אייס עם ההתרחשות מאחורי הקלעים עד לאישור הצנזורה

יותר מחצי שנה שמערכות התקשורת השונות נערכות לרגע בו תאפשר הצנזורה לפרסם מה קרה בסוריה בלילה שבין 5 ל-6 בספטמבר 2007. כתבות צולמו, ראיונות נערכו, הגרפיקה עוצבה, רק האישור טרם התקבל – עד ההודעה של הצנזורית אל"מ אריאלה בן אברהם לפני שבועיים.   "קיבלנו מהצנזורית הודעה שאפשר יהיה לפרסם את הסיפור ביום חמישי 22 במארס ב-5:00 בבוקר", מספר גורם באחד מערוצי הטלוויזיה. "בשבוע שעבר קיבלו הודעה מתוקנת שמקדימה את הפרסום ליום רביעי, היום".   אבל לאורך השנים כבר לא מעט ניסיונות של מערכות התקשורת לקבל אישור לפרסם את הסיפור המלא מאחורי הפגזת הכור הגרעיני בסוריה באותו לילה בספטמבר 2007. בין היתר הגישה חדשות עשר עתירה לבג"צ נגד הצנזורית בדרישה לאשר לפרסם פרטים מאותו אירוע, אולם לאורך השנים אישור כזה לא התקבל. אי-שם בחודש נובמבר האחרון, נראה היה שהפרשה תקבל אישור סופי מהצנזורה, אבל גם אז – ברגע האחרון – הוחלט לדחות את האישור, בשל מתחילת ביטחונית בצפון ובסוריה, שהעלתה את החשש כי פרסום כזה באותה עת, עשוי להזיק לאינטרסים הישראלים.   מי שהוביל את המאבק לפרסום הפרשה היה רביב דרוקר, שצילם בשנים האחרונות סדרת ראיונות לתכנית התחקירים שלו המקור בערוץ עשר, עם אישים שהיו במוקד קבלת ההחלטות לצאת לאותה פעולה נועזת. בין היתר רואיינו ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, עוד לפני שנכנס לכלא; ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, שהלך בנתיים לעולמו; ושר הביטחון בשעתו אהוד ברק.  

דרוקר מראיין אל אולמרט על הפצצת הכור בסוריה (צילום: חדשות עשר)   ב-31 בדצמבר 2015 הגישה חדשות עשר עתירה לבג"צ נגד הצנזורה בדרישה לאשר פרסום פרטים. בין היתר צוין בעתירה שהגיעה לידי אייס, כי "בשנים שחלפו מאז העתירה הקודמת, 'נפרץ הסכר' של פרסומים העוסקים בתקיפה; בכלי התקשורת, לרבות אלה הישראלים, פורסם מידע נרחב אודות התקיפה, יעדיה ומטרותיה, כמו גם אודות תהליך קבלת ההחלטות שקדם לה, אשר חשף את כל הפרטים בנוגע לתקיפה. הלכה למעשה, דבר אחריותה של מדינת ישראל לתקיפה והעובדה כי יעד התקיפה היה מתקן לייצור נשק גרעיני הם נחלת הרבים מזה זמן רב; כל עמימות לא נותרה כאן, ואף לא צל של ספק".   עוד נכתב בעתירה כי "חרף זאת, ועל פי הנהוג וכמקובל במקרים כגון דא, בחודש אוגוסט 2015 פנו נציגי העותרת (חדשות עשר) אל המשיבה (הצנזורה הצבאית) בעניין הכתבה, קיימו ישיבות בנושא וכן העבירו בראשית חודש ספטמבר 2015 לידי המשיבה סרט 'גולמי' באורך של כשעה וחצי, ערוך בעריכה ראשונית בלבד, אשר ממנו צפויה להיערך הכתבה בגרסתה הסופית, המיועדת לשידור".   בשיחות ובפגישות שקיימו נציגי חדשות עשר עם נציגי הצנזורה, ציינה האחרונה כי היא נוטה שלא להתיר את שידורה של התכנית. בתשובה לשאלה ישירה של נציגי חברת החדשות הבהירה המשיבה כי "ביסוד החלטתה (המסתמנת) לא עומד החשש מפני תגובה סורית". בהמשך פנה מנכ"ל חדשות עשר גולן יוכפז שוב לצנזורית אל"מ בן אברהם כדי לבדוק מה החלטתה, וזו התקבלה ללא נימוק: "הכתבה שבנדון פסולה לפרסום מבחינת הצנזורה. החלטת הצנזורה תישקל מחדש בעוד מספר חודשים".

ופתאום: הצנזורה מאשרת לפרסם, אבל לא את הכל  

בג"צ דאג לאורך השנים לא לקבל החלטה בנושא, שלא לדעת רשויות הביטחון. בצנזורה ערכו מדי תקופה בדיקה לגבי האפשרות לתת אישור לפרסום, למרות שלאורך השנים כבר פורסם בכלי תקשורת ברחבי העולם, תיאור מפורט של אירועי אותו לילה. החודש כבר אישרה הצנזורית בן אברהם לחשוף כי ישראל עומדת מאחורי הפצצת הכור הגרעיני. כמו כן שוחרר סרטון המתאר את ההפצצה.   ואולם לא כל הפרטים אושרו לפרסום. עיתונאי תיאר בשיחה עם אייס כי מה שלא אותר לפרסום הוא מידע שעשוי לפגוע ביכולות העתידיות של צה"ל ומדינת ישראל, וגם התפתחויות שקשורות למידע מודיעיני, ונפסלו גם שלבים שהיו מבוססים על מידע מודיעיני".

תאגיד כאן שידר מ-5:00 בבוקר (צילום מסך: כאן 11)

• הזוג אולמרט ניצח במשפט - השכנים יפנו את הגג
• דן חלוץ - האם הוא האיש שראוי לעמוד בראש המפגינים ומה זה אומר על המחאה?

בחודשים האחרונים, וביתר שאת בשבועיים האחרונים, החלו מערכות התקשורת השונות – ערוצי טלוויזיה, אתרים, רדיו ועיתונים – להעביר חומרים לאישור הצנזורה. החומרים נבחנו על ידי 2 פרויקטורים שהוקצו לטובת הנושא, שנתנו הערות לגבי מה מותר בפרסום ומה אסור, במעין הפינג-פונג המוכר בין מערכות לצנזורה. "כל הסרטים והכתבות עברו את העיניים של אנשי הצנזור עד רמת המבזקים", מספר גורם המכיר את הפרטים. "הכל הוגש מראש, בחלקו כבר לפני חודשים, וחזר עם תיקונים".   לקראת הפרסום, התנהלו גם במהלך אמש מגעים עם הצנזורה, וכבר היום בשעות הבוקר המוקדמות, התייצבו אנשי הצנזורה באולפני הטלוויזיה של כאן 11, ובאולפני קשת 12, רשת 13 וערוץ עשר, ובאולפני הרדיו של כאן וגל"צ, כדי לפקח על הדברים שנאמרים בשידור חי. גורם בתאגיד סיפר למשל כי "הצנזור דילג בין הטלוויזיה לרדיו כדי לפקח". המטרה בהצבת אנשי הצנזורה באולפנים – להעיר במידה ונאמרים דברים שעדיין חוסים תחת איסור פרסום.