מתבייש בענף על ביטול הקקטוס: הצעירים אכזבו והאיגוד נכשל

אני יושב במטוס, בדרך חזרה מחופשה משפחתית. רגע לפני שאני מנסה להתחבר לשירות ה-WiFi החדש של אל-על כשהדפדפן עדיין פתוח ואתר אייס מבשר לי שוב על ביטול הקקטוס, שואל אותי הבן שלי שיושב לידי "הקקטוס בוטל? למה?" גמגמתי משהו תוך כדי ניסיון לגבש הבנה כלשהי ואז עניתי: "אין לי מושג, באמת שאני לא מבין למה".

היום כשאני בעלים של משרד שלא חבר באיגוד, יכולת ההשפעה שלי אפסית. למרות זאת ניהלתי בחודש האחרון דיאלוג עם קברניטי האיגוד והקקטוס בניסיון לעזור בהצלת התחרות ובניסיון להנגיש אותה למשרד כמו שלי שכאמור לא חבר באיגוד, אבל קריאייטיביות היא חלק עיקרי ב-DNA שלו. באמת האמנתי שדווקא מתוך המשבר ניתן להצמיח קקטוס טוב יותר.

ההצעה שלי הייתה פשוטה: קקטוס פתוח לכווווולם! לא רק תחרות של משרדי פרסום בכלל והמשרדים הגדולים בפרט, אלא להפוך את הקקטוס לחגיגת קריאייטיב אמתית ללא מגבלה של חברות באיגוד או למשרדי פרסום. הצעתי להזמין עוד חברות מעוד תחומים להשתתף, ממש כמו בפסטיבל קאן: חברות מדיה, קד״מ, יח״צ, משרדי עיצוב ומיתוג, סטארט אפים, חברות תוכן, סושיאל, דיגיטל, חדשנות, גוגל, פייסבוק, וויקס ועוד.

ניסיתי להסביר שרק ככה ניתן להזרים חיים לקקטוס ורק ככה הפורשים לא ישיגו את מבוקשם - לבטל השנה את הקקטוס. הצעתי עיקרון תשלום שיאפשר לכולם לשלוח עבודות בתשלום אחיד מה שלדעתי היה מעלה את כמות ההגשות. ההצעה נדחתה. בתחילת השבוע שעבר הוזמנתי לבוא לפגישה שהייתה ביום חמישי שעבר באיגוד אבל הייתי בחו"ל, הצטערתי שלא אהיה אבל העברתי שוב מסר עם התכנית שלי לאיגוד, מיותר לציין שגם הפעם לא הרימו את הכפפה,  אגו? שמרנות? אין לי תשובה.

אני עצוב מאוד ומבואס בגלל ביטול הקקטוס, אבל בעיקר מתבייש בענף שלי ובחלק מה"מנהיגים" הצעירים שלו, פעם נהגו לומר שאחרי חילופי הדורות לא יהיו אינטריגות, אגואים והתחשבנויות, אז אמרו. פעם אולי היה יותר אגו אבל גם היה קקטוס. אני כבעלים של משרד פרסום מבין טוב מאוד את החשיבות של תחרויות קריאייטיב והאימפקט שלהן על משרד פרסום - פנימה והחוצה.

אני לא אשכח את הקקטוס הראשון שלי כקופירייטר צעיר במשרד קטן, ישבתי בהיכל התרבות בתל אביב וצפיתי נפעם במשרדים הזוכים, בצוותים שעולים לבמה, בחגיגה, בשמחה, באנרגיות... שם נזרעו הזרעים לקריירה שלי שזרועה בגאווה בעשרות (אולי יותר) קקטוסים ישראלים וכן גם ב-12 אריות מפסטיבל קאן. היום אני יכול להגיד בוודאות שהכל התחיל שם בקקטוס הזהב הראשון שלי.

עוד תכניות

יש לי מסר אחד לכל מי שמעורב בקקטוס, אתם אכזבה. נקודה. נכון, יש אלף ואחת סיבות לבטל או לא להשתתף אבל אתם כולכם, הארגון עצמו והפורשים אתם אכזבה! נתחיל מהפורשים: זוכרים את סצנת הלבן בסרט הלהקה? זה המסר שלי אליכם: אז לא תזכו, אז לא תהיו משרד השנה, אז תשקיעו כסף בהגשות, מה יקרה??? תהיו פחות טובים? תאבדו לקוחות? מה???

• חדשות 14 חזרה למקום השני; חתונה ממבט ראשון מובילה בפריים טיים
• חתונה ממבט ראשון ממשיכה להוביל בפריים טיים עם 21.4% צפייה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

נכון מחר יום חדש, אנשים ישכחו וימשיכו הלאה, אבל חברים השחיקה בעיצומה, ההתפוררות מתרחשת, ניסור הענף נשמע למרחוק. מעניינת אותי השיחה שתהיה בפגישה הבאה עם לקוח שישאל "למה פרשתם מהקקטוס?" אתם בטח עונים לי עכשיו בלב "עזוב, לא תהיה שיחה כזאת, הקקטוס לא מעניין" וזה פורשים יקרים הרבה יותר גרוע.

ונעבור לאיגוד: נכשלתם. אתם חייבים לחשב מסלול מחדש, הקקטוס הוא בערך הדבר היחידי שעוד נשאר לכם, אז למה לבטל? למה להיכנע? למה לא להיות יצירתיים? תבינו כולכם, היצירתיות היא המוצר שלנו, היא הסיבה שלקוחות שוכרים אותנו ואנשים רוצים לעבוד אצלנו. אם לא נטפח אותה, נאתגר אותה ונקדם אותה היא תישחק, אנחנו נישחק, לאן נגיע?

ולסיום וזאת הפואנטה, כי אני מאמין שכל אחד חייב להציע פתרון ולא רק להעביר ביקורת: אני קורא ליצירת אלטרנטיבה, אני מבטיח שכבר ממחר אני יוצא למהלך שיוביל ליצירת מסגרת אלטרנטיבית לקקטוס, אולי זה ייקח זמן, אולי לא כולם ישתתפו בהתחלה, אבל את הוואקום חייבים למלא, קריאייטיביות חייבים לחגוג. העיקרון חייב להיות הפרטה! תחרות קריאייטיב בה משתתפים משרדי פרסום והם גם הבעלים שלה כנראה לא יכולה להתממש במאזן הכוחות הנוכחי.

אני מתחיל בתהליך חיפוש של חברה או יזמים שירצו לקחת עליהם את האתגר. יש לכם רעיונות לאנשים או חברות רלוונטיים, אתם מוזמנים להפנות אותם אלי. התנאי היחידי הוא שלא יהיה להם קשר למשרדי פרסום במובן העסקי. כמו בהרבה תחומים, ככל הנראה פריחה תגיע רק אחרי חורבן והחורבן כאן.