כאילו דבר לא השתנה מ-1969: תשדירי הבחירות נשארים גם הפעם
פעם זה היה הדבר הכי מרגש במערכת הבחירות. שבועיים לפי יום הבחירות, התיישבנו סביב מקלט הטלוויזיה בסלון, וצפינו בשלישיית הגשש החיוור מתקוטטים באמצע שנות ה-80 עם ספי ריבלין המנוח, אלה מצד המערך, ההוא מצד הליכוד. ג'ינגל "הליכוד זה נכון" ממשיך להתנגן ברציפות מאז 1992, ואיך אפשר לשכוח את העלמה הצעירה עינת ארליך רוקדת בתשדיר "חייבים ממשלה עם מרצ", אף הוא מאותה שנה.
אז מה שהיה חדיש, חדש ומחודש אז, הוא ישן ומתיישן בעולם של 2022. ולמרות זאת, גם בסבב הבחירות הנוכחי נזכה לצפות בתשדירי בחירות בערוצים הארציים. כלומר, מי שירצה לצפות, ומספרם של אלה הולך וקטן.
בעולם של 1969, הובילה גולדה מאיר את המערך לניצחון נוסף בבחירות לכנסת השביעית, ובישראל פעל ערוץ טלוויזיה בודד בבעלות המדינה, לצד שתי תחנות רדיו (של רשות השידור וגל"צ), וכמה עיתונים (חלקם מפלגתיים). בעולם של 2022, ישנם מספר ערוצים ארציים, תחנות רדיו ארציות ציבוריות ואזוריות-פרטיות, ואינטרנט, כן, אינטרנט, כולל רשתות חברתיות. האינטרנט והרשתות החברתיות הובילו לאורך השנים לירידה חדה בצפייה בתשדירי הבחירות בטלוויזיה, ולעניין שאותם תשדירים יוצרים.
תשדירי הבחירות משודרים במקבצי שידור בערוצים המסחריים ובערוצי תאגיד השידור הציבורי, במספר מועדים ביום. לטובת שידורם, המדינה מפקיעה זמן מסך ללא תשלום מהערוצים, כשאלה המסחריים נאלצים לוותר על ברייק פרסומות. על פי הערכות, הערוצים המסחריים מפסידים בכל מערכת בחירות כזו, כארבעה מיליון שקלים במצטבר.
המפלגות אינן משלמות על זמן המסך, ומקבלות את דקות הפרסום לפי גודלן בכנסת. מפלגות חדשות זוכות למינימום זמן פרסום בטלוויזיה. ואולם כאמור, תשדירי הבחירות זוכים לאורך השנים לפחות ולפחות התעניינות, כאשר מירב הפעילות התעמולתית של המפלגות עברה כבר מזמן לאינטרנט ולרשתות החברתיות, שם אפשר לטרגט את "הלקוח", לדעת מי הוא, לעקוב אחריו ולהמריץ אותו להצביע.
בחודשים האחרונים החלה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לדון בהצעת חוק לרפורמה גדולה בכל סוגיית תעמולת הבחירות. המטרה הייתה להתאימה לעידן הדיגיטלי, שמצידו גם הציב אתגרים חדשים – כגון פייק ניוז. הצעת החוק התבססה על המלצות הוועדה הציבורית בראשותה של נשיאת העליון לשעבר השופטת דורית בייניש מלפני כחמש שנים.
בין היתר קבעה אותה ועדה כי יש צורך לבטל את תשדירי הבחירות בטלוויזיה וברדיו, להקצות לכל מפלגה ארבע דקות (בשתי פעימות של שתי דקות כל אחת, א"כ) לשידור לאורך התקופה לפני הבחירות, ולאפשר למפלגות לרכוש זמן אוויר לפרסום התשדירים, ישירות מהערוצים – כי שקורה למשל בארה"ב.
ואולם בשלב זה התמוססה התוכנית לביטול מקבצי תעמולת הבחירות בטלוויזיה (וברדיו), ולפחות במערכת הבחירות הזאת, נמשיך להתבשם באותה תעמולה, כאילו גולדה מאיר ומנחם בגין ממש כאן.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה