האקרים, הנגשת שידורים ולוסי איוב: סמנכ"ל הדיגיטל בכאן מסכם אירוויזיון

הפקה יוקרתית ומוערכת, נתוני צפייה גבוהים – האירוויזיון בתל אביב רשם הצלחה גדולה, עם יותר מ-1.3 מיליון צופים בישראל בערב הגמר בכאן 11, כ-200 מיליון צופים ברחבי העולם, הופעה נהדרת של המנחים, הופעה מדוברת למדי – ולאו דווקא בהיבט החיובי – של מדונה, והמון יחסי ציבור נהדרים למדינת ישראל.   אבל לצד זאת, בתאגיד השידור כאן לא זנחו את פעילות הדיגיטל והסושייאל, והשקיעו כח אדם ומשאבים רבים גם באפיק זה, עליו החלו לעבוד בחטיבת הדיגיטל כבר בקיץ האחרון. סמנכ"ל הדיגיטל של התאגיד, אלעד טנא, מספר "ישבנו וחשבנו איך מעבירים אותו בצורה הכי דיגיטלית ומדליקה, למרות שיש לו מסגרת וגבולות מאד ברורים, שאיגוד השידור האירופי – חבורה של יקים – מציבה לנו. אתגרנו את אגף המוצרים ואת אגף התוכן".   נתחיל עם נתוני הדיגיטל של ערב הגמר במוצ"ש שעבר: 1.1 מיליון צפיות בפלטפורמות סושיאל (פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם) לשידור החי ולקטעים ממנו, רק באותו ערב. אתר כאן רשם שיא כניסות מהמונדיאל ביולי 2018: כ-230 אלף ביקורים בשידור החי באתר. דיגיטל רום בפייסבוק בלייב עם 256 אלף צפיות, דיגיטל מונגש עם 115 אלף צפיות בערוצי היוטיוב המונגשים של כאן, הקטע של נטע ברזילי מנחיתה את המטוס הניב 102 אלף צפיות, והכרזת הזכייה של הולנד בטוויטר כאן באנגלית רשמה שיא של 318 אלף צפיות.   לצד חגיגות האירוויזיון, כבר בערב השידורים הראשון (חצי הגמר ביום שלישי לפני כשבועיים, א"כ), היה ניסיון של האקרים פלסטינאים או תומכי חמאס, לחבל באתר כאן. אותם האקרים שתלו סרטון בנגן הלייב של אתר תאגיד השידור כאן, המזהיר כי אין מקום בטוח בישראל מפגיעת טילים, גם במהלך תחרות המוזיקה האירופית. בסרטון שאורכו כ-2 דקות ו-20 שניות, מופיעה כתובית עם לוגו צה"ל, ועל רקע אזעקה עולה ויורדת, כתוב: "סכנת מתקפת טילים. אנא תפסו מחסה". בהמשך רואים פגיעות של טילים בנקודות שונות על המפה בישראל. בסיום מופיעה כתובית בה מצוין "ישראל אינה בטוחה. אתם תראו".  

ההופעה של קובי מרימי בגמר האירוויזיון (צילום: אורית פניני, כאן תאגיד השידור הישראלי)

"פעילות מאד חשובה זה היה הגנה על האתר ועל השידור, וכבר בערב הראשון הבנו שהיו ניסיונות ממש מקצועיים להפיל אותנו", אומר טנא. "בשידור ההנגשה היה ניסיון, החבר'ה האלה הצליחו לכמה דקות לשים תוכן פוגעני, אבל הניסיונות המרכזיים היו בגמר. נערכנו למשדר הגמר - כולל מערך הסייבר הלאומי, יחד עם אגף המוצרים ואלון ברונפלד מהאגף, וגם עם מייקרוסופט, והצלחנו למנוע כל פגיעה, כי לאורך כל הערב היו ניסיונות מאד משמעותיים לפגוע בשידור, שלא צלחו. סיכלנו את כל הניסיונות בדיגיטל".     מחלקה שלמה שעבדה על פרויקט האירוויזיון     בסך הכל עסקו בכל סוגיית האירוויזיון כ-20-25 עובדים (כ-15 מהתוכן ו-10 מהמוצר, א"כ), בהגנה על האתר, יצירת מיני סייטים, משחקים ועוד. כ-10 עובדים יצרו באופן קבוע סרטונים לקראת האירוויזיון. החברה של גיל רבי 'רבי אינטראקטיב' חתונה על המשחקים שנוצרו לטובת האירוע המוזיקלי. "המטרה של התאגיד הייתה למקסם תכנים, כמו תוכן טלוויזיוני שצריך לחתוך ולהריץ אותו בדיגיטל. בשבוע האחרון צוות התרבות עם שני נחשוני יצר המון חומר, שאותו הפצנו".

2 מנהלי הפרויקט היו טל רבינובסקי מהתוכן בדיגיטל, ועינב יעקובי ממחלקת המוצרים - שגם הגתה את סיפור הנגשת השידורים, כנראה פרויקט הדגל של התאגיד בכל הנוגע לשידור האירוויזיון, "מתוך תפיסה של התאגיד שאנחנו רוצים שיצרכו את התכנים שלנו כמה שיותר", מסביר טנא.   המטרה שעמדה לנגד עיני התאגיד הייתה לתת הזדמנות שווה לכל האוכלוסייה ליהנות באופן שווה מהאירוע, ולהציב רף חדש להנגשת שידורים חיים עבור אוכלוסיות המתמודדות עם קשיים ובעיות. "היו 3 שידורים מקבילים בנוסף לשידור הרגיל בכאן 11: לחרשים בשפת הסימנים, לעיוורים שידור שמלווה בתיאור קולי על מה קורה על הבמה, והשידור שזכה להכי הרבה צפיות – הנגשה קוגנטיבית שמיועדת למשל לאנשים עם פיגור והפרעות קשב חמורות. הכוונה שזה יהיה סטנדרט בשידורים גדולים, וזה הכיוון של איגוד השידור האירופאי".   חטיבת הדיגיטל הפיקה שלל סדרות ותכנים משלימים שיועדו ליוטיוב, אתר התאגיד והסושיאל. בין היתר סדרת הרשת בת 3 הפרקים 'מלך מתכונן לאירוויזיון' בהובלת מלך זילברשלג, שאחרי זכייתה של נטע ברזילי ב-2018, החליט כי גם הוא רוצה להשתתף באירוויזיון. סדרה נוספת היא 'מחוץ לאולם' - סדרה תרבותית-היסטורית בת 10 פרקים על המדינות שמשתתפות באירוויזיון, אותה הגישה לוסי איוב. הסדרה זכתה לגרסה מקוצרת בתכנית האירוויזיון 'ערב טוב אירופה' ששודרה מדי ערב, בחודש שלפני האירוויזיון, בכאן 11.   בנוסף הייתה הסדרה 'הוולוג של מקס' אותה הובילה דמות פיקטיבית של נשיא מועדון האירוויזיון הבינ"ל בכיכובו של דן פונדק; סדרה בת 3 פרקים באנגלית 'מטיילים בישראל' על האחים פרל שלימדו את התיירים על אתרים נסתרים ואטרקטיבים בישראל; 'חדשות האירוויזיון עם שחר גבע' - מבזק חדשות הדיגיטל שחשף את התקדמות ההכנות לאירוע האירוויזיון; וסרטוני הומור של אליה גרינפלד שיועד לקהל מחו"ל.   בנוסף, עשו בכאן שימוש נרחב בחומרי ארווזיון, באזור מיוחד שנקרא ''הארכיוויזיון'' בו העלו קטעים נוסטלגיים מתולדות האירוויזיון. ביום השואה הועלה השיר של עופרה חזה ''חי', הוסבר עליו בהקשר לאירוויזיון ובהקשר לשואה, והפוסט הפך לאחד הוויראליים ביותר בתולדות העמוד - עם כמעט מיליון צפיות.    

כמו כן במסגרת השת"פ בין מחלקות הרדיו והטלוויזיה, נוצר באתר כאן אירוויזיון אזור מיוחד בשם ''רדיו אירוויזיון' שכללה פודקאסטים ותוכן רדיו שנוצר במיוחד בשביל התחרות. כך גם בטלוויזיה - באתר ובקהילה הובלטו תכני האירוויזיון כגון 'ערב טוב אירופה', 'דוז פואה', 'אירופה ל-3 דקות' וספיישלים של 'המרדף', 'עד כאן' ו'מה נסגר'. בכאן חינוכית נוצרה פינה בשם 'כוכב נופל לאירוויזיון' בה עלו קליפים מצחיקים ומוזרים מתולדות הקדם אירוויזיון בישראל.   מהלך נוסף היה הקמת טוויטר בינ"ל למותג כאן אירוויזיון - Kan Eurovision, בדומה למותג האירוויזיון של BBC. בחשבון זה תוקשרו עדכונים על האירועים, הגעת משלחות, הופצו סרטוני דיגיטל המיועדים לקהל הבינ"ל כגון 'מטיילים בישראל' ו'המחזמר'. כאן השיק את 'קפה אירוויזיון' - פינת ראיונות פייסבוק לייב של חברי קהילת 'כאן אירוויזיון'. כל משדר נמשך בין 15-30 דקות וזכה להתעניינות גדולה מצד הצופים.   פעילות מקדימה לבחירת לוקיישנים לגלויות – אותו קליפ בין 40 שניות בו מוצג המבצע על רקע נופים ואתרים בולטים של המדינה המארחת, ומשודר בין שיר לשיר באירוויזיון. השנה הוחלט בהפקה להשתמש בקונספט "רוקדים את ישראל" וכאן דיגיטל בשיתוף פעולה עם הפקת האירוויזיון יצאנו לפעילות עם הגולשים שהוזמנו להציע אתרים לצילומים באמצעות פלטפורמות פייסבוק של כאן ואינסטגרם, עם האשתטג #כאן_גלויות. לא פחות מ-6,000 תמונות הועלו לרשת ונבחרה אחת שלבסוף גם שימשה כאחד מאתרי הצילום בגלויה של פורטוגל. כמו כן צוות הסושיאל של כאן, בעבודה צמודה עם מחלקת הדוברות של התאגיד, תיעד את ההכנות לצילומי הגלויות ל-41 המשלחות.   גם מסיבות העיתונאים של המשלחות שלקחו חלק באירוויזיון, שודרו בלייב בקהילת 'כאן אירוויזיון' בפייסבוק, שותפו על ידי סוכנות הדיגיטל של האירוויזיון Premier.   בשני חצי הגמר ובגמר עצמו, שידר אליה גרינפלד ממתחם בועת המשלחות והגרין רום באירוויזיון בשידור Instagram Live. המטרה הייתה להציג את אחורי הקלעים של אזור הנוחות של המתמודדים ברגעים הקריטיים של המופע ללא פילטרים ולאפשר הצצה חד פעמית לדקות המרגשות בחצאי הגמר והגמר של האירוויזיון. האקרדיטציה שסוכמה עבור גרינפלד אפשרה לו להגיע למקומות שרוב העיתונאים לא יכלו להגיע אליו, למעט עיתונאים שמסונפים למשלחות: לובי המשלחות, חדרי הביוטי - עיצוב שיער ואיפור, המסדרונות שמובילים לחדרי המשלחות, הגרין רום, המסלול שהמשתתפים עושים בדרך לאולם ובחזרה ממנו, ועוד.   מהלך נוסף שנעשה בחטיבת הדיגיטל הוא 'הקליפ הפארודי' - מחזמר מקורי שנכתב והולחן על ידי גרינפלד ובוצע יחד עם לוסי איוב, עסק ב-2 תיירים שהגיעו לארץ וזוכים להיכרות הומוריסטית, משעשעת ועוקצנית עם ישראל, המציאות המקומית היחסים המורכבים שבין אנשים ופערי התרבויות שבין ישראל לאירופה. הסרטון שעלה לרשת ביום שישי 10 במאי, פחות משבוע לפני תחילת אירועי האירוויזיון, זכה לביקורות קשות אבל גם לנתוני צפייה מטורפים: כ-580 אלף צפיות בפייסבוק, כ-1.2 מיליון משתמשים נחשפו לסרטון, יותר מ-4,300 שיתופים וקרוב ל-7,000 תגובות אוהדות יותר או פחות. גם ביוטיוב הסרטון זכה לנתונים גבוהים – מעל 110 אלף צפיות וכ-500 תגובות. הסרטון גם עורר אמוציות רבות ודיון בקרב הגולשים לאור המסרים החתרניים שבו, וגרר עניין רב מצד העיתונות המקומית והבינ"ל.    

במחלקת הסושיאל ליהקו 15 משפיעני רשת ומובילה דעה מתחומים שונים, לטובת פרויקט StoryVision, במסגרתו הוכשרו הוולוגרים הייחודי והאקסקלוסיבי של כאן ופייסבוק. המטרה הייתה לסקר את האירוויזיון מזווית עכשווית דיגיטלית ולהנגיש את האירוע גם לנוער ולצעירים שאינם צורכים טלוויזיה. "אגף תוכן יצר דבר ראשוני", אומר טנא, "פרויקט עם פייסבוק בהובלת כ-15 בלוגרים, פרויקט 'חדר דיגיטלי' שנתן סקנד סקרין כאשר האומנים ירדו מהבמה והמפיק 'חטף' אותם אלינו. השידור בגמר עם גואל פינטו זכה לכ-300 אלף צפיות".   בנוסף חטיבת הדיגיטל נרתמה להפקה כדי לקדם את הגלויות שהופקו, שידרה חדשות איריוויזיון שוטפות, והקימה קהילת אירוויזיון בפייסבוק. מחלקת המוצרים יצרה 2 מוצרים שזכו להצלחה: 'בוז או דוז' - מעין 'טינדר' המציג כל שיר מתמודד ב-20 שניות בלי לדעת מאיזו מדינה, ואז בוחרים אם אוהבים או לא. מרבית השחקנים (92%) היו מכל העולם – עם שליטה מבריטניה, גרמניה והולנד, ואפילו קנדה וארה"ב. 8% היו מישראל. לפי האזנה בלבד, השחקנים הכי אהבו את השיר של שוויץ שהגיע בפועל למקום הרביעי. למקום השני הגיע השיר של נורווגיה, שהגיע בפועל למקום החמישי.   המוצר השני הוא משחק החיזוי – שמאפשר לגולשים לחזות את עשיריית הגמר של האירוויזיון. השחקן האזין לשירים, מיקם אותם לפני העדפותיו, להשוות דירוג עם שאר הדירוגים, וליצור קליפ קצר אותו יוכלו לשתף עם החברים ולהכריז על עשיריית הגמר שלו.  הנה דוגמה.   -ראיתי נתון מדהים מתוך מסמך אקסל של התאגיד על הרכב הצופים במשדרים. אחוז הדתיים והמסורתיים שצפו בתחרות היה גבוה יותר מאחוז הצופים החילוניים "יש הסבר לנושא, לדעתי. מהרגע שהאירוויזיון בישראל, בסופו של יום - ממשלה או לא - זה הפך לאירוע לאומי, אז הרגשנו שכולם מתחברים אליו. יצרנו אתר מיוחד, הקמנו קהילה. בהתחלה זה היה יותר לחובבי אירוויזיון, אבל במאני-טיים, בשבוע האחרון, זו כבר הייתה חגיגה שכל המרחב הישראלי לקח בו חלק. הפיד שלי בפייסבוק מורכב מאנשי תקשורת, ומעגלים נוספים כמו מקור ראשון בו עברתי בעבר ואנשים דתיים, וכשהעליתי פרסומים על האירוויזיון, זכיתי להמון התייחסות, אפילו בבית הכנסת".     הדיגיטל גילה את לוסי, מי יחטוף אותה כעת?     ההפתעה הגדולה של הפקת האירוויזיון, היא לוסי איוב, אחת מ-4 המגישים, ומי שעובדת בחטיבת הדיגיטל של כאן. איוב, צעירה בת 26, זכתה לתשבחות בארץ ובעולם על הגשתה. אנחנו באייס כבר זיהינו את הפוטנציאל לפני כשנתיים וחצי, ובחרנו בה לפרויקט 40under40.

מגישי האירווזיון (צילום: אורית פניני)   "את האמת, ששלומית אברהם (לשעבר מנהלת חטיבת החדשות בתאגיד, א"כ) ואני זיהינו את הפוטנציאל שלה, וקיבלנו אותה לעבודה", אומר טנא, "לוסי זו גאווה גדולה. פגשנו אותה בתחנת הרכבת כשעבדה כמזכירה בחברת הייטק".   -ברור לך שאיבדת אותה "אני מאמין שיש סיכוי שהתאגיד יוכל לשמר אותה, אולי לא בדיגיטל. אנחנו מאד מאד גאים בה".