מי נוהג? הרכבים החדשים בתעשייה

הרבה רכבים חדשים שנמצאים על הכבישים בישראל הם בבעלות אנשי תעשיית הבידור, הפרסום והטלוויזיה. על מה נוהגים המפורסמים ומה קורה מעבר לים? הנה כמה דגמים שיעוררו בכם מוטיבציה לעבוד עוד יותר קשה

תעשיית הבידור בישראל קטנה בהשוואה למקומות אחרים בעולם, אך זה לא אומר שמי שמוביל אותה מוכן להתפשר על איכות ורמת החיים. הדוגמא הכי טובה לאופן שבו מפורסמים מהתעשייה מנצלים את המעמד וההון העצמי שלהם היא הרכבים שעליהם הם נוהגים. נכון להיום, קשה עד בלתי אפשרי למצוא ישראלי מפורסם בלי רכב חדש וזה לא רק בגלל בעיות בתחבורה הציבורית.

מה עדיף - רכבי אספנות או פרארי?
בדצמבר האחרון הכריז איש יחסי הציבור רני רהב על מכירה פומבית של רכבי אספנות. למרות שלא כולם משמשים את היחצ"ן המפורסם על בסיס יום יומי, הוא בהחלט נקשר אליהם ובעיקר לרולס רויס לבנה משנת 1958. זה כמובן הכי רחוק שאפשר מרכב חדש, אך לא מעט אנשים היו מוכנים להחליף את הדגם הנוצץ שלהם באחת המכוניות הקלאסיות האלה.

לשם השוואה, הזמר אייל גולן רכש לאחרונה פרארי נדירה מסדרת ה-458 ספיידר. זה דגם דו-מושבי עם גג נפתח שמחירו בסביבות מיליון וחצי שקלים, עם מנוע 4.5 ליטר שמפיק 570 כ"ס ומחובר לתיבת הילוכים עם 7 מהירויות. גולן עצמו רגיל לנסוע על רכבי יוקרה ולפני הפרארי הוא החזיק במרצדס CL500 בשווי מוערך של 1.2 מיליון שקל.

יש עוד כמה אנשי תעשייה ובידור שמזוהים עם מכוניות חדשות. יהודה לוי למשל נהג עד לפני מספר שנים רק על דגמי ספורט של אלפא רומיאו, לעומת יעל בר זהר וגיא זוארץ שהעדיפו רכב מרווח יותר מסדרה 3 של BMW. חוץ מזה, היוצר והשחקן אורי גוטליב רכש לפני מספר שנים אלפא רומיאו בשווי של מעל 345 אלף שקל ומירי בוהדנה עמדה בפקקים עם לנד רובר מדגם ריינג' רובר ספורט במחיר משוער של 880 אלף שקל.

נוהגים גם מסביב לעולם
המנהג לרכוש מכוניות חדשות ולהשוויץ בהן ממש לא ייחודי לישראל. מי שרוצה לשאוב השראה ממה שקורה מעבר לים יכול למשל לראות את שחקן ריאל מדריד ונבחרת פורטוגל כריסטיאנו רונאלדו, שקנה בוגאטי שירון. זו מכונית-על שמסוגלת לעבור מהירות של 450 קמ"ש והמחיר המשוער שלה הוא 2.9 מיליון דולר – קצת יותר מעשרה מיליון שקלים והרבה פחות ממה שרונאלדו עוד יכול להרשות לעצמו.

בשורה התחתונה, רכבים חדשים תמיד היו אביזר מועדף בקרב מפורסמים בארץ ובעולם. בתעשיית הבידור הקטנה והמקומית זה אמנם בולט יותר, אך זה לא אומר שבארצות הברית או באירופה המצב שונה. כל מה שנותר לנו לעשות הוא רק לעבוד קשה ולקוות שיום אחד גם אנחנו נוכל לנהוג בצורה כזו.