"סיקרן אותי לדעת אם בברלין יש טעם אחר והתשובה היא לא"

3 שנים לאחר שהעתיק את חייו לברלין, הארט חזי יוסף, לשעבר במקאן תל אביב נכנס שוב (בפעם השנייה) לרשימת 200 מעצבי הדיגיטל ה​טובים בעולם על פי מגזין ארכייב הבינלאומי שנחשב למוביל בתחום הפרסום. 

בשונה מהפעם הקודמת, יוסף שעם מעברו לברלין ופרישתו ממקאן בחר שלא לעבוד כשכיר במשרד פרסום ופתח בקריירת פרילאנס מופיע במגזין עם יצירות שלו, עליהן עבד לקראת תערוכה שהוא צפוי להשיק, שאינן קשורות למותג מסחרי כלשהו. "חשבתי שזה הכל פוליטיקה ואינטרס לברנז'ה, אבל כנראה שאם אתה מספיק טוב זה לא מעניין אותם" אומר יוסף לאייס על הבחירה של ארכייב לשלב אותו במגזין השנתי. "בגלל זה בתכל'ס זה גם בהרבה יותר מרגש". 

–המעבר לברלין היה מתוך רצון להתקדם מקצועית, לחפש אתגר בעבודה כארט או מתחושת מיצוי במדינה ורצון לחוות סביבה אחרת? "הרעיון לעבור לאירופה התבשל אצלי תקופה ארוכה, רציתי להתפתח מקצועית ואישית. אחרי 10 שנות קריירה בארץ וכמה יעדים שהגשמתי מקצועית, הבנתי שהאתגר הבא הוא לא בארץ. בין מספר הצעות עבודה שקיבלתי היו 2 הצעות בולטות שמאוד קסמו לי - אחת McCANN Craft לונדון והשניה מ-Armando Testa שבמילאנו. אך לאחר חשיבה ארוכה הבנתי שזו לא הדרך, לא רציתי לעבור לאירופה בידיעה שאני מחויב לאיזשהו משרד פרסום או לעבודה שיכול להיות שלא איהנה ממנה. כישראלי שלא מחזיק דרכון אירופאי, צעד כזה יכול להוות גם מלכוד.   "ברלין היה אחד מהיעדים הנוספים ששקלתי ולאחר בירור מעמיק הבנתי שיש לי את כל הנתונים להשיג ויזת אומן שתאפשר לי לשהות בברלין שנתיים. החלטתי שאני יוצא למסע מאתגר של חיים חדשים בברלין כפרילאנסר. מצאתי דירה, הוצאתי ויזת אומן, למדתי גרמנית, פתחתי עסק עצמאי. זה לא היה קל בכלל. אך עם זאת, הקושי והאתגר הם אלו שמצמיחים בך כבנאדם יכולות ותובנות שלא הכרת".   -כבר מצאת לעצמך קהילת חברים מקומית?   "ברלין היא מטרופולין, יש בה מגוון רחב של אנשים מכל העולם שבאים לנסות את החיים בה, חלקם נשארים וחלקם עוזבים, מה שהופך אותה למאוד דינמית. במהלך ה-3 שנים פה יצא לי להכיר מגוון אנשים מכל העולם ויצרתי מספר חברויות - עם גרמנים, בריטים, יפנים, צרפתים וכמובן גם ישראלים. באופן כללי, אני מסוג האנשים שחברות מבחינתם זה עניין של איכות ולא כמות, אז לוקח לי זמן ליצור חברויות".

-עם אילו מותגים הספקת לעבוד מאז שאתה שם? "כשיצאתי לפרילאנס יצאתי קצת גם מהבועה של עולם הפרסום ופתאום נפתחו בפניי אופציות של דברים שלא חשבתי עליהם. למזלי לא הייתי צריך לעבוד בלהשיג עבודה, ובשנייה שהודעתי שאני יוצא לפרילאנס התחילו להגיע מגוון הצעות לפרויקטים. כמובן שבהתחלה רובן הגיעו מחברות בארץ, אבל עם הזמן התחלתי לעבוד עם משרדים מקומיים וכל מיני חברות סטארט-אפ בברלין. רגע השיא שלי פה היה כש-Adobe בכבודם ובעצמם פנו אלי להצעת עבודה על פרויקט אמנים לטובת קידום Adobe stock".   -אתה כבר יכול להצביע על הבדלי גישה בין מעצב ישראלי למעצב גרמני-אירופאי או שנוכחת לדעת ששפת העיצוב האוניברסלית מגשרת על הפער התרבותי והגישה יותר דומה משונה? "עולם העיצוב הגרפי כמו כל עולם עיצוב אחר מושפע בעיקר על ידי טרנדים והשראות מהצלחה של ברנדים גדולים. הסטייל העיצובי נורא תלוי במוצר שאתה מעצב, הפלטפורמה והקהל יעד שלו.   "זה משהו שמאוד סיקרן אותי כמעצב - לראות אם פה זה עובד אחרת, אם פה הטעם הוא אחר. התשובה היא לא. גם פה כמו בארץ יש עיצובים ויש עיצובים. מה שכן בולט פה זה הטרנד של עיצוב היפסטרי".   כדי להיכנס למהדורת 200 מעצבי הדיגיטל של ארכייב, בשלב הראשון המעצבים נדרשים להגיש את היצירות שלהם ואז הם למעשה מחכים לתשובת אנשי המגזין שמחליט אם המעצב עונה על הדרישות וישולב. במידה וכן, צוות המגזין בוחר מתוך היצירות את המועדפות עליו לפרסום.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל

המודעה הנבחרת של יוסף (מימין) מתוך מגזין 200 המעצבים של ארכייב 

במקום ה-125, עם דגל ישראל לצידו. חזי יוסף

לאחר (שנתיים?) בברלין אתה מרגיש כישראלי שרק "נקלע לסיטואציה" ועדיין מרגיש זר שחי בזרות? או שתקופת ההתאקלמות כבר עברה ואתה כבר מתנהל כמקומי לכל דבר? "אני מאמין שכמו בכל תהליך כזה - יש רגעים ויש רגעים. בכל זאת מדובר בפער תרבותי בכל המובנים, אם זה הדיאלוג, ההומור, היחסים הבינ-אישיים, הבירוקרטיה וכו'. לא ניתן לצמצם פער כזה ב-3 שנים וגם לא ב-10. כן ניתן להבין את זה, לכבד את זה ולחיות עם זה. ובשנייה שעושים את זה מתחילים להרגיש בבית. אני דובר גרמנית אבל מתנהל בעיקר באנגלית".

• קשת שומרת על ההובלה, רשת חוגגת שיא - אבל עם כוכבית
• חדשות 13 מאבדת רייטינג, כאן 11 עוקפת אותה; קרב צמוד גם בפריים טיים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אחד השינויים המידיים שהוליד המעבר לברלין הוא זמן פנוי שנותר בידיו של הפרילאנס החדש לאחד שעבר בעשר השנים לפני כן כשכיר. "החלטתי לקחת את הזמן הפנוי הזה ולקדם חלום ישן - תערוכה משלי כאמן דיגיטלי", הוא מספר.

"מדי שנה ארכייב פנו אלי והציעו לי להגיש שוב מועמדות, אבל התעלמתי. השנה החלטתי לנסות ולהגיש מועמדות קצת אחרת, להגיש רק עבודות שלי כאמן דיגיטלי. אחרי הכל, עבודות של מודעות פירסום זה אמנם ביצוע שלי והמון ארט, אבל זה מלווה בהמון דעות של אנשי קריאייטיב שהיו בדרך ולקוח שצריך לאשר. שלחתי להם מספר יצירות (שאינני יכול לחשוף בשלב זה), והתבשרתי שנבחרתי להיכנס לרשימה המכובדת שוב. אני חייב לציין שהפעם זה ריגש אותי בהרבה יותר - הפעם אני ברשימה הזו נטו בזכות האמנות שלי".