חפץ ביד היוצר: עדותו של ניר חפץ במשטרה
הפגישה במצודת זאב, הראיון המפרגן של רה"מ בידיעות, פתרון החידה מי המציא את "ראיתי חיילים בריטיים בירושלים", ניסיונות החיסול בלשכה והיחסים המורכבים עם ידיעות אחרי המעבר. עיקרי עדותו של ניר חפץ, האיש של נוני בלשכת רה"מ, שהתהפך על כולם והפך לעד מדינה
ניר חפץ הוא אולי המקף המושלם במשולש הון-שלטון-עיתון ויש שיאמרו אפילו שני מקפים. הוא היה בכיר בידיעות אחרונות, עבד בצמוד לאיש העסקים והעבריין המורשע נוחי דנקנר ואף שימש כעורך מעריב תחתיו וכמובן כיהן כדובר של משפחת נתניהו, ראש מטה הליכוד בבחירות 2015 ובעוד שלל תפקידים בכוורת של ראש הממשלה.
אלא שבשנתיים האחרונות הוא התהפך, הפך לעד מדינה והחל לשפוך את כל הידוע לו על מה שקורא בחצר האחורית הן של רה"מ נתניהו והן של העורך האחראי ובעל המניות המרכזי בידיעות, המו"ל, ארנון 'נוני' מוזס. פרטים מרתקים, שספק אם אמון התיבור בעיתונות ובפוליטקאים יכול להישאר כשהיה, לאחר קריאתם.
קטעים ראשונים מעדותו פורסמו ברשת 13 ביום חמישי, אך הבוקר מביא חיים לוינסון ב"הארץ" קטעים נרחבים ומרתקים ממנה. הנה העיקריים שבהם.
על הפגישה עם נתניהו והמסר שהתבקש להעביר למוזס:
"בתקופת מערכת הבחירות נקבעה לי פגישה עם נתניהו במצודת זאב. הוא ידע שאני עם אווירה סימפתית פלוס כלפי מי שיושב בעמדה שהוא יושב. לפני הפגישה הלכתי לחדר של נוני ודיווחתי לו על הפגישה. נוני אמר שזה בסדר גמור, טוב שאני מעדכן אותו, והוא ביקש רק דבר אחד, שאני אומר לביבי שהפגישה הזאת היא על דעתו. הגעתי למצודת זאב, ניהלנו שיחה על ענייני בחירות. בשלב מסוים של השיחה, אמרתי לביבי שנוני בירך על עצם הפגישה. לאור העבר שלי בידיעות ידעתי שהם שונאים אחד את השני. הוא אמר לי, בוא נצא רגע למרפסת. ואז הוא אמר לי תשמע, נוני לא רוצה שתצא מהדורת סוף שבוע של ישראל היום, והוא מקסימום מוכן להתפשר על 50 עד 60 אלף עותקים בסוף השבוע. הג'ינג'י, ככה הוא אומר לי, לא עובד אצלי, הוא לא עושה מה שאני רוצה. אני אולי יכול, אם אני אקבל אור ירוק מנוני, לשכנע אותו 80 עד 90 אלף עותקים, אבל אני צריך לדעת שנוני מסכים. אני אמרתי לעצמי וואו, איך נוני, אני עובד אתו 20 שנה והוא לא מגלה לי כלום. אמרתי שאעביר את המסר לנוני.
"חזרתי לנוני. אתה צריך להבין שהחדר של נוני, יש מתי מעט באותה תקופה שיכלו להיכנס, זה היה דבר נדיר מאוד. אין לו מחשב, הוא לא כותב שום דבר ולא חותם על שום דבר. אפילו על חשבונית שהוא חייב אז זה עם עיפרון. הוא חיה מאוד דיסקרטית, ליברמן יכול ללמוד ממנו. אני אומר לנוני. ואז הוא ביקש ממני פעמיים, זה למה אני זוכר כל כך טוב את השיחה, לחזור מלה במלה. לא איך אתה, מלה במלה מה ביבי אמר. תשחזר, תחשוב. ואז הוא נראה מרוצה. הוא אמר לי תודה ובסדר גמור. אני הבנתי רק דבר אחד, שאני באופן מקרי עליתי על ציר מידע שאני לא עליו.
אז מי באמת אשם בציטוט של ביבי על החיילים הבריטיים?
"הערכתי שנוני מבין שהוא (נתניהו) הולך להיות ראש ממשלה, וכבר עדיף להתחיל לתקשר אתו, כי מערכת היחסים איומה", השיב חפץ. "את הכתבה כתב גדי בלום, שהוא איש אמון שלי, אז דאגנו ששום דבר לא יברח. בכתבה הזאת, עקב ניסוח לא מספיק בהיר של נתניהו, ואחר כך אני הוספתי חטא על פשע וגם שכתבתי את זה טיפה, נוצר הרושם שהוא אומר שהוא זוכר את המנדט הבריטי (נתניהו צוטט מספר איך ראה חיילים בריטים בילדותו בירושלים). ואז אולמרט עלה זה וזו היתה שערורייה ענקית בתקשורת, איך ביבי מספר משהו מתקופת המנדט שהוא עוד לא נולד. ביבי לחץ עלי שאני אפרסם הבהרה שזו טעות שלי, ונוני לחץ פחות או יותר ההיפך. הוא רצה לדעת מה באמת היה ואם יש לי הקלטה של זה. יש לי את הקלטת איפשהו. הקשבתי לה. אי אפשר מתוך השמיעה לדעת מי אשם, אפשר לפרש את זה ככה או ככה. ביבי היה מאוד מרוצה עד הדבר הזה, וברגע שזה קרה, חשב שעשינו לו תרגיל". כעבור שלושה שבועות, באופן חריג, פורסם ב-7 ימים מכתב מאת דוברו של נתניהו, אופיר אקוניס, שהכחיש כי יו"ר האופוזיציה אמר את הדברים, ולצדו הבהרה מטעם העיתון, שלפיה בדיקה חוזרת של תמליל הריאיון העלתה כי נתניהו דיבר על "חיילים שהתאמנו במתקנים בריטיים".
על ההצעה לשמש כדוברו של נתניהו:
"הוא קורא לי אליו לקיסריה. הוא יושב על המרפסת שפונה לבריכה עם כוס יין אדום. שרה מצטרפת גם, כי בנושא של דובר, ראש לשכה, הייתי אומר גם מזכיר ממשלה, מינויים לא מתבצעים בלי אישור של שרה. באותה פגישה אנחנו מעלים שאני מעוניין בזה. אחרי 20 שנה בעיתונות רוצה לראות את העולם ממקום אחר. הוא מבקש להודיע לנוני, לא אני. הוא מסביר לי שלא מקובל שראש ממשלה יפנה אליי מאחורי גבו של נוני. ואז אני גם מסיק שכנראה יש ביניהם תקופה טובה ביחסים, ואני מזכיר לך ששנים לפני כן כל הזמן אני עושה משימות בשליחות אולמרט נגד ביבי. ביבי אחרי הפגישה מתקשר לנוני. נוני קורא לי אליו, אומר לי, קיבלתי פנייה מראש הממשלה. מבחינתי אם אתה עוזב אתה עושה לי חור בהגנה, אבל אני לא אומר לא לראש ממשלה. הנחתי שיש ירח דבש ביניהם".
על נסיונות "החיסול" בלשכה:
"היו אנשים שניסו לחסל אותי בתוך הלשכה עם הדלפות, להסית את ביבי. אתה מגיע יום אחד בבוקר, כולך שמח וטוב לב, ואתה רואה, פניו לא כתמול שלשום, לא מכניסים אותך לישיבות. אתה לא מבין מה קרה. הלך נתן אשל ואמר לו שאני סוס טרויאני של נוני בתוך הלשכה. זה סוג הדברים שאתה מתמודד אתם שם יום־יום. התקשרתי לנוני, ביקשתי פגישה, ביקשתי ממנו לחזור לידיעות. אמרתי אני מזיע, עשיתי טעות, זה בית משוגעים. ואז ראיתי שחל שינוי, כי נוני התייחס אלי על גבול השנאה. קר ומנוכר. ראיתי שלמעשה קיבלתי בעיטה. נוני אמר שזה בלתי אפשרי, אני עשיתי מהלך וזהו".
על היחסים המורכבים בין רה"מ לידיעות:
"אתה מרגיש מתי ידיעות אחרונות יורד לך מהגב ומתי (הכתב המדיני) איתמר אייכנר כל יום שולח שלוש בקשות סתם צהובות בשביל שקבוצה כמו ידיעות אחרונות רוצה למרר חיים לראש ממשלה. הם יכולים לשלוח כל יום עוד שתי פניות לתגובות שמוציאות אותו מדעתו, גוזלות לו שעתיים, אשתו לא מתפקדת, הבן שלו צורח. הם לוקחים רכילות מהנהגים או ממישהו ממורמר, הם שולחים ויודעים שהלך לו חצי יום... ככל שהמצב החריף עם הפניות ועם הקו הלעומתי פניתי אל ארי ונתן אשל. זוכר שקיבלתי מהרו תשובה שמטפלים בזה בערוץ ביניהם (נתניהו ומוזס) ושאני אדיר רגליי".
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
