאי כיום, בעל סוכנות הפרסום פונקט ולשעבר סמנכ"ל הקריאייטיב של פוגל ומנהל הקריאייטיב של מקאן דיגיטל

תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות