הפרסומת הכי משעממת - שהייתה גם הכי מעניינת בסופרבול
מי היה מאמין שאנדי וורהול, אמן הפופ המפורסם בהיסטוריה, האיש ששם את אומנות ההכפלות והשכפולים של התרבות הפופולרית במרכז חייו וטבע את הביטוי ש"בעתיד, כל אדם יזכה לפרסום עולמי של 15 דקות" - דווקא הוא יככב בפרסומת של מוצר צריכה פופולרי, באירוע הספורט הכי גדול והכי מושקע בעולם, ואם לא די בכך, שזה יקרה 30 שנה לאחר מותו.
מה היה בפרסומת, כלום ושום דבר והכל. מי שלא הכיר את הדמות בפרסומת, פשוט צפה בתיעוד של גבר צעיר אוכל וופר, על פניו אירוע כל כך משעמם ונטול חשיבות, אך באותה הזדמנות כל כך מרענן, נטול יומרות, פילטרים ועריכות. הכי רחוק מאור הזרקורים.
מי שכן הכיר את הדמות בפרסומת, פשוט צפה בתיעוד של אנדי וורהול הצעיר אוכל וופר, על פניו אירוע כל כך משעמם ונטול חשיבות, אך באותה הזדמנות כל כך מרענן, נטול יומרות, פילטרים ועריכות. הכי רחוק מאור הזרקורים.
אולי הדבר הכי מעניין וגם אירוני במידה מסוימת היא העובדה שהפרסומת של אנדי וורהול היא אנטיתזה לפרסום בסופרבול, שהוא בדרך כלל מוגזם וחסר פרופורציות, ברמה ההפקתית והכלכלית גם יחד. בעולם שחי ונושם טכנולוגיה, שמוצף בפרסומות מושקעות, הייתם מצפים לקבל את השכפול של אנדי, אחרי שעבר דרך מסננת טכנולוגית, עם תוכנת AI שיודעת לחקות את המימיקות שלו, ומחשב חדש שיודע ליצור במדויק את גלי הקול שלו.
לא, זה בכלל לא אנדי, זו תוכנת תלת חדשה שעוד לא יצאה לשוק, כזו שבנתה את דמותו של וורהול על ידי צפיית בינג' בקלטות ובצילומים שלו ושהצליחה לשחזר במדויק את אנדי האמיתי.
אולי הדבר שהופך את הפרסומת הזו לכל כך מעניינת היא העובדה שהיא הכי רחוקה משכפול. אולי הדבר שהופך את הפרסומת הזו לכל כך מעניינת היא העובדה שהיא הכי קרובה לשכפול.
למעשה, הפרסומת היא קטע מסרט אמיתי שצולם בשנת 1982, שכלל 66 סצנות על החיים באמריקה. באחד מהקטעים מראים פוטג' של אנדי וורהול, אוכל וופר במשך ארבע וחצי דקות, בסגנון ובאופן האכילה המיוחד שמאפיין אותו. הפוטג' מוצג במלואו במוזיאון וויטני לאמנות אמריקאית Whitney Museum of American Art בניו יורק.
אז, אחרי כל זה אחרי כל זה, נסו לרגע או יותר נכון ל - 4 דקות וחצי, לעזוב הכל ולראות את הגרסה המלאה של הסרטון. תקשיבו לסאונד הקרנצ'י הנובע מהפקה דלה, נטולת אמצעים, פשוטה עד כאב, מתקופה נוסטלגית שבה רובכם עוד אפילו לא ינקתם, שלא לדבר, נחשפתם לפרסומות סופרבול.
אגב, כמו אנדי, גם אני הרשתי לעצמי לשכפל חלק מהטקסטים. בהומור כמובן.
- כל הכותרות
הפרסומת הכי משעממת בסופרבול. היא הפרסומת הכי מעניינת בסופרבול
הפרסומת של בורגר קינג עם אנדי וורהול דורגה במקום הכי נמוך על פי סקר של USA TODAY Ad Meter. המחקר שביצע אתר החדשות בין צופי הסופרבול גילה שרוב הצופים בכלל לא הכירו את הדמות שהופיעה בפרסומת ולא ידעו שמדובר בכלל באדם שמת לפני יותר מ – 30 שנה. נתון די מפתיע לאור העובדה שמדובר בדמות שכל אמריקאי לומד עליה בבית הספר מגיל צעיר.
חלק בכלל חשבו שהוא כוכב רוק או דוגמן שצולם במיוחד לפרסומת
גם האוהדים של אנדי לא התרשמו יותר מידי על המציאה, במיוחד לא על הגרסה המקוצרת של הסרט ששודרה במהלך הסופרבול. קחו לדוגמא את הביוגרף של אנדי וורהול שטען שכל הכוונה בקליפ הייתה לצפות באנדי וורהול אוכל המבורגר מהתחלה ועד הסוף ולא ב-45 שניות שמדודות על פי תקציב של פרסומת סופרבול.
מצד שני, היו גם אלו שהתפעלו מההופעה המפתיעה של אנדי וורהול בפרסומת סופרבול ושמחו על החוויה. כמו למשל, Adbrands.net, אתר פופולרי המדרג את "הפרסומות הטובות ביותר בעולם", שפרגן ונתן קרדיט דווקא למי שעבד קשה על השגת האישורים הנדרשים לשידור הקטע וגרם לפרסומת לקרות.
או מורה לאומנות ששמחה על ההופעה של אנדי בפרסומת וקראה לתלמידים שלה להגיב האם הם ראו אותה ומה הם חושבים עליה.
נו טוב, בסוף, גם לפרסומת של ברגר קינג, כמו לעוד אלף פרסומת אחרות יש רק מטרה פופולרית אחת. למכור. או שלא. או שלא רק. או שכל אחד יחליט לעצמו בעצמו.
הכותב הוא איש קריאייטיב במשרד הפרסום NoNoNoNoNoYes ומרצה לפרסום במסלול האקדמי המכללה למנהל
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
2.הגהה? (ל"ת)מה עם 14/02/2019 17:35הגב לתגובה זו0 0סגור
-
1.החלול הוא המלא החדש (ל"ת)אלי 14/02/2019 16:15הגב לתגובה זו0 0סגור
