התחרות מההייטק ואפקט הקורונה: ביח"צ מתקשים לגייס עובדים
"בתקופה האחרונה קיבלתי כמה וכמה הצעות ממשרדי יחסי ציבור גדולים לעבור אליהם. זה כולל שדרוג בשכר, בתפקיד ובתנאים. בחיים זה לא קרה לי שקיבלתי פתאום כמה פניות יחד, אבל התחום מחפש עובדים מקצועיים עם ניסיון. אבל החלטתי להישאר איפה שאני עובדת, בגלל שנוח לי שם כאמא לילדים, שצריכה לצאת מוקדם ולאסוף אותם". כך תיארה ל"ביז פורטל" אשת יחסי ציבור על מה שעובר בעת האחרונה בענף הייעוץ התקשורתי.
ענף יחסי הציבור מתמודד כבר לפחות שנתיים עם בעיה משמעותית: קושי בגיוס כוח אדם איכותי לענף שדווקא זוכה לביקוש הולך וגדל עם הצמיחה בענפים שונים במשק כמו ההייטק והנדל"ן. הסיבות מגוונות: התמודדות מול ענף הטכנולוגיה על עובדים מצטיינים, חוסר היכולת להתמודד ברמות השכר של ענפים אחרים שמשוועים אף הם לכוח אדם, ושינוי צורת העבודה בשל משבר הקורונה.
בענף אינטנסיבי שדורש זמינות גבוהה ועבודה תחת לחץ, דווקא הקורונה גרמה לשוק העבודה לשנות פאזה: עבודה היברידית או בכלל עבודה מהבית, ואיזון בין עבודה לחיי המשפחה. אבל לכך נחזור בהמשך.
- כל הכותרות
הביקוש לעובדים גם העלה את רמות השכר, וכיום כדי למשוך עובדים טובים, רף השכר התחתון עלה לכ-15 אלף עד 20 אלף שקל בחודש, כולל תנאים נלווים. במצב כזה המספר הסופי של עלות השכר עשויה אף להכפיל עצמו. נכון, לא מדובר ברמות השכר בהייטק, אבל קשה להתפלא מדוע לא מעט עיתונאים, חלקם בכירים ומוכרים בתחומם, פוזלים לעבר עולם יחסי הציבור.
"משבר כולל בענפי השירותים השונים"
טל אלכסנדרוביץ' היא שותפה ומנכ"לית משותפת בבן חורין אלכסנדרוביץ', מפירמות יחסי הציבור הגדולות בישראל, עם יותר מ-50 עובדים וכ-150 לקוחות. היא מסבירה כי משבר גיוס כוח האדם חוצה ענפים: "להגדיר את זה כמשבר בענף התקשורת, זה קטן. מדובר במשבר כולל בענפים שונים - בהייטק, בשוק ההון, בחינוך, בעריכת דין. פשוט חסרים עובדים. כל המשק באווירה של מחסור בעובדים טובים. אתה יכול למצוא אדם שמתלבט בין ענף התקשורת לשוק ההון, לאן הוא ילך?".
טל אלכסנדרוביץ' (צילום: ענבל מרמרי)
לדבריה, "מראש ענף התקשורת מאתגר. מצד אחד, כי אנחנו מחפשים אנשים מאד מאד טובים שיוכלו להחזיק לקוחות משמעותיים, לטפל במשברים, עובדים איכותיים עם שלל תכונות כמו חוסן לעמוד בכל האתגרים והמשימות. מצד שני, חלק מהעובדים מחפשים מקום שיענה על הצרכים שלהם. יש עובדים שמה שמעניין אותם זה איזון בית-עבודה, עבודה יחסית חופשית, ומשרות שהן יותר חלקיות. זה טרנד גדול מאד בשוק העבודה. אנשים שמחפשים את זה, פחות מתאימים לענף שלנו כי אנחנו בעבודה עם עצימות גבוהה".
אלכסנדרוביץ' טוענת כי התחרות היא לא רק בתוך הענף, אלא מול ענפים אחרים. "בן אדם מסיים תואר ומתחיל לחפש עצמו בשוק העבודה. פתאום הרצון שלו יכול לנוע בין עבודה בתקשורת לשוק ההון להייטק לחינוך. אני פוגשת אנשים שלצורך העניין יכולים להתלבט בין אם להיות מורה או לעבוד בשוק ההון. המגוון הוא כל כך משמעותי".
"מה שהשתנה בשוק יחסי הציבור דומה כמעט לכל תחום פעילות אחר בעקבות ובמהלך הקורונה", טוען שי אליאש, שותף ומייסד במשרד אייזנברג אליאש המעסיק 24 עובדים ומשרת כ-150 לקוחות בתחומים כלכליים. "אנחנו עדים למצב אבסורדי, שלמרות שהקורונה עדיין איתנו והפגיעה היא בעיקר בריאותית, השווקים בארץ ובעולם רשמו זינוק וגידול בהיקפי הפעילות מאחר ולא מדובר במשבר פיננסי. כתוצאה מכך, אנחנו רואים שבקרב נותני השירותים כגון עורכי דין, רואי חשבון, יחסי ציבור וקשרי משקיעים, חל גידול בהיקפי הפעילות של הלקוחות הקיימים והפוטנציאליים, דבר שהביא לגידול בדרישה לכוח אדם".
שי אליאש (צילום: ישראל הדרי)
"אם תיקח הנפקות, אז חברות ישראליות הונפקו בנאסד"ק ובתל אביב, היו הרבה מאד מיזוגים ורכישות של חברות ישראליות, שוק נדל"ן בשיא של כל הזמנים, ההייטק והטכנולוגיה פורחים, וכך גם באנרגיה, בשיווק, בקמעונאות וברכב. כל אלה גורמים לכך שלמשרדים בתחום ייעוץ התקשורת, שנותנים שירותים לאותם מגזרים, גדלים בהיקף הלקוחות וגם בהיקף כוח האדם המקצועי שהם צריכים".
מנכ"ל גלאי תקשורת מקבוצת בייסברג טים, זאב ינאי, מאשר את דבריו של אליאש: "יש את הבום הכלכלי של התקופה האחרונה עם דרישה אדירה ליחסי ציבור. לנו למשל יש היצף של לקוחות. בכיף הייתי מצרף חמישה עובדים עכשיו".
טלי קרסיק, בעלים ושותפה במשרד יחסי הציבור EXTRA MIND שמעסיק כ-10 עובדים, מעדיפה להתמקד דווקא בתחום הטכנולוגיה, בשל ההתמקצעות משרדה בעולמות ההייטק שמציב תחרות לשוק יחסי הציבור. "העובדים של משרדי הציבור, בעיקר אלה שעובדים עם חברות הייטק, רואים מה קורה בעולם הטכנולוגיה", היא מסבירה, "ומאחר שאנחנו קרובים לקהילת החדשנות, גם אנחנו צריכים ליישם חלק ממתודות העבודה שמיושמות בהייטק, כמו מקום לעצמאות אישית ועבודה היברידית. אנחנו אפילו מעדיפים אנשים מעל גיל 40, או אמא עם ילדים קטנים, ואני רואה בזה יתרוןמשום שמדובר בעובדים יציבים שאוהבים את העבודה".
טלי קרסיק (צילום: גיא פרנקו)
לדבריה, "מאחר שאנחנו משרד שמתמחה בהייטק, אני צריכים אנשים עם סט כישורים רחב ומקצועי יותר ממה שנדרשנו אליו לפני כמה שנים. אנחנו צריכים הבנה בטכנולוגיה, אנגלית ברמה גבוהה, עובדים שיעמדו מול מנכ"לים ויעבירו את הנושא ברמה הטכנולוגית. לכן מטבע הדברים, רף הציפיות שלנו מהעובדים עלה. אני מחפשת אנשים מאד איכותיים. כן, אם מדובר למשל בכותבי תוכן, אז מן הסתם אותם עובדים יחפשו את האפשרות להשתלב בהיי טק".
ואיך נלחמים בזליגה? "הדרך שלי להילחם בכך זה לתת להם עבודה מעניינת עם לקוחות מאתגרים, ותנאי שכר טובים". כמה טובים? את זה מסרבת קרסיק לחשוף, אבל היא מודה שהתגברות שוק ההייטק, הוביל לגידול משמעותי בדרישה למשרדי יח"צ שילוו את אותן חברות, מה שמוביל גם לעלייה בביקוש לעובדים ולעליית שכר ותנאים.
מפעילים חברות השמה
שי אליאש טוען כי מדובר בתקופה ייחודית: "המשרד שלנו אייזנברג אליאש קיים כבר 17 שנה, ואף פעם לא הייתה תקופה כזו. זה אומר שהגידול למרות הקורונה, הוא כזה שלא ניתן לכאורה להסביר במונחים לוגיים, וכתוצאה מכך, אנחנו - כמו גם משרדים אחרים שנותנים שירות בסגמנטים שציינתי - מחפשים עובדים בתחום קשרי המשקיעים ויחסי הציבור. לכן יש יותר ביקוש לעובדים עם ניסיון ואני לא זוכר שזה היה קיים ברמות כאלה בעבר. זמן החיפוש של עובד גדל - אם פעם זה היה לוקח מספר ימים עד שבועות בודדים, עכשיו זה מגיע אפילו לחודשים. זה אומר, שמי שחייב מתפשר על גם על הניסיון של העובד או על הוותק או על תחום התמחות. זה אומר עלייה בציפיות השכר, בדיוק כמו בעולמות נותני השירותים, למשל עורכי דין ורואי חשבון".
אלכסנדרוביץ': "מאז שהקמנו את החברה איתי (בן חורין, א"כ) ואני, אנחנו תמיד מחפשים כוח אדם. אבל אין ספק שבשנתיים האחרונות - מאז פרוץ הקורונה, האתגר גדול יותר. בחצי השנה הראשונה של הקורונה היה הכי מאתגר בגלל שאנשים עבדו מהבתים ולא חשו והרגישו את הארגון. באותה חצי שנה הרבה מאד כוח אדם צעיר התחלף. למדנו והשכלנו ואנחנו ואנחנו מתפעלים את זה שונה. עכשיו שהתחלנו לפעול בקפסולות, כח האדם החדש עובד מהמשרד כדי שיוכל לקבל תמיכה וכדי שאפשר יהיה לעקוב אחריו".
לדבריה, "אנחנו חברה מאד ממותגת ומי שרוצה להיכנס לענף - ירצה להגיע לפה. אנחנו גם עובדים בשיטת חבר מביא חבר. אנחנו תמיד מחפשים כישרונות. מנסים ללכת על אנשים ממקומות אחרים, רזומה שונה, להיות פתוחים לחשיבה יצירתית, למגוון אחר של אנשים. אני פונה דרכך, למי שמעולה, תבואו. תגידו - אלכס שלח אותי".
אגב, תופעה שלא הייתה כמעט קיימת בתחום וזולגת כעת אליו, היא הפעלת חברות השמה. "פעם לא הייתה צריך חברות השמה, אלא הייתה מדבר עם מישהו פה ושם, לקוחות, מקבל המלצות על 10 מועמדים למשל ומגייס", אומר אליאש, "אבל עכשיו אני חייב חברות השמה כי אין מועמדים, ואני לא מתכוון שאין מועמדים טובים, אין מועמדים בכלל".
ינאי, שייסד לפני שנים את קבוצת הפייסבוק הפופולארית PRguru, אומר כי "כמות המעסיקים שמפרסמים מודעות דרושים ב-PRguru עלתה. נראה שאין עובדים בחוץ שמסתובבים חופשי".
ינאי מנסה לזקק את הבעיה הגדולה של ענף יחסי הציבור, ולדבריו היא תדמיתית: "הקורונה הגיעה כשאנשים הבינו שקשה להם בענף, משום שמעמד יועצי התקשורת ירד. מה שלא עובד בהלימה עם החשיבות ההולכת וגדלה של תרומת היועץ ללקוח. זה בא לידי ביטוי בשחיקת תקציבי היח"צ בשנים האחרונות, לצד עדויות שמגיעות אליי מחבריי לתחום על יחס מזלזל מצד הלקוחות. כל אלו יחד מבטאים את שחיקת מעמד יועץ התקשורת".
זאב ינאי (צילום: אלעד גוטמן)
ובצד זאת, הגיע משבר הקורונה, ו"הרבה מאד לקוחות ויתרו על משרדי יח"צ משום שלרבים נעצרה הפעילות - למשל בתיירות, בתרבות ובפנאי", ממשיך ינאי. "במצב כזה, משרד היח"צ נאלץ לשחרר את העובדים, אם בפיטורים או בהוצאה לחל"ת. יש מעסיקים לא מעטים שביקשו מעובדים לסייע להם להציל את העסק כלכלית ולעבוד כשהם מקבלים את דמי החל"ת, ולא מעט עובדים עשו זאת. משרדים היו במצוקה אמיתית. באזור של מאי-יוני 2020, קיבלתי יותר מ-100 טלפונים של עובדים ומעסיקים שאמרו לי שהם לא יודעים איך יביאו אוכל הביתה. כשהסתיים משבר הקורונה הראשון, הרבה עובדים פשוט לא רצו לחזור לתעשייה מתוך מחשבה שאם יקרה משהו, יזרקו אותנו ראשונים. ממה שאני מעריך, 20% מכח האדם של הענף יצאו מהתעשייה".
השכר עולה, וגם הריטיינרים
שלא לייחוס, אומרים גורמים בתעשייה, שהריטיינרים שנגבים מהלקוחות רשמו עלייה בשל המחסור בעובדים והדרישות השכר ההולכות ועולות.
לגבי המשכורות, המרואיינים לכתבה זו מאשרים כי חלה עלייה בשכר. לדברי ינאי, "בשנתיים האחרונות חלה עלייה של כ-20% בדרישות השכר. אנשים מבקשים שכר הרבה יותר גבוה, אבל לא מבינים שאי-אפשר לשלם אותו כי העסק לא יכול לעמוד בכך. יש גם תקרת שכר ללקוחות שמוכנים לשלם". אליאש: "העובדים הפוטנציאלים דורשים יותר ממה שדרשו בעבר, ואילו למעסיקים לוקח יותר זמן לאתר עובדים, או שמתפשרים על איכות העובדים".
אלכסנדרוביץ ממשיכה ואומרת: "רמות השכר עולות כל הזמן וגם השכר ההתחלתי עולה. אנחנו במשרד נותנים גם העלאות שכר שנתיות וגם תנאים סביבתיים – כמו צ'ופרים ותמיכות. אבל צריך לזכור, ענף התקשורת והאסטרטגיה הוא לא ענף שהנמצא ברמות השכר של ההייטק, הנדל"ן ושוק ההון. אין לנו את היכולת להציע משכורות כמו מייקרוסופט".
הכשרות מקצועיות וטבחית צמודה
"המחסור בכוח אדם הוא לא בשל עניין השכר בלבד, והעלאתו לא תפתור את מצוקת כח האדם", אומר ינאי. "השכר בענף טוב. אבל אנשים עובדים במקצוע, בשל תחושות של ריגוש, משמעות ויצירת הישגים. כדי לגייס כח אדם, צריך לבנות אופק תעסוקתי וניהולי לתת את הלקוחות הנכונים לאדם הנכון. לדעת לתת הטבות. אצלנו במשרד הכנסנו אישה מדהימה שמבשלת ארוחות בוקר וצהריים, וככה בין היתר יוצרים אקלים תעסוקתי נכון. צריך להוריד תת הלחץ מהעובדים, להוריד את הדברים הלא מקצועיים מהעובדים כדי שיתעסקו רק בתחום עצמו, לאפשר לעבוד מהבית, לתת להורים יום-יומיים בשבוע לצאת יותר מוקדם כדי לאסוף את הילדים, להינות עם המשפחה. כמובן שצריך גם הכשרות פנימיות בתוך העבודה, כמו למשל איש שילמד את העובדים על התחום, לשחרר את העובדים ללמוד קורסים שמעניינים אותם ומפתחים אותם. מה שטוב לעובד, טוב לעסק, ומה שטוב לעסק, טוב לעובד".
גם אלכסנדרוביץ מתייחסת לסוגיית ההשקעה בהון האנושי: "אנחנו משקיעים המון מאמץ באיתור של אנשים והכשרתם - אני מחפשת אנשים שיודעים לפתור בעיות, שאוהבים אתגרים, רציניים ואמינים. מסתכלת בקורות החיים מי מצטיין - בצבא, באוניברסיטה, בתיכון, זה מעניין אותי, זה האנשים שאני מחפשת. ואז מגייסים אותם והם עובדים הדרכה של בן חורין, מלוויה אותם המנהל האישי וגם חונך, הם עוברים הכשרות פרונטליות. גם המנהלים שלהם עוברים הכשרות כדי שידעו לנהל. אנחנו מלווים בייעוץ ארגוני, השנה עברנו לעבודה במחלקות כאשר בראש כל מחלקה עומדים מנהל או סמנכ"ל עם ותק במשרד של שבע עד 10 שנים, שמונו להנהלה החדשה של בן חורין אלכסנדרוביץ'. המטרה היא להפוך את כח האדם להכי טוב בתחום".
אליאש מסביר שאין פתרון קסם למחסור בעובדים, אבל לדבריו, "אנחנו רואים שתי תופעות שמתחדדות - הראשונה היא שאנשים חוזרים לעבוד ביחסי ציבור וקשרי משקיעים לאחר שלא עסקו בזה בשנים האחרונים. אתה מדבר עם אנשים שהכרת בעבודה משותפת לפני עשור, עזבו את התחום ובמסגרת החיפושים אחרי עובד מקצועי, הדרכים שוב מצטלבות והוא אומר לך 'וואלה, אולי אני?', ורוצים לחזור למה שעסקו אחרי שעברו איזשהו תהליך בחוץ. תופעה שנייה היא שאנחנו רואים כמעט תמיד בתקופות כאלה שעובדים במשרדים קטנים, עוברים למשרדים בינוניים, וממשרדים בינוניים לגדולים. הם מבינים שהמצב מאפשר להם למקסם את הסיטואציה מבחינה מקצועית וגם כלכלית. כל עוד המשבר הוא בריאותי ולא פיננסי, המגמה הזאת תמשיך ולא תיפסק. נכון להיום, תחילת 2022, המגפה מתפרצת שוב, בצד המקצועי-כלכלי אנחנו לא רואים ירידה בהיקפי הפעילות וירידה בדרישה לעובדים".
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
3.תת רמה זאב ינאי (ל"ת)אורן 06/01/2022 11:59הגב לתגובה זו0 0סגור
-
2.ההייטק הפך את ישראל לסוג של גן עדןברק 04/01/2022 18:44הגב לתגובה זו0 0עם כלכלה פורחת ומשגשגת ומלא עבודה וזה מגיע לכל הענפים. הנה, בניגוד לארה"ב זו דוגמא לאינפלציה מוניטרית אמיתית שבה המשכורות במלא תחומים עולות יותר ממחיר ההוצאות כתוצאה מכך שיש לאנשים מלא כסף והם צורכים יותר והעסקים בכלכך הרבה תחומים צריכים באמת עובדים. הכסף מהספאקים הוביל לפריחה כלכלית אמיתית שמתחילה לחלחל לכל התחומים... מעניין שבשאר העולם יש עליית מחירים בעיקר ממיתון ומחסור בזמן שפה יש פריחה, צמיחה ושגשוג בכל כך הרבה תחומים.סגור
-
1.בכל תחום חסרים עובדים מוכשרים (ל"ת)חסוי 04/01/2022 13:01הגב לתגובה זו0 0סגור
