ריאליטי במחלוקת: ניתן לטעון לזכויות יוצרים בפורמט טלוויזיוני?

השבוע פורסם כי נאור ציון שלח מכתב התראה לקשת בטענה כי תכנית הריאליטי 2025 היא העתקה של פורמט שציון הציג בפניהם בפגישה שהתקיימה בין הצדדים ב 2017. על פי הפרסום ב-ynet, בקשת טענו בתגובה כי לא נעשתה על ידם כל העתקה וכי פיתוח הפורמט של 2025 נעשה על ידם באופן עצמאי עוד לפני שהתקיימה פגישה, מה גם שלטענתם קיים שוני מהותי בין הפורמטים.
 
טענות להעתקת פורמטים נדונו בשנים האחרונות בבתי המשפט בארץ, ועסקו בשאלה האם בכלל פורמט ראוי להגנת הדין. סעיף 5 לחוק זכות יוצרים קובע בדין הישראלי את כלל היסוד בדיני זכות יוצרים, לפיו זכות יוצרים מגנה על "דרך הביטוי" של רעיונות, בעוד ש"רעיון" כשלעצמו אינו נושא להגנה בזכות יוצרים. נשאלת השאלה האם פורמט הוא בגדר "רעיון" או שהוא "דרך ביטוי של רעיון" שזכאי להגנת הדין.
 
שאלת מעמדו של פורמט טלוויזיוני נדונה לראשונה בישראל במקרה של סער ברודסקי, הוגה שעשועון הטלוויזיה Upgrade, שתבע את חברת ארמוזה אינטרנשיונל מדיה העוסקת בהפצת פורמטים טלוויזיוניים לרשתות שידור ברחבי העולם. ברודסקי טען כי זכותו המוסרית הופרה שעה שהפורמט שהומצא על ידו בהיותו סטודנט, נמכר והופץ ברחבי העולם על ידי החברה מבלי לציין שהתובע הוא היוצר של הפורמט. בית המשפט המחוזי תל אביב קיבל את תביעתו ואף קבע כי קיימת זכות יוצרים בפורמטים טלוויזיוניים ובלבד שמדובר בפורמט שהוא רעיון שקיבל ביטוי מוחשי.
 
בית המשפט קבע כי בעולם מקובלת הגישה לפיה פורמט של תכנית טלוויזיה הוא בבסיסו רעיון שאינו מוגן במהותו בזכויות יוצרים, הואיל והוא ניתן לביטוי בדרכים שונות. כך, למשל, רעיון לתחרות כישרונות בתחומי האמנות והבידור, יכול לקבל גוון שונה ולהיות מיושם בדרכים שונות. יחד עם זאת נקבע כי יש להבחין בין "רעיון אמורפי" או "סקיצות ראשוניות", המהוות ראשיתו של תהליך מחשבתי ליצירת פורמט טלוויזיוני, לבין מצב בו הרעיון קרם עור וגידים ומגובש לכדי פורמט "מוחשי" מקורי, הכולל סצנות ואלמנטים ייחודים בשילובם או במהותם.  כאשר מדובר בביטוי ממשי של רעיון - הרי שאז אותו ביטוי עשוי לחסות תחת החוק, ולהיחשב כ"יצירה" בת הגנה בזכות יוצרים.

אולם יש לציין כי בהמשך הוגש ערעור. בדיון מקדמי שהתקיים בפני השופט יצחק עמית, המליץ בית המשפט העליון לצדדים כי הערעור יתקבל בהסכמה ופסק הדין של המחוזי יבוטל. בעקבות המלצה זו והסכמת הצדדים לה, התקבל הערעור ופסק הדין בוטל על פסק דין זה.

 הראיון של נאור ציון בתכנית 'הצינור'
 
אחת הדוגמאות המוכרות לתביעת זכויות יוצרים על פורמט טלוויזיוני התרחשה בחו"ל עם התכנית המוכרת הישרדות. במקרה זה, מפיקי התכנית הגישו תביעה במסגרתה נטען כי הפורמט חוסה תחת הגנת זכויות יוצרים, נוכח השילוב בין אלמנטים ייחודיים הכלולים בו, שהופרו במסגרת שידור התכנית האח הגדול. בית המשפט העליון בהולנד קבע כי הפורמט של הישרדות הינו בר הגנה בזכויות יוצרים, ואולם דחה את התביעה משלא מצא דמיון מהותי בין 2 תכניות הריאליטי.
 
במקרה אחר עסק אותו בית המשפט שנה וחצי שנה קודם לכן במקרה בו נטען כי הועתק קמפיין שיווקי. השופטים קבעו כי לא קיימת זכות יוצרים בקמפיין השיווקי שנדון בפניו, שכן הקמפיין לא הבשיל מעבר לרעיון בלבד. אותה פרשה ידועה כתביעת משרד הפרסום זרמון  DDB בע"מ נגד משרד הפרסום אדלר חומסקי ורשבסקי, במסגרתה נטען כי משרד פרסום שיצר סקיצות ראשוניות לקמפיין פרסומי של חברת דלתא בכיכובה של הזמרת נינט טייב טען להפרת זכות היוצרים שלו בקמפיין, אולם בית המשפט קבע כי למרות שבאופן עקרוני קמפיין פרסומי יכול שיהא יצירה מוגנת בזכות יוצרים, הרי שבאותו מקרה לא היה מדובר ביצירה הזכאית להגנת זכות יוצרים שכן היה מדובר ב"רעיון בלבד". יחד עם זאת קבע כי התובעים זכאים לתגמול כספי על שימוש ברעיון שלהם לגיוס הפרזנטורית טייב לקמפיין הפרסומי.
 
לסיכום, על הטוען להפרת זכויות בפורמט שהוצע על ידו להוכיח כי רעיונותיו הם לא רק "רעיונות כללים ואמורפיים" אלא מגובשים ומוחשיים, ובסופו של יום נעשה בהם שימוש על ידי אחרים כתוצאה מהעתקתם של אותם רעיונות ולא כתוצאה מפיתוח עצמאי שלהם.
 
עו"ד רקפת פלד היא שותפה במשרד גילת ברקת מקבוצת ריינהולד כהן, העוסק בקניין רוחני