האיחוד האירופי מחזר אחר צעירי ישראל: יוצא במכרז לשינוי "התדמית השלילית"

מכרז חדש, מאתגר ויוצא דופן יצא לאחרונה בשוק יחסי הציבור, ומאחוריו עומד האיחוד האירופי. למכרז שפורסם במתכונת של מכרז סגור, זומנו מספר משרדי יח"צ ישראליים לצד סוכנויות מאירופה, והוא הגיע לידי אייס. 

המכרז מכוון לקהל הישראלי הצעיר, בגילאי 16-30, כשהמטרה היא "ליצור וליישם קמפיין מדיה ויחסים בינלאומיים לצעירי ישראל; כדי לקדם ולייסד את היתרונות וההזדמנויות הייחודיות שמציע האיחוד לצעירים בישראל".

המהלך שעשוי לעורר ביקורת מצד גופי ימין ופוליטיקאים מהימין נועד כדי לענות לאותה ביקורת בדיוק, שלטענת האיחוד האירופי מציגה אותו בישראל באופן שלילי למרות שלא כך הם פני הדברים. את מלאכת השכנוע האיחוד מכוון לדור הצעיר כדי לבנות ולהיבנות יחד עם דור העתיד. בין המטרות המוצהרות, רוצה האיחוד "לעודד צעירים ישראלים לראות את האיחוד כרלוונטי וחיובי עבור חייהם".

תחת הקמפיין שכותרתו "האיחוד באופק", התוצאות המיוחלות למהלך הן "קמפיין דיפלומטי ציבורי שיעבוד במשותף עם בתי ספר, אוניברסיטאות, פורומים של בני נוער ותנועות נוער א-פוליטיות". כמו כן, אחת התוצאות המיוחלות היא ביסוס קשר שוטף בין צעירים בישראל לנציגי האיחוד. 

• פעילות ותקציבי המו"פ באקדמיה בישראל המשיכו לעלות ב-2023
• תוקפא הצעת החוק לסיוע לסטודנטים במילואים - האוניברסיטאות תסייענה

כאמור, אל המכרז זומנו מספר משרדי ייעוץ תקשורתי מקומיים, לפי הרשימה הבאה: גיתם BBDO (ככל הנראה לא מדובר במשרד הפרסום אלא בזרוע היח"צ והאסטרטגיה של קבוצת גיתם); פליישר תקשורת; דני לוי; גולדפינגר תקשורת; רובינס שטיינמץ; יוניק; וולף תקשורת; אינטרטים; קבוצת דבי; קרמר דוידוביץ'; שלום תל אביב; דולפין ושטרן אריאלי סער. ברשימה זו נכללות גם 5 סוכנויות אירופאיות, 3 מבלגיה ו-2 מגרמניה, כאשר האיחוד מאפשר לסוכנויות אירופאיות להתמודד על המכרז באמצעות שכירת ספק משנה שיוציא לפועל את הקמפיין בארץ. 

תחילת הפעילות מתוכננת לינואר 2020, כאשר ההתקשרות עומדת על 12 חודשים. התקציב המקסימלי שהוקצה לקמפיין עומד על 285 אלף אירו, כ-1.1 מיליון שקל (כולל מע"מ). 

על פי מסמכי המכרז, האיחוד מסתמך על סקר שערך לאחרונה ממנו עלה כי בקרב חלקים נרחבים בציבור הישראלי, התפיסה הכללית כלפיו היא שלילית והמגמה רק מחריפה. "תוצאות הסקר" אומרים באיחוד "מאששות את התפיסה השלילית כלפי מדיניות האיחוד במספר תחומים כגון התנחלויות, עזרה הומניטרית ופיתוח באזור C, מימון גופי זכויות אדם לא ממשלתיים ועזרה פיננסית לרשות הפלשתינית". על כך מוסיף האיחוד כי "לאחרונה פוליטיקאים ישראלים ואחרים טענו כי האיחוד תומך בתנועת החרם ה-BDS במישרין או בעקיפין וכך תורמים לדה-לגיטימציה של ישראל". טענות אלו, מוסיפים באיחוד, הגיעו עד לכך שהאיחוד מואשם בכך שהוא "תומך בעקיפין בגופי טרור".

• קשת שומרת על ההובלה, רשת חוגגת שיא - אבל עם כוכבית
• חדשות 13 מאבדת רייטינג, כאן 11 עוקפת אותה; קרב צמוד גם בפריים טיים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

עוד עולה מהסקר שמסתמן כטריגר מרכזי למהלך, התפיסה בקרב הציבור הישראלי שהאיחוד האירופי הוא יותר אויב מאשר חבר. 55% מהנשאלים רואים בו "אויב" לישראל, לעומת 18% בלבד שרואים בו כ"חבר". בנוסף, האיחוד מצטייר בעיני הישראלים כמי שדווקא מפריע להתקדמות במשא ומתן בין ישראל לפלשתינאים. 

במסגרת הנוכחות התקשורתית של האיחוד באירופי בישראל, הוא פעיל ברשתות חברתיות כגון פייסבוק, טוויטר, יוטיוב ואינסטגרם. לעמוד הפייסבוק שלו יש 15 אלף עוקבים כאשר קבוצת הגיל המובילה היא 25-34 (62% גברים ו-38% נשים) ש-18% מהם הם אזרחי תל אביב. חשבון האינסטגרם הושק בפברואר 2018 ולא הגיע לחשיפה נרחבת.