ביטוח חיים – למי עובר הכסף במקרה של מוות ואיך האישה לא קיבלה כלום?

האם ביטוח ריסק מבטיח ליורשים את כספי הביטוח? לפני כחודש וחצי דן בית המשפט למשפחה בתל אביב בתביעה שהגישה אלמנה בבקשה לקבל חצי מכספי הביטוח שהתקבלו. השופטת ענת הלר-כריש קבעה בפסק הדין שהזכות לקבל את כספי הביטוח אינה באה בגדר "כלל נכסי בני הזוג" על פי חוק יחסי ממון, ולפיכך אין לאזנה בין התובעת למנוח אחרי מותו. מעבר לכך, לפי צוואת המנוח היא זכאית לפחות מחצי מכספים.
 

אז למה צריכים בעצם ביטוח חיים? לכאורה, אם המבוטח עצמו לא נהנה מפירות פוליסת הביטוח, נשאלת השאלה מה ההיגיון ברכישת פוליסת ביטוח חיים. התשובה לשאלה היא שהמבוטח, או מי שרוכש את הפוליסה, עושה זאת למען המוטבים ורק במידה מוגבלת למען עצמו. לרוב, המבוטח הוא המפרנס או משתתף בפרנסת המוטבים, וביטוח החיים נועד לתת מענה למקרה שבו היכולת שלו להמשיך ולפרנס אותם לא תתקיים. יש פוליסות ביטוח חיים שנכנסות לתוקף אך ורק במקרה של מות המבוטח, ואילו אחרות נכנסות לתוקף אם וכאשר המבוטח איננו יכול להמשיך ולייצר הכנסה. 

סיכון מקצועי ופוליסת ביטוח חיים - כשאדם רוכש ביטוח חיים, הוא חותם למעשה על הסכם עם חברת הביטוח המפרט את התנאים שבהם תשולם תמורת הסכם למוטבים. בהסכם מפורט גם אופן התשלום. עם זאת, לפני שהסכם ביטוח החיים נכנס לתוקף מבצעת חברת הביטוח חיתום. משמעות העניין היא בדיקת הסיכונים, במטרה לקבוע את גובה הפרמיה שאותה ישלם המבוטח. מה שמשפיע על הפרמיה הם המרכיבים כדלקמן:
• אופי העיסוק המקצועי: אופי העיסוק המקצועי הוא מרכיב משמעותי בקביעת הפרמיה עבור פוליסת הביטוח. ככל שהעיסוק המקצועי כרוך הסיכונים גבוהים יותר, כך הפרמיה המשולמת תהיה גבוהה יותר. לדגמה – הפרמיה שישלם טייס עבור ביטוח החיים, תהיה גבוהה משמעותית מהפרמיה היחסית שאותה ישלם פקיד שהוא עובד משרד. 

• בעיות בריאות: אם המבטח סובל מבעיות בריאות כאלה ואחרות, הן תילקחנה בחשבון בעת קביעת גובה הפרמיה של פוליסת הביטוח שלו. לעיתים, בעיות כאלה ואחרות תוחרגנה. המשמעות של החרגה היא שאם המבוטח הלך לעולמו כתוצאה מבעיה מסוימת, סכום הביטוח לא ישולם וחברת הביטוח לא תהיה חייבת למוטבים דבר. החרגה יכולה להתבצע אך ורק בהסכמת שני הצדדים. מבחינת חברת הביטוח מדובר בסיכון שאותו היא לא מוכנה לקחת. מבחינת המבוטח מדובר בסיכון שהוא לוקח על עצמו במודע.