עולם הגיימינג רותח: על השוק האסיאתי הלא מפוצח, ולמה ישראלים לא אוהבים לשלם
ישראל חזקה בגיימינג, שוק שמתפתח בענק. שנה לאחר הנפקת חברת חברת גיימינג ראשונה בת"א, מספר מספר מנכ"ל באפ טכנולוגיות עילי דה-בר ל"ביז מדיה" על השווקים הפוטנציאלים, כמה משלמים לכוכבי רשת שיקדמו מוצר, ולמה האיראנים לא יכולים להיות לקוחות
לפני כשנה הונפקה חברת באפ טכנולוגיות בבורסה בתל אביב, בעיצומו של הייפ גדול סביב חברות גיימינג ישראליות שמייצרות משחקים ופיצ'רים שונים לעולם משחקי המחשב. את באפ ייסדו אופיר גרטנר, אופיר שרעפי ועילי דה-בר, המשמש כמנכ"ל. היא הונפקה לפי שווי מניה של כ-5,700 שקל, בתום היום הראשון למסחר היא זינקה ב-55%, בהמשך הגיעה ליותר מ-13,040 שקל למניה ולשווי שוק של 211 מיליון, אבל היום (יום א') עומדת על שער של כ-4,700 שקל, ושווי החברה עומד על סביב 100 מיליון שקלים.
באפ טכנולוגיות הייתה חברת הגיימינג הישראלית הראשונה שהונפקה בבורסה בתל אביב. החברה שהוקמה ב-2018, היא מועדון לקוחות לשחקני משחקי מחשב שמפעיל תוכנית לתגמול שחקנים המשתמשים בפלטפורמה שלו, לאחר שלמעשה יצר שכבה נוספת על גבי משחקים שפותחו לא על ידה. השחקנים למעשה מתוגמלים על ידי הטבות אמיתיות, כמו למשל קופונים. עד כה היא פועלת עם 19 משחקים, בהם כמה מן הפופולריים ביותר בעולם - כמו מיינקראפט ופורטנייט.
על רקע מה שנראה כמו משבר בשוק ההיי-טק הישראלי, ביזפורטל שוחח עם המנכ"ל ואחד המייסדים, עילי דה-בר, על עולם הגיימינג, איך משווקים פלטפורמה חדשה ומגדילים טראפיק, וכמה משלמים לכוכבי רשת כדי שיכתבו עליך.
- כל הכותרות
-אתם גם נפגעתם מהמשבר בשוק הטכנולוגי?
"שוק הגיימינג וגם אנחנו רשם צמיחה במספרים, אבל שוק המניות נפגע. הביזנס עצמו לא נפגע. מדובר בשוק (גיימינג, א"כ) שצומח 5-7% בכל שנה, המובייל קצת יותר, הקונסולות קצת יורדות בגלל שרשראות אספקה. הערכות גורסות שהוא יגיע ל-200 מיליארד דולר השנה, יותר מתעשיית הסרטים והמוזיקה גם יחד".
.
מה עשתה מניית החברה מאז הונפקה לפני כשנה
.
"יש 3.1 מיליארד גיימרים בעולם, כלומר כל בן אדם שלישי הוא גיימר. אראה לך נתון מטורף. בממוצע גיימר משחק 73 דקות ביום במשחק, בטיקטוק (זמן השימוש, א"כ) 56 דקות, יוטיוב 54 דקות, אינסטגרם 35 דקות ופייסבוק 21 דקות ביום. זמן הבידור שזה תופס את המסך, הוא משמעותי. יותר מטיקטוק ואינסטגרם".
-איך אתם מתממשקים עם רשתות החברתיות?
"כן ולא. בסוף אנחנו סוג של רשת חברתית, אבל לא באמת. אנחנו יוצרים משהו קהילתי. ההתממשקות היא בזה שהוספנו למשל פיצ'ר למשתמשים שלנו בו השחקנים יכולים להקליט את הפעילות במשחק ואז לעשות לזה שר (SHARE, א"כ) וזה יוצר ויראליות. היוזר שלי בעצם מייצר תוכן, הוא משתף את זה עם החברים שלו, הוא רואה מה יוזרים אחרים עושים, והדבר הזה מביא יוזרים חזרה לתוך המערכת. יש מנגנון שלם של חבר מביא חבר, ותקבל עוד נקודות".
-בתכלס אתם מתלבשים על משחקים ומעניקים הטבות. אין לאותן חברות של המשחקים עצמם בעיה עם זה שמועדון לקוחות מתלבש על המשחק ועושה מזה רווחים, או שאתה עושה איתן בכלל איזה שרינג ברווחים?
"בגדול אנחנו סטנד-אלון (עומדים בפני עצמנו, א"כ). בדסק טופ אנחנו עובדים עם אובר-וולף, חברה שמנגישה לנו נתוני משחקים מתוך המשחקים עצמם. היוזר כבש גול או הגיע מקום שני באיזה משחק. את המידע הזה אני יודע לזהות ואז על בסיס זה אני בונה את האלגוריתם שלנו, את השכבה שלנו. הכל לפני תנאי השימוש של אותן חברות שמחזיקות במשחקים, ולפי מה שהן מרשות לחשוף. אני לא נדרש מהן לשום אישור כי אני לא משתמש..."
-כי אתה לא עושה שימוש באלמנטים מתוך המשחק עצמו?
"בדיוק, זו שכבה שיושבת מעל. בדומה קצת לכל העולם הזה של יוזרים שמקליטים את עצמם, משדרים ומשחקים בכל העולם הזה ביוטיוב. גם פה בנינו שכבה, עולם שלם מעל המשחקים, והערך ליוזרים ברור. אתה מדלג בין המשחקים, וזה מעודד אותך".
-כלקוח אני צריך לשלם דמי מנוי כדי לקבל שירותי פרימיום?
"זה דומה לספוטיפיי. אתה יכול להקשיב לזה לנצח בחינם, אתה יכול לעשות מנוי עם חוויה הרבה יותר נעימה, בלי פרסומות, עם תנאים מועדפים אם תהיה לקוח בתשלום".
-כמה לקוחות משלמים?
"מעל 20% מההכנסות זה מפרימיום. הרוב זה מפרסומות".
-כמה משתמשים יומיים יש לכם?
"סביב 430 אלף יוזרים ייחודיים. יוזר ממוצע משחק שלושה-ארבעה משחקים ביום מתוך ה-19 שאנחנו עובדים איתם, כל משחק כ-20-40 דקות. יש לי הרבה זמן מסך איתו. יש הרבה אינגייג'מנט".
-מאיפה המשתמשים שלכם בעולם?
"ארה"ב במקום הראשון, אבל יש משתמשים בכל נקודה בעולם. פיזית חוץ מאיראן וצפון קורואה שחסמנו".
-למה חסמתם?
"רגולטורית, גביית כסף ואשראי, ומפרסמים. עשרות אלפים מישראל. יש מהאיים הקריביים, זה מצחיק איך שאנחנו מסתכלים באנליטיקס שלנו, רואים בכל מדינה בעולם. זה מה שיפה בגיימינג, שאתה ויוזר ממקסיקו משחקים יחד".
.
באפ טכנולוגיות בפתיחת המסחר, לפני כשנה (צילום: קובי וולף)
.
-מה מונע מכם להוסיף עוד משחקים?
"לוקח לנו סביב שבוע-שבועיים להוסיף משחק למערכת בהיבט הטכנולוגי. אנחנו הולכים בעיקרון אחרי הטרנדים, איזה משחק תופס. כל פעם בא להיט חדש ואותו אנחנו מוסיפים אותו. בעיקרון מוסיפים משחק אחד גדול בחודש או חודשיים".
-מה הגבולות בתחום הזה מבחינתכם למשל? אתם לא יוצרי תוכן, אתם שכבה מעל
"אני רואה את עצמי כחלק מארגז הכלים של כל גיימר. אתה כגיימר, לא משנה לך איזה משחק אתה משחק, נהגי משאיות או חרבות ואבירים, אני נותן לך ערך - לראות מה החברים שלך עושים, שהם יראו מה אתה עושה. להעשיר לך את חוויית המשחק. גם ככה אתה משקיע בזה המון זמן כל יום, יותר מרשתות חברתיות. פוטנציאל הגידול הוא מאות מיליוני משתמשים, לשם אנחנו מתכוונים. אנחנו מאד ממוקדים בשוק האמריקאי. אנחנו רוצים להגיע גם לשוק האסיאתי – סין, יפן ודרום קוריאה, עם פוטנציאל ענק".
-איפה אתם עומדים בשוק האסייתי?
"מעט מאד יוזרים שבאים אורגנית, כי זה דורש תשתית. המשחקים מאד דומים, פורטנייט זה להיט גם שם, אבל הלוקליזציה, לא רק השפה. לאמריקאים אני נותן אופוציה לקנות דומינוס פיצה עם הנקודות שהם צברו. ושם אני צריך להתקשר עם רשתות מקומיות".
-אתה מתקשר ישירות עם דומינוס פיצה?
"חלק אני עושה ישירות וקונה את הסחורה, חלק אני קונה גיפט-קארד'ס עם ספקים. זה דורש פיתוח עסקי".
-אז אתה צריך מישהו שמתמחה בשווקים שם?
"בדיוק. אני צריך פוקוס בשוק שלא נגמר ועם הרבה פוטנציאל. הוצאנו כרטיס אשראי בארה"ב עם ויזה - אותו דבר אני רוצה בעוד שווקים. לשם אני מכוון. פתחו כבר 10,000 חשבונות. המוצר מתפתח וגדל. זה חלק מהאאקו-סיסטם שבו אני רוצה שהגיימר יהיה איתנו".
-ומה לגבי קונסולות משחקים?
"הודענו לאחרונה ששמנו פלייסטיישן בפעם הראשונה בתוך הפלטפורמה. "כמו שאני צורך משחקים שונים, אני צורך גם פלטפורמות שונות. התחלנו בעולם ה-PC מחשבים, עברנו למובייל, לאנדרואיד, אפל, התחלנו עכשיו עם פלייסטיישן כמוצר ראשוני, והמטרה בהמשך להרחיב את פלייסטיישן, אני רוצה שכל הגיימרים יהיו שם".
-איזה משחקים חזקים בטריטוריות מסוימות ומה באחרות?
"יש משחקים שיש לנו המון דאטה לגבי איזה יוזרים משחקים, למה, כמה, מה ואיך. אני לא יודע ספציפית שזה אלכס, אבל אני יודע שזה יוזר ממקסיקו למשל. יש משחקים שהם מוכוונים גיל, לדוגמה מיינקראפט או רובלוקס – שזה במובהק אוכלוסייה צעירה. יש משחקים יותר חזקים באסיה. יש משחקים שהדמוגרפיה שלהם משתנה. גם משחקים מוכוונים גברים או נשים, וגילאים – במגדר יש ממש הפרדה".
-משחקי ספורט הם יותר מכווני גברים?
"כן, יחסית יותר גברים. תלוי במשחק. NBA ופיפ"א זה יותר גברים".
-ואיזה משחקים מועדפים על ידי נשים?
רובלוקס לדוגמה. המספר האחרון שאני מכיר זה שני-שליש מהילדות בנות 5 עד 13 משחקות רובלוקס בארה"ב. בישראל מיינקראפט יותר פופולארי. הקהל באופן כללי בעולם הגיימינג הוא מתבגר וגם נהיה הרבה יותר מגוון - לא רק ילדים מחוצ'קנים שיושבים במרתף, אלא מתקרב כבר ל-50-50 גברים נשים. ממוצע הגיימרים הוא 33 ו-81% מעל גיל 18. הרוב בגילאי 18 עד 40, זה קהל היעד העיקרי - 60%. יש גם אנשים מעל גיל 65".
.
.
-לפני כחודש וקצת היו שלושה ימי לחימה בישראל, חלק מהאנשים ישבו שעות במקלטים ובממ"דים. מה אתם מזהים על המשתמש הישראלי בימי לחימה?
"לא בדקנו, אבל כן רואים שכאשר לאמריקאים יש הוריקן, אז הם יושבים בבית ומשחקים בטירוף. כשיש משברים, אנשים יושבים בבית ואנחנו רואים קפיצה בשימושיות".
-אז אתם נהנים, כמו יצרני הנשק, ממלחמות ומשברים
"או גם בקורונה. גם נטפליקס לצורך העניין. היתרון שלנו בסוף זה שהמובייל נותן לך גישה מכל מקום. זה לא שאתה מחובר בבית. הזמינות מאד נוחה והרבה מהמשחקים הופכים לקרוס-פלטפורם (חוצי-פלטפורמות, א"כ). אתה יכול לשחק גם במחשב, גם באייפון, זו חוויה שהיא אי-סופית לצורך העניין".
-מה נראה בעוד כמה שנים בעולמות האלה של גיימינג וגם מבחינתכם?
"כמו הרבה דברים, בסוף התוכן הוא המלך. זה לא משנה אם זה נטפליקס, תיאטרון..."
-אבל יש גם משחקים, סליחה על המילה, מטומטמים עם הצלחה מטורפת
"מיינקרף זה משחק-מובייל שתפס בענק. מה שיפה בדברים הלאה, שזה שאתה לא יודע מה תופס כלהיט. הרבה מהדברים הם ויראליים. הרבה פעמים האולפנים מפיקים סרטים כמו 'טופ-גאן' ופתאום בא תוכן באמת חזק, והחיבור של זה עם הרשתות החברתיות, וכל הבידור הזה יתגבר. כל הפלטפורמות של המטא-וורס VR, אני חושב שזה ייקח הרבה מאד זמן כדי שזה יתפוס, ואז אשכרה תראה אנשים יושבים בבית ולא קמים מהספה. התכנים יהיו רק יותר ויותר עשירים ומועצמים. עד לא מזמן היה את 'הפוקימון גו' שאנשים הסתובבו ברחבי תל אביב ובכל העולם עם הטלפון כדי לחפש אותם, אני חושב שזה מסוג הדברים שיתפתחו וזה נמצא בכל מקום. יש לזה רק 50 מיליון משתמשים בחודש, משהו קטן".
-איך משווקים, איך מביאים לקוחות? איך משווקים חברה כמו שלכם ללקוחות כמוני
"הדברים שעובדים לנו טוב, אחד זה פרסום ממומן, גוגל פייסבוק וכו', מפולח בעיקר לגיימרים אבל. שנית, עושים הרבה מאד עבודה עם משפיעני רשת, יוטיוברים כאלה עם קהילות לפי משחקים ומדינות, שמייצרים וידאו ואומרים זה המוצר הכי מגניב בעולם, אתם חייבים לנסות את זה. ואז דקה אחרי זה, כל הקהל שלהם מגיע אלינו. זה עובד מעולה. זה מייצר לי טראפיק, כי בסוף גיימר עם מיליון עוקבים אומר שזה אחלה מוצר, ניסיתי אותו בעצמי, זה מביא לנו פשוט הרבה קהל".
-כמה עולה להגיע לכזה גיימר?
"זה מאד מתומחר, כמו תפריט במסעדה. מתומחר לרמת כמה צופים וכמה קהל יש ומאיזה מדינות. בין מאות דולרים לעשרות אלפי דולרים. תלוי בכמה הוא טאלנט. חלק אנחנו עובדים איתם רק על בסיס ביצועים - על כל משתמש שתביא לי, תקבל כסף. זה עובד אחלה.
"לגבי הפרסום הממומן, כל העולם של העולם של הפרסום עובר טלטלה גדולה. זה התחיל עם אפל ששינו את השיטה וגם גוגל הולך לשם, בגלל פרטיות וגם בצדק. זה שאתה מחפש לקנות תחתונים שחורים לחג המולד, וואלה אתה לא רוצה שירדפו אחריך בכל האינטרנט. אתה לא רוצה שירדפו אחריך בפרסומות של בוקינג. זה מעיק. למפרסמים זה מייצר אתגר מאד גדול, כי איך הוא יידע שאתה מחפש תחתונים שחורים? היכולת של המפרסם לתפוס דווקא אותך נהיה מאתגר מאד, והמפרסמים - מישהו שמוכר נרות לאמבטיה, איך הוא יוכל לדעת שאתה מחפש את המוצר הזה. אצלנו זה לא ככה. אני מפרסם המון המון ביוטיוב, בכל הערוצים שמשדרים מיינקרפט, ויש מיליון ערוצים כאלה. אז הסיכוי שאתה קהל היעד שלי גבוה. הקהל שלי מאד מפולח. אם אתה רואה סרטונים של גיימרים, אז קל לי. אז אלה ערוצים שיווק מאד ויראליים, משתמשים המון בחבר מביא חבר, וזה עובד מעולה. ואז אני מפלח לגיימרים באנגליה שמשחקים פורטנייט. ואני יודע להגיע אליהם, זה מאד קל".
-על כמה עומד תקציב השיווק שלכם והפרסום? ומה הסיכוי שנראה אתכם למשל יוצאים מהעולמות האינטרנט ותפרסמו למשל בגמר האח הגדול?
"מה שכן עשינו הוא הסכם חסות- בעולמות הגיימינג - לקבוצת הגיימינג NRG. אם אתה רוצה לקדם משהו, הייתי אומר לך - בוא לקבוצת ברצלונה ושים חסות על החולצה שלהם. אז NRG היא אחת מקבוצות הגיימינג הגדולות - וזה מייצר לנו טראפיק. זה חיבור לסושייאל ולאוף-ליין. הם עושים טורנירים באצטדיונים ומגיעים עשרות אלפי יוזרים. זה מה שאנחנו רוצים. אבל בסוף בסוף כגיימר, אני יודע איך לתפוס אותך מאד בקלות. אני יודע כל שקל שאני מוציא, אני יודע מה זה עושה לי בצד השני. אני יודע שהסתכלת על הפרסומת ואני יודע שלא נרשמת אצלי. אולי בפעם השלישית שתראה את הפרסומת, כן תירשם אצלי. אני מנסה לעקוב אחרי הדבר הזה, יש המון המון דאטה.
"אני עובד עם בורסות פרסום כמו גוגל ופייסבוק. היה לנו למשל טורניר שעשינו בתוך הפלטפורמה שלנו, והיה לנו מפרסם גדול - הולו (שירות סטרימינג אמריקאי גדול ששייך ל-NBC יוניברסל, א"כ) ועשינו איתו קמפיין שלם וגדול במאות אלפי דולרים שרץ ליוזרים שלנו. זה מפרסם שבעצם בונים לו קמפיין שלם. הלוואי שיגיע מפרסם כזה גם בישראל".
-מה תקציב השיווק והפרסום שלכם בחציון הראשון?
"מדובר על מיליוני שקלים של פרסום. אנחנו כמעט מאוזנים תקציבית בסוף הרבעון השני, במאי-יוני היינו כבר מאוזנים, מה שאני מבזבז ומכניס אותו כסף".
-כמה השוק הישראלי משמעותי?
"נתנו חסות לקבוצת גיימרים ישראלית, וזה נחמד ואחלה. אבל עדיין ישראל היא שוק קטן יחסית. אנחנו עושים את זה כי אנחנו פה וזה מגניב, אבל תלך לעיר קטנה באוקלהומה, שם גם היוזרים הרבה יותר אוהבים לשלם".
-השוק הישראלי עדיין בעייתי בתשלום על תוכן? כי איפשהו יש תחושה שהדבר קצת השתנה עם השנים – כאשר אתרי תוכן ישראלי התחילו לגבות דמי מנוי, כמו ynet, גלובס ו-TheMarker
"הישראלים לא אוהבים להיות פראיירים. בגלל שרוב ההכנסות שלי מפרסום, אז המפרסמים בארה"ב מוכנים לשלם הרבה יותר כסף, וגם ללקוחות יותר קל להוציא את כרטיס האשראי".
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
