רשתות חברתיות פייסבוק גוגל
צילום: Istock

ימי ה-GDPR: הרגולציה בצרפת קנסה את גוגל ב-50 מיליון אירו

הקנס הושת בגין הידע הלוקה בחסר של הגולשים על היקף איסוף המידע וברירת המחדל הקבועה של גוגל על פרסום פרסונלי אותה הגולש חייב לשנות באופן יזום 
משה בנימין |

הרשות לאבטחה והגנה על מידע פרטי בצרפת ה-CNIL מענישה את גוגל וקונסת אותה ב-50 מיליון אירו בגין אי עמידה בכללי ה-GDPR General Data Protection Regulation.

על פי הודעת הרשות הצרפתית המפקחת על גוגל, הקנס הושת על החברה משום שזו כשלה בהוכחת בסיס חוקי-משפטי להתאמת הפרסום הפרסונלי שהיא מבצעת עבור המפרסמים, בשימוש במידע שהיא אוספת על גולשים. גוגל שמסתמכת על הסכמת הגולשים לעיבוד המידע שאותו הם "משאירים" בזמן גלישה, שמוביל לפרסונליזציה שלהם, הואשמה שהיא עושה זאת באופן לא חוקי, על ידי הרגולציה בצרפת, מ-2 סיבות.

ראשית, אותה הסכמת גולשים שמשמשת כתנאי א-פריורי לכל פעילותה אינו ברור מספיק ואינו מובהר דיו לגולשים. לדברי ה-CNIL, המידע על אותם תנאים, כפי שהוא מוצג, אינו מגלם במלואו את היקף איסוף המידע. לדוגמה, בקטגוריית "קוסטומיזציה של פרסומות" הגולשים אינם יכולים להיחשף לרמת הפירוט של איסוף המידע מאתרים, אפליקציות ושירותים נוספים שכלולים באותה הגדרה, כגון: יוטיוב, גוגל HOME, גוגל MAPS, פלייסטור, גוגל תמונות ועוד. 

הטענה השנייה כלפי גוגל נוגעת לכך שלמרות שלגולשים ישנה האפשרות לשנות את הגדרות השימוש, האופציה הזו אינה ברורה דיו. ב-CNIL מסבירים כי בזמן שגולש פותח חשבון בגוגל הוא יכול לשנות את ההגדרות באמצעות כפתור ה-More Options. לדברי הרשות, הגדרות ה-GDPR אינן מכובדות במקרה זה מכיוון שהגולש מחויב לפעול באופן אקטיבי כדי להגיע לאזור שבו הוא שולט בהגדרות ואם הוא אינו עושה זאת, ברירת המחדל פועלת כנגד האינטרס שלו ומסומנת כ"פרסום פרסונלי". 

בשונה מ"גרירת הרגליים" בשוק הישראלי, עת רשות ההגבלים העסקיים מפרסמת קול קורא לחברות היי-טק ואינטרנט כדי להבין מהם את מידת השפעתן של גוגל, פייסבוק, אמזון ותאגידי אינטרנט נוספים על השוק המקומי - באיחוד האירופי מצליפים בחברות אלו ללא הרף. גוגל כבר ספגה קנס אסטרונומי מהאיחוד האירופי במהלך 2018 בגין פגיעה בתחרות, כך שהקנס הנוכחי הוא עוד מכה בכנף. מנגד, אם מדינות נוספות באירופה יאמצו את המודל הצרפתי, החזית המאוחדת כבר תייצר עבור גוגל בעיה אחרת.

הקנסות המוטלים על גוגל ופייסבוק עשויים לשמש כמודל שאפשר לאמץ בישראל. בזמן שרשות המסים מנהלת עם תאגידי האינטרנט הליכי שומה מתקדמים ייתכן שהדרך היעילה יותר היא לקבוע את הגדרות האבטחה וההגנה על חופש המידע בישראל וכך לפקח עליהן ולהעניש במידת הצורך. פרשות כגון קיימברידג' אנליטיקה בפייסבוק וממשק המשתמש העמום של גוגל על שלל האפשרויות המוסתרות כפי שה-CNIL מוצא בו הם כר פורה להכנסה עבור המדינה.   

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה