אנליסט הביומד אורי הרשקוביץ' מדבר על המפולת בת"א, למה הוא כ"כ פסימי?

אם יש מדד שמשקף באופן הבולט ביותר תמונה עגומה בסקטור ספציפי בבורסה, אין ספק שמדד הביומד עונה על הקריטריון. מתחילת 2014 איבד הביומד כ-25% מערכו ומהשיא שנרשם ב-27 בפברואר המדד נחתך ב-37%. מי זוכר שמדד הביומד זינק בכ-30% בשנה שעברה?

הפעם אין תירוצים, מדובר בשורה של אכזבות מקומיות ולא באיזו רוח שלילית גלובאלית בסקטור. בהשוואה גסה בהחלט רק נציין שמדד נאסד"ק ביוטק עלה ב-20% מתחילת 2014. קשה מאוד להשוות בין המדדים, גם בגלל סדרי הגודל והבשלות של החברות וגם בגלל השוני הגדול של סוגי החברות שמרכיבות אותם, אבל בכל זאת, זו אינדיקציה לעומק המשבר.

מדד נאסד"ק ביוטק (בשחור) מול מדד הביומד (אדום) ב-12 החוד' האחרונים:

בראיון שערכנו בחודש מארס עם אורי הרשקוביץ' שותף מנהל בקרן ספרה גלובל הלת'קר , הוא סימן את תוצאות הניסוי של קמהדע כאירוע מרכזי וקריטי שיצביע על כיוון הרוח בתחום הזה בשנים הקרובות. אחרי האכזבה הגדולה ברור שלכישלון הנקודתי הזה היו השלכות על הסקטור כולו, אבל אז הגיע גם הסיפור של כלל ביוטכנו והיפיריון.

בראיון חגיגי עמו הרשקוביץ נשמע בעיקר פסימי לגבי עתיד התחום. "עברה שנה מאוד קשה על התעשייה. הרב המכריע או שלא עומד או שדוחה את לוחות הזמנים של הביצועים שלו או את ההצהרות לגבי לוחות הזמנים. אם מדברים על מה שאמרתי בראיון הקודם, אז בהחלט קמהדע הייתה אכזבה גדולה מאוד. היה פה מוצר בעל פוטנציאל ענק שלא התממש בסופו של דבר."

• הכישלון של גמידה סל - עוד חברת ביומד שריסקה את ה"חלום"
• פרוטליקס משנה כיוון? "מעריכים שיש עתיד טוב לחברה, אבל צריך סבלנות"

באותה נשימה הרשקוביץ מתייחס גם לנושאת הדגל של תחום תאי הגזע בארץ. "על פלוריסטם שבפברואר דיווחה על ניסוי מוצלח אמרתי בזמנו שאני רואה חשיבות עליונה להסכם שיתוף פעולה על בסיס המידע, וההסכם כזה לא הגיע."

בכל זאת, פלוריסטם דיווחה על הצלחה ביותר מניסוי אחד בשלב 2, אתה מבין למה הם לא מנסים להתקדם לשלב 3 ?

"אני שואל ביחד איתך את אותה שאלה, אבל לפני חצי שנה אמרתי שאחרי שיצאו הנתונים של הניסוי, הגיע הזמן לעסקה. זה שעוד לא יצאה מזה עסקה עד עכשיו, יכול להיות שזה מעיד משהו על איכות ה-data."

אתה מתכוון להסכם שיתוף פעולה כדי לבצע ניסוי שלב 3?

"לא רק, אני מתכוון שכל סוג של הסכם היה טוב, כי אמור להיות מספיק data לבצע עסקה. בכל מקרה, אני לא חושב שמבחינה מימונית או ניסיון יהיה חכם מצידם לגשת לבד לפייז 3".

• המירוץ אחר חיי נצח - האם יש פוטנציאל השקעה בטיפולים מאריכי ימים?
• בתעשיית הביומד הושקעו כ-1.4 מיליארד דולר: קיטון של 40%
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אז השת"פ שלהם עם צ'אה למשל הוא לא מה שהיית מצפה לו...

"לא. אני מדבר על הסכם עם חברה כמו פייזר למשל."

הרשקוביץ מסמן את רדהיל כסוג של נקודת אור "הם עוד בסדר פחות או יותר, למעט הדחיות הקלות בלוחות הזמנים שלהם. לגבי פרוטליקס אני חושב שמחיר המניה והשינויים בהנהלה מספרים את הסיפור. יש פה חוסר יכולת להוציא לפועל מכירות וגם מו"פ."

לגבי כת"ב, אומר הרשקוביץ' כי "מה כבר אפשר לומר, אין לי יכולת להתייחס לזה יותר מדי חוץ מזה שיש פה באמת האשמות חמורות. אני רק יכול להגיד לך שבתור מישהו שמתעסק עם זרים, אני חוטף ריקושטים על זה."

אז המשקיע הזר איבד אמון בביומד המקומי?

"מספיק להסתכל על ביצועי המניות השנה - זה לא משהו שמבוסס על סנטימנט, אלא על אירוע גדול שהסתיים בכישלון קליני. תוסיף לזה שערורייה בסדר הגודל בכת"ב ואכזבות קטנות יותר כמו הירידה במניה של מזור ופרוטליקס שמאכזבת ונראה שיש בעיה אמיתית בביצועים בשטח - לא מצליחים לייצר פה ערך."

בוא ניקח את זה צעד אחד קדימה, מה ההנהלות כאן לא לומדות למשל מההנהלות של החברות בארה"ב?

"הכל פה מתחיל מהממשלה. כרגיל. יש פה מדיניות מוכוונת ממשלתית לאקזיטים מהירים וזה לא עובד בפארמה. פארמה זה לא הייטק, זה סיפור אחר. כל עוד ביבי אומר "אנחנו לא אתר הייצור, אנחנו המעבדה של העולם" - זה לא יעבוד, זה פשוט לא עובד ככה. לא סתם שתי החברות הכי גדולות בתחום הזה בעולם מגיעות ממדינה אחת שהיא בערך בגודל שלנו - קוראים לה שוויץ - הם כן רואים את עצמם כמפעל, לא כמעבדה."

אז זה נובע מהעובדה שההנהלות מוכוונות אקזיט, לא על רצון לקים מפעל אמיתי?

"הרבה יותר עמוק מזה. אין יד מכוונת באוניברסיטאות ל-מה צריך לפתח. אין יד מכוונת ברמת החברות לפיתוח, אף אחד לא מכוון לטווחי הזמן והתמורות משמירת טכנולוגיות בתוך הארץ. יש פה בלאגן אחד גדול. בגלל מוצר אחד שלגמרי במקרה פותח פה ונקרא קופקסון נוצרה איזושהי אשליה שמישהו עושה פה משהו כמו שצריך - זה ממש לא המצב."

"אולי אני האידיוט היחיד שאומר את זה ברי"ש גלי, אבל גם העמיתים שלי בתעשייה די מיואשים ממה שקורה פה. זה חבל והכל מתחיל מהממשלה. כמו הכישלון המוחלט במדיניות הדיור והרווחה - הכל מגיע גם בסוף גם לנושא כמו פיתוח תרופות."

הרשקוביץ מזכיר דוגמא נוספת בהקשר האקזיטים "כשאבנטיס נסתה למכור את עצמה לנובארטיס, ממשלת צרפת כמעט שלחה את הצבא. הם אמרו להם, אתם תמכרו רק לחברה צרפתית או שלא תמכרו בכלל. אבנטיס אמרה שמציעים להם מחיר גבוה ב-20% וממשלת צרפת אמרה שזה לא מעניין אותה. שנאבד מקומות עבודה? שנאבד מדע? שוב, כל החוסר התפקוד של הממשלה כאן נראה היטב גם בתחומים שלנו ואתה אוכל בדיוק את מה שאתה מבשל."

אז לשאול אם הביומד נמצא במצב של אובר-סולד יהיה כבר מיותר?

"אני לא חושב שאנחנו במצב של אובר-סולד, אלא שזה מה שזה. האונ' לא מייצרות מספיק מדע איכותי ויישומי, אין יכולות ניהוליות כדי לקחת את זה קדימה לכיוון מסחרי ואין פה שום מדיניות ממשלתית לשום כיוון. שאגיד לך שזה הולך להשתפר? לא."

ובכל זאת, בוא ננסה לסמן את האירועים שאולי יביאו לשינוי כיוון בשנה הקרובה...

"יש את אינטק פארמה שאמורים לקבל עד סוף השנה את ההנחיה לגבי הניסוי בפרקינסון. כשהיא תגיעה אנחנו נדע אם יש לה אפשרות לשעות קדימה. יש את רדהיל שאמורה לפרסם נתונים ב-h.pylori במחצית הראשונה של 2015 כנראה. יותר מאוחר במחצית השנייה של 2015 אמורות להתפרסם תוצאות באינדיקציה הגדולה יותר של RHB 104 לטיפול בקרוהן. "

"ויש כמובן גם את קומפיוגן שחופרים אחרי מטרות. יכול להיות שהם ימצאו ויכול להיות שלא. זה באמת כמו לחפש גז. אתה במקום שאתה מחפש מטרה שהיא ואלידית, המדע לא מכיר אותה. אם אתה מוצא אתה מוצא, אם לא אז לא. האלגוריתם שלהם אומר "הנה מקום שאמורה להיות בו מטרה לתקיפה - אבל המדע עוד לא גילה אותה". אם הם ימצאו דבר כזה, כמובן שזו תגלית מדעית גדולה."

מאז ההסכם עם באייר שכלל 2 חלבוני מטרה, לא שמענו על עוד עסקאות מסחור למטרות שהם גילו, ויש להם בארסנל עוד 9 כאלה, זה אומר משהו?

"כן, זה כנראה אומר שהמטרות לא מספיק טובות."