הפרסום הבוקר (יום א') בכאן רשת ב' של דבריו של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין על ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל חברי סיעת הליכוד, הסעירה לא רק את המערכת הפוליטית. כפי שפורסם באייס, הדברים שהוקלטו במפגש אוף-רקורד שקיים אדלשטיין במסעדה בראשון לציון עם עיתונאים מהמגזר הדתי-לאומי, ופרסום דברי לא לייחוס ולא לציטוט, הדליקה גם את הברנז'ה העיתונאית.
שניים מהמשתתפים באירוע, עורך ערוץ 7 עוזי ברוך, ויו"ר קבוצת בשבע דודו סעדה, כתבו טורים לאייס על האירוע, פרסום הדברים והנזק שהדבר עשוי לגרום למקצוע העיתונות.
איש לא יאמר לנו יותר את האמת / עוזי ברוך
- כל הכותרות
.jpeg "עוזי ברוך")
הרשתות החברתיות סוערות מאז הבוקר סביב הקלטות יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין והדברים שנשמע אומר בהן, הן על ראש הממשלה (“התנהלות בעייתית") והן על חבריו לסיעת הליכוד (“יש סיעה שאני מאוד הייתי שמח שמחציתה תלך לבית").
אין ספק, מבחינה פוליטית מדובר בסיפור חזק מאד, מאחר שעד היום חוסר הנחת של יו"ר הכנסת ממה שקורה במפלגתו היה בעיקר עניין של שמועות. הנה, לראשונה נחשף "האקדח המעשן", והשמועות הופכות לעובדות בקולו המקורי של אדלשטיין.
אבל הסיפור הפוליטי הוא רק חלק מהסיפור במקרה הזה. החלק השני של הסיפור הוא תקשורתי, ובו באות לידי ביטוי, למרבה הצער, דווקא הפנים המכוערות יותר של המקצוע שלנו. כן, גם אני השתתפתי במפגש ממנו "דלפו" דקות ההקלטה הספורות שפורסמו הבוקר. לא, בשום פנים ואופן לא אהיה מוכן להתייחס למילה ממה שנאמר בין כותלי אותו החדר. למה? משום שמילה שלי היא מילה.
למערכת היחסים בין עיתונאים ובין מקורות מידע יש שורה של כללים, חלקם אולי כתובים איפה שהוא, אבל מרביתם לא כתובים בשום מקום. אולם, העובדה שהם אינם כתובים לא הופכת אותם לבלתי חשובים. החוק הראשון של מערכת היחסים הזו הוא "מילה זו מילה". שיחה שנערכת בין 2 אנשים, וגם בין 20 אנשים, שהוגדרה כ"סגורה", "לא לציטוט", "אוף רקורד" וכל ביטוי אחר ממשפחת הביטויים הללו, לא מתפרסמת. חד וחלק.
אפשר לעשות בה שימוש בדברי פרשנות, טוב ורצוי להפנים אותה לתוך "מאגר הידע" שנמצא בראשו של העיתונאי, אבל הדברים הנאמרים חייבים להישאר "בתוך החדר", הפיזי או המטאפורי.
השיחה בה השתתף יו"ר הכנסת ובמהלכה הוקלט, הייתה מה שמכונה בעגה העיתונאית "מפגש סגור". השתתפו בה בעיקר אנשי תקשורת שיו"ר הכנסת נתן בהם את אמונו. האמון הזה, בין מקורות מסוגים שונים ובין העיתונאים, הוא "מצרך" יקר מפז. בלעדיו מלאכת הפרשנות העיתונאית לא תוכל להתרחש. בלעדיו איש לא ייתן לעיתונאי טיפ שיביא אותו לסקופ הבא, כי לעולם הוא לא יוכל להרגיש בטוח שדבריו לא יצוטטו בשמו ויסבו לו נזק רב.
הנזק שגרמה ההדלפה ליו"ר הכנסת אדלשטיין הוא גדול, אבל אני מעריך שאדלשטיין, פוליטיקאי ותיק ומשופשף, יצליח בסופו של דבר להתגבר עליו. אולם, הנזק שנגרם בהדלפה הזו למקצוע העיתונות בישראל הוא נזק בל ישוער. קשה להבין כיצד אנשי תקשורת, בלי לחשוב פעמיים, כורתים את הענף שעליו המקצוע כולו יושב. שבירת יחסי האמון הזו תפגע בראש ובראשונה בעיתונאים, כי איש לא יאמר להם עוד את האמת. כל שיחה, אפילו בין 2 אנשים, תתנהל תחת המחשבה שהדברים עלולים להתפרסם, ומידע יקר ערך פשוט לא יגיע אלינו. הנזק הנוכחי, כאמור, כבר נעשה. כעת מוטלת על כולנו החובה לא להחמיר אותו.
עוזי ברוך הוא עורך אתר ערוץ 7
עיתונאים, עקרבים ואתיקה מקצועית / דודו סעדה
מכירים את הסיפור על הצפרדע והעקרב? תנו לי לרענן את זיכרונכם: 2 החיות עמדו ביום חורפי אחד על שפת הנהר. אמר העקרב לצפרדע: "מה דעתך לתת לי טרמפ לצד השני?" הצפרדע התפקעה מצחוק: "מה אני משוגעת? אתה תעקוץ אותי". אבל העקרב ביקש, התעקש, התחנן ובסוף הצפרדע הסכימה להעביר אותו על הגב לגדה השנייה. באמצע הדרך - בום! - עקץ העקרב את הצפרדע. "למה עשית את זה?!", בכתה הצפרדע. "עכשיו שנינו טובעים". "אני יודע", ענה העקרב, "פשוט לא הצלחתי להתאפק".
העיתונאי שהקליט בסתר את יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין במפגש סגור שהוגדר אוף-רקורד והעביר את ההקלטות לכתב רשת ב' מיכאל שמש - הוא העקרב שלא הצליח להתאפק ובגללו כולנו בסכנת טביעה. הוא לא הבין שביחסים בין הפוליטיקאים לאנשי תקשורת יש כללים שאסור בשום פנים לעבור עליהם, כללים ששומרים על העיתונות מלהפוך לעוד יותר לא רלוונטית ממה שהיא היום. או שאולי הוא הבין את כל זה, אבל פשוט לא הצליח להתאפק.
ביום שיבוטל ההסכם הלא כתוב בין אנשי ציבור ואנשי תקשורת, ביום שנצטט אמירות שנאמרו "לא לציטוט" ונבזה את מוסד הסודיות - אפשר יהיה לכבות את המיקרופונים ולעצור את מכונות הדפוס. אני חי את עולם התקשורת כבר עשרות שנים, החזקתי בידי אמירות חריפות הרבה יותר מאלו שאמר יו"ר הכנסת אדלשטיין וידעתי שהן יכולות להביא לי כותרות ענק. אבל גם ידעתי עוד משהו - הפרסום לא יהיה שווה את שריפת המועדון העיתונאי שתבוא בעקבותיו.
אני לא הולך להטיף כאן, רק תוהה בקול: חבריי למפגש הסגור - כולם שומרי מצוות. איך לא בערה הכיפה למראשותיכם? איך התעלמתם מאיסורי לשון הרע ורכילות? איך לא דגדג לכם הקונפליקט עם איסור אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר? מילא דריסת עקרונות אתיקה מקובלים בעולם, אבל איך שכחתם מערכים ומוסר יהודי?
מקצוע העיתונות במשבר. כולנו יודעים לזה, כולנו בוכים על זה. הדבר האחרון שאנחנו צריכים זה לערער את הבית מבפנים ברמיסה גסה של הכללים הבסיסיים של האתיקה העיתונאית. אני קורא לכל חברי למקצוע: תחשבו פעמיים לפני שאתם עושים עוד צער להחרבת המקצוע החשוב הזה. קחו נשימה עמוקה לפני שאתם משחררים עוד הקלטה שאולי תביא לכם כותרת רגעית – אבל בסופו של דבר לא תטביע רק אתכם, אלא את כולנו.
דודו סעדה הוא יו"ר קבוצת התקשורת 'בשבע'
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
2.הערך היחיד שנשאר לדתיים בימינו זו הכיפה הדבוקה לראשםדני 29/01/2018 18:39הגב לתגובה זו0 0שהיא לכשעצמה חסרת ערך...הציונות הדתית והחרדים פשטו את הרגל! נשארו רק העמך, אלה שלא משתייכים ללא שום חסידות או זרם חלקן אפילו לא חובשי כיפה אך שומרי מצוות. ומתנהגים בתמימות עם הבורא בלי השתחצנות ובלי קול תרועה. הם היחידים שמחזיקים את ראש העם היהודי מעל המים!סגור
-
1.יור הכנסתמני 29/01/2018 13:15הגב לתגובה זו1 0סוף סוף מישהו עם ביצים אומר את האמת אבל מחבריו למפלגה נאלמו דוםסגור
