אלדד יניב ורונן צור
צילום: אלכסנדר כץ

הגענו לתחתית? הבחירות הבאות יהיה הרבה יותר מלוכלכות

כך העריכו יועצי התקשורת נילי רייכמן ורונן צור בפאנל בפסטיבל שובר מסך. אבישי עברי, שהיה בקמפיין הליכוד: "כולם לכלכו את הידיים בבחירות"
אלכסנדר כץ | (3)

מארגני פסטיבל שובר מסך של מכללת עמק יזרעאל, לא יכלו לפלל לטיימינג טוב יותר, עם קיומו של פאנל "לכלכתי ניצחתי" על הקמפיינים בבחירות האחרונות, בדיוק ביום בו הכנסת עשויה להתפזר, ולצאת לבחירות חדשות.   בפאנל השתתפו אישים שלקחו חלק בקמפיין כחול לבן והליכוד. מדובר ברונן צור, מי שהיה הקמפיינר של מפלגתו של בני גנץ, ובהמשך בצוות הקמפיין של כחול לבן; אבישי עברי – שהיה בדיגיטל של הליכוד ו"כיכב" עם סרטון החללים השנוי במחלוקת; נילי רייכמן – שהייתה דוברת הליכוד ודוברת קמפיין יש עתיד בעבר; רוני אפלבוים – שמלווה קמפיינים במשך יותר מ-20 שנה; העיתונאי ומגיש הצינור גיא לרר; ומנחה הפאנל – איש ידיעות אחרונות רענן שקד.   כבר מההתחלה הייתה הסכמה בקרב רוב חברי הפאנל, כי הליכוד וראש הממשלה בנימין נתניהו הלכו עד הסוף כדי לנצח את הבחירות, בעוד שכחול לבן עם בני גנץ ויאיר לפיד, היו הרבה יותר עדינים. "נתניהו יורד ביום הבחירות ב-17:00 אחר הצהריים לחוף הים של נתניה, שולף אנשים מהים ושולח אותם להצביע. אחר כך הולך לשוק ומתמרץ אנשים", אומרת רייכמן, "מאידך, בני גנץ יושב בגני התערוכה ומתראיין איך הוא כבר ניצח את הבחירות". אפלבוים מוסיף: "נתניהו מתאבד על כל קול. כחול לבד צריכים פשוט להתאבד על זה".   עברי עוקץ את כחול לבן: "היא לא ממש מפלגה, אלא פרויקט אד-הוק להפיל את ביבי. כשאתה בונה קמפיין, חשוב לדעת מה המוצר שלך, ואצלם הוא כבר מתחיל מעמדת נחיתות".   שקד שאל את חברי הפאנל אם יש מקום לקמפיין פוזיטיבי, "במציאות שבה אנשים, 2 פרחחים, שרוליק איינהורן, יונתן אוריך ואתם יודעים מה, אפילו יאיר נתניהו, יכו מתחת לחגורה?"   צור: "זו שאלה אם צריך לעשות זאת. כשהתחלנו את הקמפיין, הוא לא היה פוזיטיבי או נגטיבי טהור. הנאום הראשון של גנץ היה נטרלי. זה טיבם של קמפיינים, ומי שמצפה לפוזיטיבי או נגטיבי, זה עניין של תמהיל. מי שיעשה או את זה או את זה , ייכשל. הייתה מחלוקת אחרי המיזוג (בין לפיד לגנץ, א"כ), כשלפיד הגדיר את הקמפיין כפוזיטיבי טהור, ואני התנגדתי. אגב, מי שאומר שהוא סומך על שיקול הדעת של הציבור, טועה".   אפלבוים: :"גם כחול לבן וכל מי שהיה בצד השמאלי, מאיזשהו מקום נראה היה שלא נעים לו, ובימין פשוט הולכים עד הסוף. השמאל הולך קמפיין פוזיטיבי וזה לא עובד. אני אומר את זה בסבל, אבל זה לא עובד".   רייכמן: "כשאתה לא רץ על הכרטיס הגדול (הקרב על ראשות ממשלה, א"כ), אתה יכול לנהל קמפיין פוזיטיבי, כמו קמפיין יש עתיד. כן, בקמפיין של ראשות ממשלה וכן כשיש כוחות נגדך שלא בוחלים בלכלכך, אתה לא יכול לנהל קמפיין פוזיטיבי".   צור: "גם בקמפיין הליכוד היה תמהיל של פוזיטיבי ונגטיבי. כן, תחילת הקמפיין שלנו היה מאד ארסי, כמו שצריך להיות. הציבור הישראלי אוהב לראות שיש לו מנהיג שאוהב לשים את הידיים בבוץ - והנאום הראשון של גנץ היה ארסי".   עברי: "2 הצדדים נלחמו מלוכלך. אני לא זוכר אף מערכת בחירות מאז שהתחלתי להתעניין בהן בבחירות 1984, שמועמד קורא למועמד אחר בוגד".   בשלב זה הפאנל מזדעק וטוען כי גנץ לא כינה את נתניהו בוגד. לרר בודק את הנושא בגוגל, ואומר כי גנץ ענה על שאלה בתשובה כי פרשת הצוללות עשויה לגבול בבגידה, אולם הדברין אינם מכוונים לנתניהו.   עברי ממשיך בדבריו: "בוא ניפטר מהאקסיומה שהיו פה רעים נגד טובים. זה אקסיומה מאד מקובלת במקומות מסוימים. המגרש שווה וכולם לכלכלו את הידיים. יש פה עניין של מערכות שבסופו של דבר יוצרות דינמיקה משל עצמן, כמו תקשורת וקמפיינים. זו הסיבה שאישה שעל פניו עושה רושם לא מאד יציב (הכוונה ככל הנראה לנאווה רון ג'קובס, שטענה כי גנץ הטריד אותה מינית לפני כ-40 שנה, א"כ) מגיעה לראש מהדורות החדשות. לעיתונאים הגונים כמו לרר קשה להתמודד עם דברים כאלה, ואני מבין את זה".   אפלבוים: "אתם (ופונה לעברי, א"כ) הייתם הרעים בסיפור. אתם הלכתם עד הסוף, וכחול לבן לא".     מכונות של גירויים     בפאנל החלו לעסוק בכמויות הבלתי נגמרות של תוכן דיגיטלי ו-ויראלי שיוצר לרשתות החברתיות. שקד תהה אם בכלל מצליחים לזכור משהו מכל התוכן הזה. "הרשתות הפכו את כולנו למכונות לייצור גירויים. אנשים כל הזמן צורכים גירויים", אומר צור, "גם אתם בתכניות שלכם, מגיעים לערב עם ערימת גירויים. אז נכון, חלק יצליחו יותר וחלק פחות, אבל המטרה היא כל הזמן לייצר גירויים".   רייכמן: "אבל אז יש הרבה מקום לנפילה עם כל כמות הסרטונים האלה. הנה, במהלך הבחירות נפל טיל בשרון והרס בית, ואין לזה שום השפעה על הבחירות".   צור: "הייתה החלטה אצלנו בקמפיין לא להתייחס לסוגיות ביטחון, ולדעתי זו הייתה טעות פטאלית. אבל החליט מי שהחליט לא לעסוק בזה", אמר בחוסר שביעות רצון שבהחלט לא הוסתר מהקהל.   שקד: האם קמפיינים תפקידם להציף דברים אמיתיים?   עברי: "זה מאד נוסטלגי מה שאתה אומר. בבחירות 2003, עמרם מצנע עם קמפיין שגרס שיש לפנות 3 התנחלויות ברצועת עזה. אריק שרון מנגד עם המשפט 'דין מצרים כדין תל אביב'. והנה, שנתיים לאחר מכן, ולאחר ששרון הביס את מצנע, הוא מפנה את גוש קטיף ורצועת עזה. אז הנה, זה קמפיין אידיאולוגי של דברים אמיתיים".   אפלבוים: "הייתי בקמפיין של מצנע ב-2003. בקמפיינים של 2 קצוות: אני ראש ממשלה והכל נהדר, ואם רק אפסיד, יהיה פה גרוע וואה וואה וואה. ומנגד, אנחנו באופוזיציה, ואם ננצח – תהיה פה תקווה ונהדר. אבל בסופו של דבר הפחד מנצח לצערי. אין מקום לתקווה בקמפיין.   שקד: היה גיים צ'נג'ר בבחירות האחרונות, בסגנון הערבים נוהרים?   עברי: "לדעתי לא. ובכללף אני סקפטי מאד לגבי האפקטיביות של קמפיינים להשפיע על המצביעים".   רייכמן: "לא יהיו שום גבולות במערכת הבחירות. נתניהו היה חייב להילחם בבחירות האחרונות, והוא יבוא באותו מוד גם בבחירות הקרובות. מי שבא מולו, יצטרך להגיע גם הוא באותו מצב".   צור: "בחלק מהמקרים הליכוד השתמש בשיטת 'מחלחל ומתנצל' (מפיץ מידע, מתנצל עליו, ובנתיים מרוויח מעצם הדיון עליו, ההכחשות אודותיו ועוד, א"כ). נילי צודקת, מי שיבוא ויוביל את המפלגות הגדולות לראשות ממשלה בבחירות הבאות, יצטרך לבוא עם הבנה שאם הוא לובש כפפות – הן מקשמיר או משי – שפשוט לא ייכנס לזירה הזאת כי אז הוא פוגע באפשרות לנצח".      מה היה הקמפיין המביך של בחירות 2019?     שקד: מה היה הקמפיין הכי מביך בבחירות?   עברי: "של בנט, היה ממש מביך".   רייכמן: "בזמן הבחירות, אז לגמרי מסכימה עם עברי. אבל היום - אני בעיקר מסתכלת על הקמפיין של משה כחלון עם מנחם בגין ויש שופטים בירושלים, ומה שקרה אתמול בערב... (מתכוונת למיזוג עם הליכוד, א"כ)".   לרר: "היו אלמנטים בקמפיין של כחול לבן שהיו מביכים, אבל הבלבול במסרים לפחות באגף הוויראלי בלט מעל ומעבר לכל ספק. היו כמה סרטונים, משאל רחוב בתל אביב, סטראוטיפים של שנות ה-60 וקלישאות שכבר לא משתמשים בהם. הגדולה של הליכוד ושל נתניהו זה להיות השולטים הגדולים לאורך שנים, ולהתנהג כמו האנדר-דוג. ואילו בכחול לבן, שצריכים להילחם עם ידיים חשופות, הרי הם האופוזיציה, מתנהגים בממלכתיות כמו מפלגת שלטון".    אפלבוים: "רגע מביך זה משה פייגלין עם המסז' ברגליים, וכמובן שיר הפרידה של בנט ושקד מבג"צ, אבל יום אחרי הציבור נפרד מהם".   רונן צור: "מסכים עם כולם. קמפיין הימין החדש של בנט ושקד נתקל בבעיה בזיהוי קהל היעד, הם לא רצו לתקוף אף אחד, רצו להיות ממלכתיים, ובשלב המצוק - מישהו אמר להם להיות מעניינים, ואז יצא סרטון הבושם 'פאשיזם', ויצר שיח בינ"ל. הם נסחפו עם הדחקה, ובסוף זה הטביע אותם. אני נגד קמפיין דחקות, יש לו קטע של להטביע את המועמד בתוך הדחקה".   רייכמן: "מי שעשה קמפיין טוב זו ש"ס, שחיבקה חיבוק דב את נתניהו. הקמפיין היה מדויק לקהל היעד שהוא מכוון אליו, וצפה את הבאות. מ-4 מנדטים הם זינקו בימים האחרונים ל-8 מנדטים בקלפי".  

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שום להטוט של פירסומאי לא יכפה על עליבותו של ביבי (ל"ת)
    עידן 31/05/2019 00:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שני 30/05/2019 14:32
    הגב לתגובה זו
    אם היועצים לא ילכו לא יהיה לכלוך ושקרים
  • 1.
    אבישי עברי המלוכלך עדיף שיסתום את הפה. עלוב נפש (ל"ת)
    ענת 29/05/2019 15:33
    הגב לתגובה זו