חוסכים לפנסיה? חשוב להבין את ההבדלים בין משיכה חד-פעמית לבין קצבה

אנו חוסכים במשך שנים לפנסיה, בין אם אנו שכירים או עצמאים. מטרת החיסכון שצברנו היא כידוע לשמור על רמת החיים גם אחרי יציאתנו לפנסיה. כלומר, החיסכון שצברנו אמור להחליף את ההכנסה מעבודה שקיבלנו לפני יציאתנו לפנסיה. זה נקרא גם "יחס התחלופה", שהוא תוצאה של חילוק בין הפנסיה לאחר הפרישה לגמלאות לבין השכר מעבודה במהלך הקריירה לפני הפרישה.

ואולם, האם אכן הדרך היחידה לממש את החיסכון הפנסיוני היא בדרך של קצבה, או שיש אפשרות גם למשוך את החיסכון כסכום חד-פעמי? אכן, מתוכניות הפנסיה יש מקרים ותנאים גם למשיכה חד-פעמית. ולכן כאשר מגיעים לגיל מימוש הכספים צריך לבחון את האפשרויות בין משיכת קצבה לבין משיכה חד-פעמית ולבחור בדרך שתתאים לצרכי הפורש יחד עם להקטין את המס.   ננסה להבין את ההבדל בין משיכת פנסיה לסכום חד-פעמי -  כיצד מחושבת הקצבה בתוכניות הפנסיה? ככלל, החיסכון שנחסך בתוכנית הפנסיה במהלך השנים מחולק בנתון הקרוי "מקדם המרה". נתון זה מחושב על פי תוחלת החיים הצפויה ועל פי הריבית שחברת הביטוח/קרן הפנסיה מניחה כי תשיג על הכספים. סכום החיסכון לחלק למקדם ההמרה הוא הקצבה החודשית שיקבל החוסך לכל ימי חייו. ניתן לבחור בין מסלולי פנסיה שונים, שההבדל ביניהם הוא כמה נרצה להבטיח לבן הזוג או בת הזוג ו/או למוטבים. ככל שמקדם ההמרה נמוך יותר, כך הקצבה שתשולם תהיה גבוהה יותר.

קיימות תוכניות ותיקות, שמתבססות על לוחות תמותה משנות ה-50 של המאה שעברה וכן על תשואה מובטחת - ולכן מקדם ההמרה בהן נמוך והקצבה שמקבלים גבוהה יותר. בקרנות הפנסיה הוותיקות, הקצבה מחושבת על בסיס שונה, והחישוב משתנה בין סוגי הקרנות הוותיקות.

מכאן ניתן להבין כי הגוף שמשלם לנו את הפנסיה לוקח על עצמו את סיכון תוחלת החיים. ככל שנאריך חיים, כך הסיכון של הגוף המשלם גדול יותר. כאשר אנו באים למשוך סכום חד-פעמי, שאמור לשמש אותנו לשמירה על הביטחון הכלכלי שלנו וכהשלמת הכנסה, אנחנו צריכים לנהל אותו כך שיספיק לנו לכל ימי חיינו, או לחילופין יספיק לנו עד שיתכלה החיסכון.  

ומה לגבי המס?

המס שמשלמים על הפנסיה הוא כמו המס שמשלמים על ההכנסה מעבודה – כלומר, בהתאם למדרגות מס. כאשר מגיעים לגיל פרישה, אין ניכוי מהפנסיה לביטוח לאומי ומס בריאות, וניתן לנצל פטור על הפנסיה במסגרת תהליך "קיבוע זכויות". נוסף על כך, כבר מגיל 60 ניתן ליהנות מהטבת מס על הפנסיה בגין הפקדות ששילמנו עליהן כבר מס "קצבה מוכרת". כלומר, על הפנסיה חלות הטבות מס.

• דוח פנסיה שנתי: מה חשוב באמת לבדוק?
• "האמון נבנה בהדרגה. בסוף לרוב, הלקוחות אומרים לי - 'תעשי מה שאת מבינה'"

המס על משיכה חד-פעמית של כספי החיסכון הפנסיוני משתנה מאוד בין סוגי הכספים שחסכנו, וקיימים מקלטי מס שונים שניתן לנצל. חלק מהכספים ניתן לממש בדרך של היוון קצבה, ובדרך זאת האפשרויות למזער את המס גדולות יותר.   להלן כמה דוגמאות לכספים שניתן למשוך כסכום חד-פעמי פטור ממס מתוכניות הפנסיה:

• כספי פיצויים – בסיום העבודה ניתן לנצל פטור לכל שנת ותק, שעומד כיום על 13,750 שקל בשנה. ניצול הפטור בגין הפיצויים מקטין את הפטור שניתן בגיל פרישה על הפנסיה. משיכת פיצויים פטורים ממס מהתוכניות מקטינה את החיסכון ואת הפנסיה הצפויה.

אם ניקח לדוגמה, עובד ששכרו החודשי 20 אלף שקל, עם ותק של 10 שנים, שצבר בתוכניות הפנסיה שלו פיצויים בסך 200 אלף שקל. בסיום עבודתו, יוכל אותו פורש לנצל פטור על הפיצויים בסך 137,500 שקל (החישוב הוא 13,750 שקל כפול מספר שנות הוותק). במקרה כזה, היתרה בסך 62,500 שקל חייבת במס, וניתן להשאיר אותה למשיכת קצבה בפרישה ("רצף קצבה").

• כספי תגמולים בתוכנית קצבה שנצברו עד לינואר 2000 – כספים הפטורים ממס וממס רווחי הון כבר מגיל 60.
• כספי תגמולים הוניים שנצברו עד לינואר 2008 - כספים הפטורים ממס וממס רווחי הון כבר מגיל 60.
• כספי קצבה אחרים שחייבים במס ונרצה למשוך אותם כסכום חד-פעמי - ניתן לבקש להוון אותם ולהשתמש במקלטי מס שיש בגיל פרישה כדי למזער את המס. היוון קצבה אפשרי כאשר הגענו לגיל פרישה ואנו מקבלים "פנסיה מזערית", שעומדת כיום על סכום של כ-5,000 שקל. משמעות ההיוון היא שניתן לקבל מראש סכום חד-פעמי מהכספים המיועדים לפנסיה על חשבון הקטנת הקצבה. השימוש בהיוון מרחיב את האפשרויות להשתמש במקלטי המס ובהטבות המס כדי לפטור ממס משיכה של סכומים חד-פעמיים.

אם כך, אנו מבינים שאפשר גם אפשר למשוך סכומים חד-פעמיים מתוכניות הפנסיה, אבל האם נכון לעשות זאת?   כאשר אנו באים לתכנן את פרישתנו, השאלה כמה מהחיסכון לממש כפנסיה וכמה כסכום חד-פעמי או היוון קצבה היא אחת מאבני הדרך בתכנון פרישה. התשובה תהיה דרך הבנה של רמת ההוצאות החודשיות של התא המשפחתי, ההכנסות החודשיות הקיימות מחסכונות ונכסים אחרים, סך החסכונות והנכסים הקיימים לפורש, סך החסכונות וההוצאות העתידיות הצפויות, מצב הבריאות של הפורש ושל בני משפחתו, וכן ההעדפות האישיות של הפורש ורמת הסיכון שהוא מוכן לקחת, נוסף על סוגי התוכניות הפנסיוניות שיש לו. מתוך התמונה ההוליסטית ניתן לייצר אופטימיזציית מס, שתשלב בין משיכת קצבה לסכום חד-פעמי המתאימה לצורכי הפורש ומשפחתו. 

  הכותבת היא סמנכ"לית תכנון פרישה ופנסיה של קבוצת קלי. אין לראות באמור המלצה או ייעוץ והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ פנסיוני אישי המתחשב בצרכיו ונתוניו של כל אדם.