עלות שימוש בתמונה ללא אישור: 45 אלף שקל + הוצאות עו"ד

הצלם יוסי זליגר (צילום: יהושע יוסף)
.
חייו של צלם סטילס בישראל אינם קלים. עבודה סביב השעון בכל מזג אוויר, התשלום הנמוך יחסית שמשלמים גופי תקשורת, השיפורים הטכנולוגים שמאפשרים לכל אחד היום להיות צלם לרגע, ואחרי כל זאת - אתה חייב להיות במרדף מתמיד אחרי אלה שעושים שימוש ביצירות שלך, ללא אישור ומבלי ששילמו על כך. הנה דוגמה אחת, מיני רבות כמובן, למקרה כזה. 

הצלם יוסי זליגר הוא צלם ותיק בתעשייה המקומית. הוא מצלם למערכות שונות וגם לחברות וגופים. בתחילת אוגוסט 2019 שלח זליגר באמצעות עורך דינו אריאל דובינסקי, מכתב התראה לחברת מגזינט אסטרטגיה שיווקית, הבעלים של מספר מקומונים ואתר אינטרנט בשם אשדוד-נט, ונגד אייל בן שמחון, הבעלים של האתר. זליגר מצא כי אשדוד-נט פרסם ב-14 באפריל אותה שנה תמונה של האדמו"ר מקרעטשטניף שצורפה לאייטם על הרב רפאל מזור מאשדוד שקרא לציבור הרחב להזמין חיילים ואנשים בודדים לערב ליל הסדר. 

עו"ד דובינסקי דרש כי הנתבעים יסירו יצירתו מהאתר, יפצו את הצלם על השימוש המפר ויתחייבו להימנע בעתיד מכל שימוש ביצירותיו, כל עוד אין בידיהם הסכמה מפורשת ובכתב מזליגר לעשות כן. הנתבעים לא הגיבו למכתב ההתראה, אך לפני שהוגשה התביעה, הסירו את התמונה המדוברת. זליגר הגיש לבית משפט השלום ברחובות תביעה בסך 100 אלף שקלים נגד החברה ונגד בן שמחון. 

בתביעה נטען כי היצירה פורסמה על ידי הנתבעים לצרכים מסחריים, ללא אישור התובע ומבלי ששולמו לו תגמולים על פרסומה, וזאת על אף שהם ידעו היטב כי התצלום הוא קניינו של התובע. עוד נטען כי העיסוק בזכויות יוצרים מוכר היטב לנתבעים, בהיותם מוציאים לאור של שמונה כתבי עת שונים, בהם מתפרסמות תמונות רבות מדי יום.

מאידך, הנתבעים טענו כי התביעה היא "רדיפת בצע וניסיון להתעשר שלא כדין". בנוסף טענו כי את התמונה ביקשה החסידות כחלק מיחסי הציבור שלה, ולכן היא צולמה והפצה ברבים באמצעי כלי התקשורת.
/

עו"ד אריאל דובינסקי (ראובן קפוצינסקי)
/
טענה נוספת ומרכזית, הייתה שזליגר עובד עם רשת אתרי mynet של קבוצת ידיעות אחרונות, ואילו הם עצמם פועלים במסגרת הרשת - עם מערכת ניהול תוכן אחת, וכי התמונה אושרה לשימוש לרשת המקומונים, ולכן עומדת להם הגנת "מפר תמים". 

השופטת אושרית הובר היימן התייחסה לאותו אישור שימוש לכאורה לרשת המקומונים: "בניגוד לנטען, כלל לא עולה מחקירתו הנגדית של התובע, שהתמונה צולמה לפי הזמנה. מעדות התובע עולה, כי התמונה צולמה במסגרת פרויקט אישי אותו הוא מנהל מזה מספר שנים, לתיעוד חיי היום-יום בחסידות. התובע העיד כי תמונות מתוך הפרויקט מתפרסמות, על פי החלטתו, באתרים חרדיים. ביחס לתמונה מושא המחלוקת, סיפר התובע, כי במסגרת תיעוד ביעור חמץ לפסח בחסידות, קיבל אישור מיוחד להיכנס לבית האדמו"ר ולצלם את התמונה ורק לאחר מכן, התבקשה רשותו להעביר את התמונה הספציפית לפרסום באתר 'mynet רחובות', והרשות אכן ניתנה על ידו. עדותו של התובע לא נסתרה".

עוד קבעה השופטת: "אין חולק כי הנתבעים מעולם לא פנו אל התובע בבקשה לעשות שימוש בתמונה ולא קיבלו ממנו הרשאה ישירה לעשות כן... עדות התובע כי הרשאתו ניתנה כטובה אישית לחבר החסידות, לשימוש הספציפי שנעשה בה על ידי יחסי הציבור של החסידות לא נסתרה... מצאתי לדחות טענת הנתבעים לפיה מרגע שנעשה שימוש בתמונה באתר mynet רחובות, היא נכנסת 'אוטומטית' למערכת הניהול של המקומונים". השופטת דחתה את הגנת "המפר התמים" שהעלו הנתבעים.

"במכלול השיקולים ובשים לב לשיעורי הפסיקה בנסיבות דומות", כתבה השופטת הובר היימן: "אני קובעת כי יש להעמיד את שיעור הפיצויים בגין הפרת זכויותיו של התובע בתמונה (לרבות זכותו המוסרית) בסך של 30 אלף שקל נגד הנתבעת 1 ו-15 אלף שקל כנגד הנתבע 2". בנוסף נקבע כי הנתבעים ישלמו שכר טרחת עורך דין בסך 6,500 שקלים. 

בא כוח הצלם, עו"ד אריאל דובינסקי מסר כי "בית משפט נתן דגש מיוחד להתנהלות חסרת תום הלב של הנתבעים. בית המשפט זיכה את הצלם בפיצוי משמעותי ובכך הוא מעביר מסר למפרים שזכויות יוצרים אינן הפקר".