מילואימניקים עצמאיים שלא הפקידו בסוף שנה שעברה לקרנות השתלמות וגמל יוכלו להפקיד השנה ולקבל הטבות

בהמשך להצפת הבעיה כאן בביזפורטל ועדת הכספים אישרה לקריאה ראשונה: עצמאיים ששירתו במילואים במהלך המלחמה, יוכלו להפקיד כספים לקרנות ההשתלמות ולקופות גמל לקצבה בגין שנת 2023, גם במהלך 2024. אלו חדשות טובות מאוד כי אותם מילואימניקים לא יכלו להפקיד בסוף השנה וגרייס לתוך 2024 הוא מתבקש. 

המשרתים יוכלו ליהנות מהטבות המס בגין ההפקדות, ולהטבה זו יהיו זכאים גם בנות או בני זוג עצמאיים של משרתי המילואים. ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, אישרה לקריאה ראשונה  את הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים, לתיקון פקודת מס הכנסה, לעניין הפקדות משרת מילואים.

במסגרת הצעת החוק נקבע כי עצמאי ששירת במילואים תקופה כל שהיא, מפתיחת מלחמת חרבות ברזל ועד סוף שנת 2023, יוכל להפקיד כספים לקרן השתלמות לעצמאים ולקופת גמל לקצבה לעצמאי בשנת 2024, ולבקש כי כספים אלו יחשבו ויקנו לו הטבות מס, כאילו הפקידם בשנת 2023. פעולה זו יכולה להתבצע גם עבור בת או בן זוג עצמאי של משרת מילואים.

ח"כ אושר שקלים: "המטרה שלנו להעביר את החוק בקריאה שנייה ושלישית עד סוף המושב, אני מאוד מקווה שנמשיך עם אותן הבנות".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "נעשה כל מאמץ כדי לאשר את החוק לקריאה שנייה ושלישית בזמן".
 

פיצויים לחקלאיים

בהמשך היום ועדת הכספים דנה בפיצוי חקלאיים שהצבא עשה שימוש באדמותיהם
במהלך הדיון עלה כי בחלק מהמקרים לא ניתן לשקם את הקרקעות, וכי יש להקים את הגידולים מחדש מאפס. ברשות המיסים הבהירו כי פיצוי מלא יינתן לאורך כל  שלבי השיקום והקמת הגידולים מחדש במקרים אלה, כולל מימון השיקום ותשלום ההכנסות שאבדו לחקלאים. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ביקש כי הרשות תבחן מקרים פרטניים שעלו לקראת הדיון ובמהלכו
ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני קיימה היום (ב') דיון מהיר בנושא: "פיצוי חקלאים מיישובי הצפון שהצבא השתמש באדמותיהם" של חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, מאיר כהן, ניסים ואטורי, ינון אזולאי ואפרת רייטן מרום – במסגרת ההצעה צוין כי הצבא השתמש באדמות חקלאיות כהכנה למלחמה וכתוצאה מכך הקרקעות הפכו לא שמישות ולא ניתן על כך פיצוי.
ח"כ מיכאל ביטון: "נכון שיש מסלולי פיצוי אבל לא עשו נוהל מסודר שבאים לחקלאי, בודקים לאיזה חלקה נכנסנו, מודיעים לו שתהיה פה סוללת תותחים ושיהיו עבודות עפר ושבתאריך מסוים נפצה אותו. יש פה מקרים מזעזעים, שנכנסו לחקלאי לשטח והרסו לו את כל השטח. זה סיפור של עשרות חקלאים שלא קיבלו תשובות. מעבירים אותם מגורם לגורם, זה קניין של בנאדם, נאלצנו לשים שם כוחות, הכל בסדר, אבל שצבא נכנס לבתים הוא חותם מול הקיבוץ, פה זה לא קורה. אל תגידו לו בסוף המלחמה תקבל, תגידו לו קח מקדמה. אנחנו רוצים תשובות למקרים הספציפיים ומה הנוהל, מה השיטה ומקדמות למי שהפסיד הכנסות בגין כניסת צבא לשטח החקלאי".
אוראל פיין, משרד האוצר: "כל חקלאי שהשטח שלו ניזוק כתוצאה ממאורעות המלחמה זכאי לפיצוי מלא, במסגרת קרן הפיצויים של רשות המיסים".
מפקד מכלול עורף פיקוד הצפון, תת-אלוף (מיל') אלון פרידמן: "בכל המרחב של 0 עד 2 קילומטר וחצי, מרחב הישובים המפונים בהם יש פעילות צבאית אינטנסיבית, היה ברור בדיאלוג שהישובים המפונים מקבלים פיצוי גם למרחבים החקלאיים. כל כוח שאנחנו מכניסים ומחנים בשטח אנחנו מגדירים את השטח כצבאי סגור. החלק השני זה כל השטחים מדרום לאותו קו, עד קו 9-10 קילומטר, ברמת הגולן זה מרחב הגולן, לכל שטח שאנחנו מכניסים ארטילריה, כוח טנקים, כיפת ברזל אנחנו מגדירים את השטח ומגדירים אותו כשטח צבאי סגור, במידה והדבר מתארך אנחנו הולכים לוועדה, אזורים אלה מאוד מוגדרים וברורים. אנחנו בשת"פ עם רשות המיסים, עם אנשי מס רכוש, יזמנו מספר פעמים פגישות עם כל החקלאים שרצו לעלות לשטחם, בכל מקום שיש חקלאי שאומר שגרמנו לו נזק, אחד מהאנשים שלי מגיע פיזית לשטח עם אותו חקלאי ואנחנו בודקים את העניין דרך מנהלת אופק צפוני ומגישים את עמדתנו. היו שורה של חקלאים כאלה ואנחנו משתדלים לתת לכל אחד מהם מענה. מ-9 קילומטר ואילך זה שטח לא בשליטתנו, אם אנחנו גורמים נזק כפיקוד צפון אנחנו מוציאים על המקום שטח צבאי סגור, היו כמה מקרים כאלה מתחילת המלחמה".
מנגד הציגו המציעים מקרים בהם טענו חקלאים כי לא קיבלו מענה למרות ששטחם נסגר.
אורן זלקינד, רשות המיסים: "אנחנו מפצים על כל נזקי הקרקע שנגרמים ע"י צה"ל במסגרת מלחמה, אנחנו מחלקים את הפיצוי - במסגרת פיצוי ישיר ברגע שניתן להיכנס לקרקע, אנחנו באים ואומדים את הנזקים. בנוסף כל החקלאים בצפון ובדרום מקבלים מאתנו פיצוי כל חודשיים בגין הנזקים העקיפים, למשל בגין אי קטיף וכל נזק עקיף אחר. אנחנו כרגע במסגרת מקדמות בגין הנזקים העקיפים שנגרמו, נוכח כך שהמלחמה עדיין נמשכת. לעניין השיקום חילקנו למדרגים, במידה שאפשרי, כל חקלאי שרוצה להיכנס ולשקם את הקרקע חזרה, אנחנו מאפשרים את זה, בדרום יש כבר כאלה שהתחלנו עימם בהליך" לעניין הטענות למקרים בהם לא ניתן מענה הולם, השיב זלקינד: "זה אירוע ענק ויש גם מקרים שיש בהם בעיות".
יוסי כמיסה, תושב נטועה ומגדל דובדבנים: "יש לי 40 דונם דובדבן, 50 מטר מהגדר, במטה שלי נהרג חייל ונפצעו 3, נטועה הוכרז שטח צבאי סגור. גרתי בראשל"צ, הגעתי מציונות, השקעתי את כל הוני בהקמת בית קירור, וכעת אין לי אפשרות להיכנס למטע, ביציאה יש טנקים, לא נותנים לי להיכנס. עד היום לא השקתי את המטע, אמרו לי לחכות שהמלחמה תגמר. אמרתי להם הכי קל לבדוק אותנו, תבקשו את הבדיקות מים ותראו שלא השקנו אפילו ליטר מים, ישבתי וביקשתי מאורן פיצוי, כבר לפני 3 חודשים, אמרו לי עוד לא סיימתם לקטוף אנחנו לא יכולים לדון בכם. קיבלתי 2,500 ₪ פיצוי מהמדינה מה-7 באוקטובר, אחרי חודש קיבלתי מכתב שאני צריך להחזיר את הכסף תוך 3 חודשים".
זלקינד השיב לדברים: "פגשתי את יוסי בצפון, אנחנו עולים לצפון, מקימים עמדות בשטח ונותנים מענה  במקום, ומאשרים לכל מי שאנחנו יכולים לתת. יש לנו קריטריונים, הקמנו גם מתווים עם משרד החקלאות, שלכל גידול יש מתווה אוטומטי, אתה מכניס את מתווה הגידול ומקבל פיצוי אוטומטי. אנחנו מפצים אנשים בהתאם לפגיעה מקדמית שהייתה להם, אדם שאמור לקטוף דובדבנים רק ביוני-יולי, הפיצוי שלו יתקבל במועד הקטיף וכך זה במקרה של יוסי. אנחנו מסתכלים על ההכנסות באותה תקופה בשנה שעברה, זה מה שהוצג גם לכמיסה".
כמיסה: "היום המטע שלי מת, גם אם היום נגמרת המלחמה, צריך להביא טרקטורים, לעקור את כל המטע, המטע שלי גמור, אין לי יכולת לשקם את המטע".
צחי בין עיון, יו"ר פורום החקלאות 9: "יש הבדל בין מבצע של שבועיים שהגדר נפתחת ואז אפשר לסגור את הגדר להשקות ולשקם, פה אנחנו כבר במלחמה של 9 חודשים, לתושבי הגדר, שתולה, מתת, דובב, אביבים, מנרה, זה לא משנה אם הקטיף היום או מחר כי אי אפשר להשתמש בחלקות האלה יותר, לכן יש לעשות מתווה, ליישר קו. דבר שני החלקות המעובדות הן כבר לא חלקות, זה הפך לאדמות טרשים שאי אפשר לעשות בהן שום שימוש, הגדר הלכה, התשתית, העצים הלכו, כל ההשקעה של שנים ירדה לטמיון".
ח"כ ינון אזולאי: "עשו שנים עבודה עד שיכלו לנטוע, אחרי שהכוחות עלו על השטח יקח זמן לשקם את המקום, שנים קדימה, כל עץ והתקופה שלו, ההסתכלות הבאה שלכם צריכה להיות לאורך של שנים קדימה, כדי שיוכלו לחזור לפרנסה שלהם, כי אנחנו רוצים שהם יחזור לשם, כי הם מי ששומרים על המקום".
זלקינד: "אין לנו וויכוח, הוא יקבל מאתנו פיצוי מלא גם על השינטוע וגם על ההקמה. לגבי הקמה של מטע חדש, אנחנו משלמים שנטוע ואת עלות הקמת המטע ופיצוי על הפרי של כמה שנים לאורך ההקמה, זה פיצוי מלא שמחזיר אותם למצב הקודם שלהם. אנחנו לא רוצים לעכב את השיקום ולהקטין את הנזקים העקיפים, כל חקלאי שיכול להיכנס לשטח ולהתחיל את השנטוע אנחנו נותנים לו פיצוי מלא, אנחנו כבר עושים את זה במקומות שניתן לעשות".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני סיכם את הדיון: "אנחנו משבחים את רשות המיסים ואת העוסקים במלאכה, עם זאת אנחנו סבורים שיש בתוך המערכת הזו מקרים פרטניים שצריכים מענה ספציפי, נעקוב אחרי המקרים ספציפיים שהעלה ח"כ ביטון והדברים שהעלה כמיסה ואחרים, ונבקש שתעבירו פרטים ואת ההתקדמות בפתרונות".
בהמשך קיימה הוועדה דיון בהצעה דחופה לסדר היום בנושא: "שיפור הטבות המס לחברות מועדפות ביישובים צמודי גדר" של חברי הכנסת: משה סולומון, נעמה לזימי. במהלך הדיון הוצגה המורכבות והקושי להחזיר תושבים וחברות ליישובי הצפון סמוכי הגדר, ועלה הצורך בהטבות משמעותיות על מנת שהישובים אלה יחזרו וישגשגו ביום שאחרי. בסיכום הדיון קראה הוועדה לרשות המיסים, משרד הכלכלה, ורשות ההשקעות, להציג בפניה בתוך מספר שבועות את עמדתם לגבי אופי תוכנית הסיוע כדי להחזיר לאזורים המדוברים חברות ולהביא חברות נוספות, וכן כדי לסייע להשבת התושבים לבתיהם.