נדם קולו של איש היושרה: רות אלמגור רמון נפרדת ממשה נגבי

לפני 3 שבועות, בתום התכנית 'דין ודברים', שאל אותי אישי, אריה רמון, איך יוכל לשלוח הערה למשה נגבי על שלא עלתה בדיון דרכם של חברי כנסת לנצל את זכות השתיקה ואת זכות החסינות כאחד. הבהרתי לו שלמשה אין צורך "לשלוח" הערה. פשוט מתקשרים אליו ומדברים איתו - בכל שעה, בכל עניין. ואכן, משה הקשיב כדרכו בצניעות ובעניין, והשיב כדרכו בצניעות ובעניין, בלי שום שיקולים של יוקרה ויוהרה, והבטיח לשלב את ההערה בתכנית הבאה. אבל "התכנית הבאה", לצער כולנו, לא הייתה. 33 שנים, שבוע אחר שבוע, שודרה 'דין ודברים' ברשת ב', ובאחת נדמה, ועמה נדם קולו של משה לאחר שהלך ורפה לנגד עינינו: נצטרד, נחלש ונאלם.   על גדולתו של משה בתחום המשפט, על ספריו ומאמריו שזכו לכל שבח, על הוראתו במוסדות האקדמיים ועל הפרסים החשובים שזכה בהם - על כל אלה אפשר ללמוד מדברי הגדולים שבאנשי המקצוע. אני מבקשת לדבר על משה החבר והאדם:   בשנותיה האחרונות של רשות השידור שודרה 'דין ודברים' בכל יום ראשון אחרי חדשות שבע בערב. משה היה יושב כמה שעות לפני השידור ליד שולחנו הצנוע בבניין "החוטים", קורא, כותב ומתכונן לתכנית, ומדי פעם בפעם מעיף מבט לתמונת אחד מנכדיו ומחייך חיוך אוהב. כשעה לפני התכנית החלו להתקבץ המשתתפים: שופטים, חברי כנסת, עורכי דין ואנשי ציבור, ועמם עורכת התכנית - אורית ברקאי, המגיש או המגישה - קובי ברקאי או איריס לביא, וכולם ישבו לצד משה, שמחים לקראת התכנית, ביודעם שהיא תתנהל באווירה טובה אף שיישמעו בה דעות סותרות, והנושאים יהיו עניינים שבמחלוקת ציבורית או משפטית. בעניין אחד לא היה ריבוי דעות ולא הייתה מחלוקת בתכניות - באהבה ובהערכה למשה.   בסיום התכנית היו מתקשים המשתתפים להיפרד, והיו גוררים את הדיונים המאלפים ואת האווירה הנינוחה אל מחוץ לאולפן, עד אשר היו מתפזרים איש איש למקומו, ומשה היה שב לחדרו, להרהוריו, ולשיח החברי אתנו, עמיתיו. הוא היה איש שיחה נפלא. הנאה צרופה הייתה להביט לתוך עיניו מלאות הטוב והחכמה, ולהיווכח עד כמה הוא קשוב ומבין. ולאחר הקשב באה עצה טובה או מידע מועיל. כשהקשיב, עמד בדרך כלל שלוב זרועות, וכשהשיב היה משלב את דבריו בתנועות יד מעודנות - מסבירות ומבהירות.   בכל שיחה עם משה הייתה מנה משולבת של ידע מועיל, מחשבה מקורית ומצב רוח טוב. באחת משיחות הפרוזדור שלנו העלה משה בצניעות רבה את אי-הנחת שלו מן המונח 'אחריות דיווח' שקבעה האקדמיה ללשון העברית לתרגום accountability, והציע תמורתו מונח אחר, במילה אחת – אַחְרָיוּתִיּוּת. נראה שבחושיו הטובים טבע מונח מוצלח, וכל גולש ברשת יוכל לעמוד על תפוצתו. לדברי רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון העברית, נוסף על תרומתו של משה למינוח בתחום התקשורת, בהיותו חבר הוועדה למונחי התקשורת של האקדמיה, הוא כנראה מחדשה של המילה יָשְׁרָה לתרגום integrity. והרי זאת מילת המפתח בתיאור אישיותו של משה נגבי - איש היושרה בכתיבתו, בפרשנותו המשפטית וביחסיו עם חבריו.   משה עמד בגבורה במחלתו הקשה - גופו נחלש, אבל מחשבתו נשארה צלולה ובהירה עד תום. נזכור את משה נגבי חכם, רגיש אוהב ונאהב. יהי זכרו ברוך!   רות אלמגור-רמון היא ָָיועצת לשון בתאגיד השידור הציבורי כאן