תוצאות הבחירות: זינוק של 40% במספר התלונות לרשות השנייה

מאז ההכרזה על פיזור הכנסת ועד ליום הבחירות ב-9 באפריל, הגיעו לנציבות פניות הציבור ברשות השנייה 189 תלונות העוסקות בבחירות. מדובר בגידול של 40% לעומת מערכת הבחירות הקודמת בשנת 2015, אז התקבלו ברשות 135 תלונות. כך עולה מדוח שמפרסמת היום (יום ב') נציבות פניות הציבור ברשות השנייה, בראשה עומד הנציב דוד רגב. דוח זה הוא חלק מסדרת דוחות ייעודיים ותקופתיים שמפרסמת הנציבות, והוא משקף את הלך הרוח של הצופים במהלך מערכת הבחירות האחרונה, כשמטרתו לשמש ככלי עבודה למורשים לשידורים ולזכייני הרדיו בבואם לסקר את מערכות הבחירות הבאות.   מהדוח עולה כי 88% מהתלונות היו נגד תכנים ששודרו בטלוויזיה, והשאר נגד תכנים ששודרו בתחנות הרדיו האזורי. מפילוח התלונות לפי גורמים משדרים עולה כי 101 מהתלונות עסקו בקשת 12 וקרוב ל-46 ברשת 13 (ו-7 תלונות נגד ערוץ עשר באפיק 14, שהתמזג באמצע ינואר עם רשת 13, א"כ). כמו כן הוגשו 6 תלונות נגד רדיו 103FM; 5 תלונות נגד רדיו גלי ישראל; 4 תלונות נגד ערוץ 20 ורדיו תל אביב כל אחד; 3 תלונות נגד רדיו קול ברמה; 2 תלונות נגד רדיו 99FM, ועוד.   בסך הכל 87 מהתלונות טופלו לגופן. מדובר בתלונות שעיקרן הוא חוסר איזון, הבעת דעה של מנחה ונטייה לכיוון פוליטי זה או אחר. הפונים קיבלו מענה מפורט לאחר שנערכה בדיקה של איזון שידורים לאורך כמה תכניות. 66 מהתלונות נמצאו מוצדקות לדעת הנציבות ובעקבותיהן ננקטו פעולות, כנגד הגורם המשדר או בתיאום איתו. ב-35 תלונות עדיין אין הכרעה- ואלה נמצאות עדיין בתהליך טיפול בנציבות, בין היתר בבדיקה של הגורמים המקצועיים ברשות או בטיפול מול הגורם המשדר. תלונה אחת נמצאה לא מוצדקת.   מרבית התלונות שהתקבלו עסקו בחוסר איזון פוליטי, הבעת דעות של כתבים ופרשנים, עידוד הצופים לתמוך במועמד זה או אחר ותקיפת בוחרים התומכים במועמד. אחרות עסקו בשילובם של אנשים בשידורים השונים העוסקים בבחירות בשעה שהייתה להם נגיעה אישית או מקצועית לאחת המפלגות. תלונות נוספות עסקו בניצול השידורים להבעת דעות אישיות ותלונות על ראיונות פוגעניים. תלונות רבות התקבלו על תכניות ההומור והסאטירה על הדרך הלעגנית שבה הוצגו מתמודדים. בין היתר התקבלו 33 תלונות נגד התכנית ארץ נהדרת בקשת 12 ו-31 תלונות נגד גב האומה ברשת 13.   בנציבות תלונות הציבור אומרים כי מניתוח התלונות עולה שציבור הצופים גילה רגישות גבוהה יותר לתכנים העוסקים בבחירות והביע את עמדתו נגד תכנים ששודרו בתכניות החדשות והאקטואליה ובתכניות ההומור והסאטירה. הצופים התריעו על הנושאים השונים וחלקם תוקנו. באשר לתכניות ההומור והסאטירה, מצא הנציב רגב כי הביקורת ההומוריסטית החשובה כל כך בעיקר במערכות בחירות, הייתה מאוזנת והתכניות לא חסכו את ביקורתן מכלל המועמדים.

 אחד הראיונות שהגיעו לדוח נציב תלונות הציבור ברשות השנייה   בין התלונות שהוגשו לרשות: המלצה של רב למי להצביע בשידורי קול ברמה; פגיעה לכאורה של עודד בן עמי ב"רגשות הציבור הדתי" לאחר שהעלה בשיחה עם אלי ישי את התהייה אם אלוהים הוא הומו, בעקבות התבטאויות של ישי נגד הקהילה הגאה; אמירות של נתן זהבי בתכניתו ב-103FM כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ובנו יאיר; לעג לכאורה של 'ארץ נהדרת' בדמותו של הרב עובדיה יוסף ז"ל; תעמולה לכאורה של הפרשן אמנון אברמוביץ למפלגת 'כחול לבן' בחדשות 12; ומנגד תעמולה לכאורה של העיתונאי עמית סגל בחדשות 12 לטובת הליכוד; ומראיינים/פרשנים בערוצי הטלוויזיה שהמשיכו בעבודתם כפרשנים אף שהכריזו כי הם מתמודדים בבחירות, בהם אלדד יניב ונעם סלע.

דווקא חלקה הראשון של מערכת הבחירות, התאפיינה בירידה במספר התלונות לרשות השנייה, כפי שפורסם באייס. באותה עת הערכנו כי הסיבה למספר התלונות הנמוך יחסית למרות כשנראה שמערכת הבחירות השנה מלוכלכת יותר - נעוצה בכך שהמאבקים העזים עברו לרשתות החברתיות, כולל סרטוני הסתה והאשמות קשות זה נגד זה, כך שדווקא כלי התקשורת המסורתיים פחות "מתלכלכים" מהמלחמה הזאת. במהלך מערכת הבחירות הנחתה הרשות השנייה את הגופים המפוקחים תחתיה, כיצד לנהוג.    "בשנים האחרונות חלה מגמה של עלייה בהיקף התלונות של הצופים נגד מהדורות החדשות ותכניות האקטואליה", אומר נציב פניות הציבור ברשות השנייה דוד רגב, "יותר ויותר צופים מגלים חוסר שביעות רצון מהתכנים המשודרים בתכניות האקטואליה ולא מעט מהם סבורים כי תכניות החדשות והאקטואליה אינן אובייקטיביות כבעבר וכי הבעת דעה על ידי עיתונאים ופרשנים וחוסר האיזון בולטים יותר ויותר. מגמה זו, שבאה לידי ביטוי בדוחות השנתיים של נציבות פניות הציבור ברשות השנייה, עולה גם כאן. מספר התלונות במערכת הבחירות האחרונה היה גבוה מהקודמת".   יו"ר הרשות השנייה יוליה שמאלוב ברקוביץ' הוסיפה כי "העלייה המתמדת בהיקף התלונות לנציבות פניות הציבור מעידה לא רק על מעורבותו של הציבור ורצונו לראות שידורים מאוזנים, אלא גם על הבעת אמון בנציבות כגורם הקשוב לציבור הצופים והמטפל בהגינות בתלונותיהם, ואני מברכת על כך. השינוי באופי הסיקור יבוא רק ממחויבות משותפת של הרשות ושל גופי השידור. דווקא לתקשורת המוסדית יכול להיות תפקיד חשוב במתן דוגמא לשיח מאוזן, פלורליסטי ומכבד אלא מול השיח המתלהם והלא מרוסן המתקיים ברשתות החברתיות".