"שוק התוכן מצליח אבל המדינה חייבת להזרים כסף - כמו שעשתה להייטק"

הפורמט הבריטי של "חברות" (צילום: ערוץ 4 הבריטי)
.
הבוקר (יום ב') ייפתח בעיר קאן בצרפת יריד הטלוויזיה מיפ, שמרכז את מיטב גופי השידור, ההפקה והפורמטים בעולם. בעשור האחרון נהנית ישראל ממקום של כבוד ביריד הזה ובשוק הפורמטים הבינלאומיים בכלל. 

היריד חוזר הפעם למתכונת מלאה ולא וירטואלית כפי שקרה בשנתיים האחרונות, בעקבות הקורונה. אחד המשתתפים ביריד הוא נדב פלטי, מנכ"ל ובעלי חברת ההפקה והפצת התוכן "דורי מדיה גרופ", מהחברות המובילות בישראל בתחומן. לדבריו, הקורונה לא פגעה בתעשיית הטלוויזיה, אבל כמעט והרגה את תעשיית הקולנוע, שמתחילה רק עכשיו להתאושש. "בדיוק נחתתי לפני שעה קלה בשדה התעופה (בצרפת, א"כ), וכולם מדברים על זה. אני חושב שתעשיית הטלוויזיה לא סבלה, אפילו יש כאלה, כולל אותנו, שהיו לנו שנתיים טובות מאד", הוא מסביר. "מי שיש לו ספריות של תכנים והמשיך לייצר תוכן, אז הוא די נהנה מהביקוש הגובר, שמורכב מכמה דברים - שינוי טקטוני של ה-OTT (שידור בסטרימינג וב-VOD, א"כ) שגורם לעלייה משמעותית בביקושים לתכנים טובים, גם חדשים וגם ספריות תוכן ישנות. בקורונה אנשים ישבו בבתים ולכן חברות המדיה די נהנו מהמצב. הקורונה גם גרמה לשינוי, והאיצה מאד את חדירת ה-OTT".
.

נדב פלטי, מנכ"ל דורי מדיה גרופ (צילום: סטודיו עדי גלעד)
.
"עכשיו הייתי בברלין בפגישה של דירקטוריון פרס האמי הבינלאומי, ואנשים מודים שהיה להם חסר אותן פגישות פנים אל פנים, ושאפשר להשיג הרבה יותר בהן מאשר בשיחות זום. מי שהיה לו את הקשרים מראש וכבר הכיר את האנשים בתעשייה, אז פחות נפגע ועם שיחות הזום יכול היה להמשיך ליצור ולמכור תוכן. מי שלא היה לו הרבה יתדות - הרבה יותר קשה להיכנס לביזנס הזה כשאתה מתחיל בזומים מאשר אתה ממשיך בזומים. אתה משיג יותר בפגישות של פנים אל פנים".
 .
-אז שירותי הסטרימינג באים ואומרים לך - אנחנו צריכים 1,000 שעות של משהו, עכשיו?
"לנו יש ספריות בעיקר בספרדית, וזה יצא לנו טוב כי כל גופי הסטרימינג הגדולים מחפשים תוכן בספרדית לשווקים גדולים של דוברי ספרדית כמו אמריקה הלטינית ומרכז אמריקה. המחלקה הספרדית של אמזון קונה הרבה מאד תכנים ישנים ברמה של 700-1,000 שעות במכה.

"במקביל מכרנו את שלוש העונות של 'מטומטמת' (סדרה של HOT, א"כ) ו'נורמלי' (סדרה של HOT המבוססת על חייו של ליאור דיין וששחקנה הראשי רועי ניק היה מועמד לפרס האמי הבינלאומי, א"כ) ל-HBO מקס, ואת 'לאבד את אליס' (סדרה שכתבה סיגל אלבין עבור HOT, א"כ) לשירות הסטרימינג אפל TV פלוס".

כותרת ראשית

שעתם הרעה של הבנקים - שעתן הטובה של מניות הבנקים

בארץ | אבישי עובדיה | 12:41 (1)

- כל הכותרות

הבנקים יורדים ב-1.8%; קדימהסטם עולה ב-9%, אנרג'יקס יורדת ב-7.5%

משבר חברות התעופה: איך הגענו למצב הזה ומה עושים עכשיו?

קודמה התוכנית להסדרת שטחי נמל חיפה

הרשות לני״ע תגביר פיקוח על שיווק השקעות אלטרנטיביות

פשרת בג"ץ: סבסוד מעונות לחרדים חייבי גיוס נמשך – לפחות עד פברואר

גל בר דעה מנכ"ל וואן זירו פורש מתפקידו

שעתם הרעה של הבנקים - שעתן הטובה של מניות הבנקים

אושרה התכנית להקמת קריית הממשלה בעכו

מג'יק מעלה תחזית לשנה כולה; ההכנסות ברבעון עלו על הצפי

ישרס: קפיצה ברווח מנדל"ן למגורים - 22.4 מיליון שקל; יציבות בהכנסות

הראל חתמה הסכם עם חברת ביטוח בינלאומית נוספת

בעקבות החלטת לאומי: מזרחי והפועלים פנו ליזמים; יגדילו נתח בשוק המשכ...

מניות לפי ענפים: האם הקרנות הענפיות מצליחות להתמודד עם המדדים?

הפערים בין חדשות 12 למתחרים גדולים, אבל מצטמצמים

קבוצת גאון מציגה עליה ברווח הנקי בעקבות איחוד פעילות חדשה

אלביט זכתה בחוזים בסך 335 מיליון דולר ממדינה באירופה

אנרג'יקס: ההכנסות עלו ב-38% ל-216 מ' שקל, ה-EBITDA צמח ב-25%

קוצרת את פירות ההתייעלות: גולף עברה לרווח של 11.5 מיליון שקל

רון אבידן מסיים את תפקידו כמנכ"ל אזורים ויעבור לעזריאלי

ההכנסות של דלתא צמחו ל-290 מיליון שקל; זינוק ברווח הנקי

עוד תכניות

לדבריו, שירותי הסטרימינג מחפשים בנרות תוכן טוב, ורק לאחרונה דורי מדיה גרופ מכרה שתי עונות של הסדרה "30 שקל לשעה" ששודרה כאן לפני כעשור בערוץ 1 עליו השלום לשירות הסטרימינג פרמאונט פלוס של ויאקום. "המפיקים של הסדרה חיים שריר ומושיק דנון נתנו לנו למכור את זה, והצלחנו. עכשיו פרמאונט פלוס יעשו לזה רימייק (הפקה מחדש, א"כ) בספרדית וזה יצולם בלוס אנג'לס, עם עובדות לטיניות. זו דוגמה להפצה שעשינו הפצה ל-OTT".

-אז כפי שאמרת, אנחנו חזק בתוך עולמות הסטרימינג. עוד כמה חודשים יעלה FREETV וחברות ההפקה בעולם מוותרות על התיווך ופונות ישירות ללקוחות. מה זה אומר מבחינת דורי מדיה?
"אנחנו כל הזמן חושבים אם להיכנס ישירות לתחום ולמכור ישירות לצרכן הסופי. אבל אם אתה רוצה להגיע לכל העולם, עדיף לפנות לגופים הבינלאומיים שישדרו את זה. היכולת שלנו כגוף במדינה קטנה, פחותה מזו של אותם גופי ענק, וכדי להגיע לצרכן צריך את אפל ואת HBO. אני מפריד בין היותי גוף שמצייר תוכן לגוף שמוכר תוכן. בארץ יש לנו ערוצים כמו ויוה (דורי מדיה מחזיקה בין היתר בערוצים ויוה ו-ויוה פלוס, א"כ) שאנחנו קונים עבורם תוכל מהעולם, למשל מאמריקה הלטינית ומטורקיה, וממשיכים להפיק באמריקה הלטינית ובמקסיקו".
.
הומור ישראלי בפריים-טיים אנגלי
 .
ב-12 באפריל תעלה הגרסה הבריטית לסדרה הקומית "חברות" ששודרו בהצלחה בערוץ 10 וברשת 13. באנגלית היא תיקרא Hullraisers והעונה הראשונה תכלול ששה פרקים בלבד. בישראל כיכבו בסדרה ליטל שוורץ, מגי אזרזר, לירון ויצמן ולירית בלבן, ויוצריה הם שוורץ, יואב גרוס, שי בן עטר וליאת שביט. השניים האחרונים - בן עטר ושביט - גם כתבו אותה. את הסדרה מכרו דורי מדיה ויואב גרוס. 

ב-2014 זכתה הסדרה בפרס היוקרתי ורד הזהב כסדרה הקומית הטובה ביותר. לאורך השנים היא נמכרה לשידור הן כשידור מקורי והן כגרסה מקומית - לצרפת, בלגיה, פולין, רוסיה ואוקראינה.
.

הסדרה הישראלית השנייה בבריטניה. "חברות" (צילום: ערוץ 4 הבריטי)
 .
-עוד כמה ימים פורמט שלכם "חברות" מגיע לצ'אנל 4 המכובד
"זו ההפקה הישראלית השלישית שנמכרת לאנגליה אחרי 'פלפלים צהובים' (ו'מסודרים' - שתיהן של קשת, א"כ). הרימייק של 'חברות' תעלה ב-12 באפריל ב-21:45 בצ'אנל 4, בפריים-טיים. וזו הצלחה, כי יותר קשה למכור קומדיות וסיטקומים בעולם".

-מדוע?
"כי כולנו בוכים ומתרגשים מאותם דברים, אבל לא צוחקים מאותם דברים. זה ש'פאודה' ו'טהרן', סדרות מעולות שאני מאד אוהב, מצליחות בעולם ונמכרו טוב - כי בז'אנרים האלה טיפה יותר קל. אבל סדרות קומיות - מעטות הצליחו. העסקה הזאת פותחת פתח להרבה אחרים, בתקווה שהיא תצליח כמובן. עובדה שהם רוצים להמשיך לעונה שנייה עוד לפני השידור של הראשונה. ואם זה מצליח, זה יגיע יגיע גם למדינות אחרות".

הקושי למכור הומור ישראלי (אבל לא רק) לעולם, כן צוין כאן ב"ביז מדיה" לאחרונה. דוגמאות להצלחות מקומיות שלא זכו להצלחות זהות בחו"ל, ובחלק מן המקרים אף נכשלו, לא חסרות. "סברי מרנן", סדרה קומית קלילה על ארוחת השבת הכל-כך ישראלית, אמנם תפסה לעצמה נישה במדינות מזרח אירופה, אבל באירופה ובארה"ב פחות. גם "רמזור" הסופר-מצליחה של קשת, הצליחה ברוסיה אבל נכשלה בגדול בארה"ב.

-תעשיית התוכן הישראלית הולכת וצומחת בעשור עשור וחצי האחרונים. איזה תוכן מחפשים בעולם אצלנו, ובכלל - מה הביקושים שיהיו במיפ הקרוב?
"מחפשים דרמות קצרות יחסית של שמונה או 10 פרקים, למרות שאחת הסדרות הכי מצליחות של נטפליקס היא 'קפה בניחוח אישה' (סדרה ישנה שזכתה לרימייק, א"כ) עם 88 פרקים.

"בתוכן הלא מתוסרט אנחנו ממשיכים למכור את 'זוג מנצח' (ריאליטי ששתי עונותיו הראשונות שודרו בערוץ 10 והעונה השלישית ברשת 13, א"כ) ממשיך להימכר בעולם. עשינו שתי עסקות באבו-דאבי - 'סלפי צ'אלנג'' לאחת התחנות הגדולות באמירויות (רימייק להפקה של דורי מדיה וסטודיו גלם, א"כ) שאף הוזמנה עונה שנייה, ו"לנצח את הקהל" שעלתה לאוויר וכבר הוזמנה עונה נוספת. מדובר בתוכניות ריאליטי קטנות יותר שמתקיימות לעיתים ברחוב. אז כן, יש גם ביקושים לריאליטי הגדולים האלה, בסגנון 'האח הגדול' ו'הישרדות', אבל מתחיל גם ביקוש לדברים קטנים יותר".

-אמרת שתעשיית הטלוויזיה כמעט לא נפגעה בקורונה, אבל תעשיית הסרטים חטפה
"הייתה ירידה חדה בגלל שאנשים לא הלכו לקולנוע. כל הנושא הזה אפילו פחות ברור, כי נראה שבתי הקולנוע התרוקנו ואולי מתחילים להתאושש, אבל יש יותר ויותר הפקות של סרטים ל-OTT. הנה, רק בשבוע שעבר זכה סרט שהופק מראש לסטרימינג באוסקר (CODA שהופק והופץ בלעדית לשירות הסטרימינג של אפל, א"כ). מי יודע, אולי בעתיד ה-OTT הגדולים ירכשו בכלל רשתות בתי קולנוע שישרתו אותם?"

-למכור פורמט לא אומר שהדבר יעשיר את היוצר. מה הופך את זה דווקא לכן משמעותי מבחינה כלכלית?
"זה מאד תלוי בעסקה עצמה. אתה צריך לעבוד קשה ולמכור עוד ועוד את הפורמט או התוכן. לפעמים בכלל יתמזל מזלך ומעסקה אחת תוכל לנשום טיפה אוויר, לפתוח ככה את הריאות, אבל לא להתעשר מזה. כל העסקות שונות בצורה דרמטית אחת מהשנייה. לפעמים יש הילה סביב סדרה מסוימת, אבל זה לא אומר שעסקת המכירה הייתה להיט, או להיפך.

"בתוכן הלא מתוסרט, אם נכנסת לזה והתחלת למכור, זה נהדר - למכור עוד עונות ולעוד טריטוריות. אצלנו 'זוג מנצח' ממשיכה להימכר לעוד מדינות, ואז גם יש עוד עונות. ב-RTL תעלה השנה העונה השביעית, בברזיל עונה שישית, במקסיקו עונה שלישית, בבולגריה עונה רביעית. בכל העולם, בהודו ובדרום אפריקה. ומדובר בהפקות שחלקן עם המון פרקים בעונה, 60-70 וזה משמעותי. זוג מנצח נמכר ל-20 מדינות".

כשפלטי מתכוון להרבה מדינות, הרבה עונות והמון פרקים, דוגמה נהדרת לכך היא למשל הפורמט SMART FACE של עודד מנשה שהופצה בעשור האחרון לשלל מדינות, ועד כה הופקו או נמכרו להפקה 3,000 פרקים (!!!). פורמט זול יחסית עם אלפי פרקים, יכול להניב למפתח שלו הכנסה נאה. "הצלחנו למכור את התוכן הזה בכל העולם, אבל לא בישראל. זה פורמט נייר שלא עלה בישראל".
. 
"תזרימו כסף לתעשייה – כמו שהזרימו להייטק"
 .
-המדינה אישרה בשנה שעברה 45 מיליון שקלים לעידוד הפקות זרות בישראל. נתמוך בהפקות מחו"ל שיכניסו כסף ועבודה לישראל. הכסף בנתיים לא הועבר. מה דעתך על זה?
"זה נושא מאד כאוב. ראשית, לצערי ישראל לא תומכת בתעשייה לעומת מדינות אחרות שם מזרימים מענקים או נותנים הטבות מס למשקיעים. בעולם זה מאד נפוץ - ומדינות שזה מאד מפותח בהן, מושכות הרבה הפקות, מה שנותן עבודה לתעשייה.

"בעולם שואלים אותי איך זה שמדינה כל כך קטנה, שמדברים בה בשפה שמעטים דוברים אותה, מייצרת כל כך הרבה תכנים לעולם. ואני אומר - תוכן ותוכנה מגיעים אצלנו מאותו שורש - ומדובר באותם אנשים יצירתיים, שהתגלו בתעשיית ההייטק, ויש אותם גם בעולם התוכן, כמו ליצור סיפורים מעניינים ולהציג את זה בצורה יצירתית ושעושים את זה בעלויות הפקה זולות מאשר בעולם.

"גופי המדיה הוכיחו שיש סיכוי לתעשייה הזאת ומדינת ישראל צריכה לקפוץ לעגלה והזרים הרבה כסף לתעשייה. הרי תעשיית ההייטק המפורסמת שלנו בכל העולם, פותחת דלתות בכל מקום. המדינה, באמצעות המדען הראשי, הזרימה מיליארדי שקלים בשנה, ובסוף יצרה פה תעשייה שוקקת. אותם מוחות מבריקים שעושים הייטק, יכולים לעשות תעשייה תוכן. המדינה חייבת להשקיע הרבה כסף והיא תקבל על זה דיבידנדים - זה יצור מקומות עבודה ויכניס כסף".