בין בלומברג למוזס: כיצד מכסים מו"ל שנמצא בכותרות?
על רקע השאלה כיצד יסקרו כתבי קבוצת ידיעות אחרונות את משפטו של נוני מוזס, עלייתו של מייקל בלומברג במרוץ הדמוקרטי מגבירה את הלחץ על כתבים פוליטיים המועסקים באימפריית התקשורת שלו
מיקלת'ווייט פנה לכמאה עיתונאים ואמר כי כניסתו של בלומברג למרוץ הדמוקרטי לא שינתה את מחויבותו לסיקור ביקורתי ללא משוא פנים. בלומברג עצמו הזדרז להצהיר כי אם ייבחר לנשיאות, ימכור את אימפריית המידע הפיננסי והמדיה שבנה. מנגד, מועמדים יריבים של בלומברג במרוץ הדמוקרטי תקפו את הסיקור בבלומפברג וטענו כי הוא מוטה. הסיפור של בלומברג אף הזכיר לאמריקאים תקדים בולט אחר: של המועמד הדמוקרטי מ-1904, וויליאם רנדולף הרסט, שנהנה מסיקור אוהד במיוחד ברשת העיתונים שלו.
מדיניות זו התגלתה כמביכה במהלך שלוש שנות כהונתו של מר בלומברג כראש עיריית ניו יורק, ובחייו שלאחר מכן כפילנתרופ מיליארדר ותורם פוליטי. כעת, על פי ראיונות עם כחצי תריסר עיתונאים של בלומברג, שביקשו להישאר אנונימיים, היא גובלת בבלתי נסבלת.
- כל הכותרות
לטענתם הם סופגים ביקורת משני הצדדים - הן מהקוראים על הצנזורה הפנימית שהם מטילים על עצמם והן מאנשי הקמפיין על חוסר קולגיאליות. עם זאת, הנהלת בלומברג חדשות ממשיכה לגרוס כי לא מנעה אף פרסום של סיפור פוליטי.
מוזס לא זז
עיתונאים בכירים ובעלי טורים ב'ידיעות אחרונות' קראו בפומבי למוזס לפרוש מתפקידו כעורך אחראי, אולם קריאתם לא נענתה. "ככל שמוזס אינו פורש, או משעה את עצמו מתפקידיו, כך מעמיק חוסר האמון של הציבור בעיתונאים ובעיתון בפרט ובכלל, ויכולתם של העיתונאים לבצע את עבודתם עלולה להיפגע", נאמר בהודעה של ארגון העיתונאים.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
