העיתונאי והפובליציסט יואל מרקוס הלך לעולמו בגיל 90
העיתונאי והפובליציסט יואל מרקוס הלך היום לעולמו בגיל 90. על מועד הלווייתו תימסר הודעה.
מרקוס נולד ב-1932 באיסטנבול ועלה לארץ בגפו במסגרת עליית הנוער בשנת 1943. אחרי מלחמת העצמאות בה לחם, זכה בתחרות כתיבה שערך השבועון "העולם הזה" בשנת 1950, ובעקבות היכרות עם עורך השבועון אורי קיסרי, החל לכתוב בביטאון חרות. בהמשל עבר למפלגה הירידה מפא"י - כשהחל לכתוב עבור "הדור" ככתב צבאי ופוליטי.
ב-1964 נשלח מטעם "הדור" לצרפת וכעבור שנה הצטרף ל"הארץ" עבורו המשיך לשמש כשליח העיתון במערב אירופה עד 1968, כשחזר ארצה. בשנים 1977-1980 היה שליח "הארץ" בארה"ב, והמשיך לכתוב חדשות ופובליציסטיקה ונמנה עם חברי הנהלת המערכת.
- כל הכותרות
כשלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, בשנת 1982, פרסם מאמר בשם "פוקר הדמים" בו הזהיר מפני המלחמה העומדת לפרוץ. שנה לאחר מכן חשף את דבר הסתגרותו של מנחם בגין בביתו ופרישתו מהחיים הציבוריים. ב-2004 חשף את כוונתו של ראש הממשלה דאז אריאל שרון לפנות התנחלויות מרצועת עזה ומהשומרון במסגרת תוכנית ההתנתקות שהגיעה שנה לאחר מכן.
טור של מרקוס מיוני 2005, שבועות לפי ההתנתקות, משמש דוגמה עד היום - מצד אנשי ימין - לאתרוג שזכה לו שרון מהתקשורת. בכותרת הטור נכתב "השחיטות יכולה לחכות", ובטור עצמו כתב: "פעם בכמה זמן יש מהלכים היסטוריים שהם בנפשנו. שהמדינה חייבת להתמקד בהם ורק בהם ולא לסטות לנושאים אחרים, חשובים ככל שיהיו. כאלה היו מלחמת השחרור ב-48', קליטת גל העלייה הגדול ב-50', מלחמת ששת הימים ב-67' ומלחמת יום הכיפורים ב-73'. ההתנתקות היא אירוע מעצב כזה, הדורש התמקדות בלעדית בו. המלחמה בשחיתות חשובה, אך היא יכולה לחכות. נראה קודם כל אם אנו יודעים לצאת מעזה".
בגיל 84, בשנת 2016 פרש מכתיבת מאמרי דעה ב"הארץ". שנה לאחר מכן זכה בפרס סוקולוב למפעל חיים. על פי ועדת הפרס, מרקוס הוא "מגדולי הפובליציסטים בעיתונות העברית לדורותיה, שהצליח במהלך עשרות שנות עבודה בעיקר בעיתון הארץ לבסס רקורד של כתיבה דעתנית, משפיעה, עצמאית ואמיצה, תוך שהוא כובש לעצמו גישה חסרת תקדים למקבלי ההחלטות, אבל מצליח בו בזמן לשמור על מרחק עיתונאי ראוי".
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
