הטכנולוגיות החדשניות בתחום הרפואה ישנו את העולם - איך להשקיע בתחום?

למערכות הבריאות אתגרים רבים, כשמרביתם נובעים מבעיה מרכזית אחת - עלייה מתמדת בביקוש לשירותי בריאות, לצד מגבלות ביכולת להגדיל את היצע השירותים. הסיבות העיקריות לעלייה בביקוש הינן הגידול הדמוגרפי, העלייה בתוחלת החיים והצמיחה בהיקף המחלות הכרוניות. היצע השירותים מוגבל ומתבטא במחסור משמעותי בכח אדם, בציוד, ובזמינות ובאיכות של התשתיות הפיזיות והטכנולוגיות.

מרבית המדינות לא מצליחות "להדביק" את הפער שבין הביקוש לשירותי בריאות להיצע השירותים. כישלון הנובע בעיקרו ממגבלות תקציביות ומימוניות, המתורגם בתורו לפגיעה בזמינות ובאיכות השירותים המוצעים לציבור.

המטרה: להדביק את הפער
עולם הרפואה מתמקד בניסיון לשנות את גישת הטיפול ולהפוך אותה לכזו הממוקדת במטופל ובסביבתו, מתוך מטרה אסטרטגית – צמצום העומסים על התשתיות. ניתן לחשוב על האסטרטגיה הננקטת כ"הקטנת ביקושים" במקום "הגדלת ההיצע".
כדי להפוך את שירותי הבריאות לנגישים יותר, יש להתמקד בהגדלת היקף הפעולות שיעשו על ידי המטופל עצמו, כשהוא עוד בביתו, כדי למנוע הגעה פיזית למרפאה או בית חולים, אשר יוצרת עומס על התשתיות. הקדמת והעברת העיסוק הרפואי אל סביבת המטופל מנסה למנוע תחלואה, או לפחות לייצר אבחנה מוקדמת, כדי שיתר הפעולות, טיפול ושיקום, ככל שתידרשנה, ייעשו על ידי ניצול מינימאלי של משאבי המערכת.

Digital Health­ - הפתרון?
המטרות העיקריות של שירותי בריאות דיגיטליים, מבוססי טכנולוגיה, הינן הנגשה ושיפור של איכות השירותים הרפואיים ו/או הבאה לירידה בעלותם. התפתחות השירותים הדיגיטליים התאפשרה בזכות השיפור שחל ביכולות המחשוב ובתשתיות האינטרנט.

חברות רבות פועלות בתחום וקרנות VC הגדילו השקעותיהן בתעשייה במהלך העשור האחרון, אך ניכר שהקורונה היא שהביאה להאצה המשמעותית ביותר באימוץ יכולות טכנולוגיות בכל הקשור לשירותי רפואה ולהבנה כי שילובם של כלים דיגיטליים הינו הכרחי.

היכן וכיצד?
נתונים ועוד קצת נתונים – שימוש בטכנולוגיות AI ו- ML לשיפור יכולות האבחון, הטיפול ופיתוח התרופות. באמצעות "מינוף" יכולות המחשוב, ניתן לחפש במאגרים עתירי מידע אחר קשרי סיבה – תוצאה ולבצע אנליזה, שככל הנראה, הייתה קשה עד בלתי אפשרית לביצוע על ידי בן אנוש. יכולות המחשוב אף מסייעות ביצירת מודלים פרדיקטיביים המאפשרים לנקוט פעולות מונעות ובכך לצמצם את היקפי התחלואה.

לדוגמא, מעבדת AI של Google פיתחה אלגוריתם שהצליח לחזות, כ-48 שעות טרם הופעת סימפטומים וברמת דיוק של כ- 90%, מי מהמטופלים עתיד לחוות כשל כליה.

במדינות רבות מתרחש תהליך של מעבר לרשומות רפואיות אלקטרוניות ("EHR"), במסגרתו מידע רפואי אודות מטופלים נשמר בצורה דיגיטלית, באופן "מנורמל" ותחת סטנדרט אחיד. הרשומות האלקטרוניות משפרות את איכות הטיפול ורציפותו במצבים של מעבר בין רופאים וספקי שירותים.

רפואה מרחוק (Telehealth) – תחום המאפשר קבלת שירותים רפואיים מרחוק, ללא צורך בנוכחות פיזית במרפאה או בבית החולים, אשר נהנה מעלייה משמעותית בביקושים במהלך השנתיים האחרונות.

יתרונו העיקרי הוא שלא נדרשת השקעה משמעותית בחומרה או תוכנה. Telehealth מאפשרת לצמצם את כמות ומורכבות התהליכים האדמיניסטרטיביים בין המטופל וספקי השירותים ומייתרת את הצורך בנוכחות פיזית. ככל שמגמת השיפור באיכות התשתיות האינטרנטיות תימשך, כך צפויה גם איכות השירותים המוצעים לצמוח.

מנגד, לא קיימים חסמי כניסה משמעותיים, שכן כל פלטפורמה המציעה שירותי וידאו-סטרימינג, עשויה להוות אלטרנטיבה. הסיכון בתחום בא לידי ביטוי בביצועי מניית (TDOC) Teladoc Health Inc. שהניבה תשואה של כ- 160% במהלך 2020, אך מאז ועד ליום 19/7/2022 איבדה כ – 85% משוויה. 

Wearables - מכשירים אלקטרוניים אותם לובש המטופל, המאפשרים לנטר ולאסוף מידע אודות מצבו הבריאותי מרחוק. לעיתים, מטופלים נדרשים להישאר להשגחה באשפוז, גם כשלא צפויה פרוצדורה רפואית, רק כדי לעקוב אחר החלמתם. מכשירים לבישים מאפשרים לעקוב אחר ההחלמה מרחוק ובכך להפחית את העומסים ואף להקטין את סיכון ההידבקות של המטופל במחלות בעת שהייתו בבית החולים.

סוג נוסף של מכשירים לבישים הינו שעונים חכמים, המאפשרים למתאמן לעקוב אחר סימנים חיוניים ואף לשתף את המידע עם רופאיו ו/או מבטחיו. המובילות בסגמנט זה הן ענקיות הטכנולוגיהApple, Amazon, Microsoft  ו – Google, כשלצידן פועלת Garmin, המתמחה בעיקר בשעונים ספורטיביים.

דיאגנוסטיקה – שימוש ב-AI לצרכים אבחנתיים. קיימות אפליקציות המאפשרות למטופל לסרוק את גופו או את תוצאות הבדיקות הביתיות שערך ומספקות לו אבחנה ראשונית מיידית. פיתוחים אלו תורמים להפחתת העומס על התשתיות ומגדילים את הסיכוי להצלת חיים, נוכח האפשרות לגילוי מוקדם.

בתחום הרדיולוגיה למשל, נעשה שימוש בבינה מלאכותית לפענוח דימות (CT, MRI). על אף שסביר כי AI לא תחליף את הרדיולוג, היא בהחלט יכולה להוות כלי מסייע בידו, לאור יכולת הפענוח המהירה, שאיכותה אינה פוחתת כפונקציה של מידת העייפות, מה שעלול לקרות לגורם אנושי.

בשנת 2021, נרכשה החברה הישראלית "זברה מדיקל ויז'ן" על ידי Nano-X Imaging (NNOX) תמורת 200 מיליון דולר. "זברה" הייתה אחת מהחלוצות בתחום פענוח הדימות וזכתה בתחילת דרכה להשקעות ממשקיעים מובילים כמו אמנון שעשוע, מרק בניוף (מנכ"ל SalesForce) ומחברתJohnson & Johnson .

דוגמה נוספת היא Viz.ai הישראלית שפועלת בתחום פענוח הדימות בדגש על שבץ, אשר הפכה באפריל 2022 ל"יוניקורן" לאחר שגייסה 100 מיליון דולר (לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר) ממספר קרנות, בהובלתן של Tiger Global ו – Insight Partners.

Health Insurance – מאגרי המידע והיכולת לאסוף מידע ישירות מהמטופלים בזכות ה"קישוריות" שיוצרת הטכנולוגיה, מאפשרים לחברות הביטוח לפתח מודלי חיתום איכותיים ומדויקים יותר, המבוססים על מאפייניו הספציפיים של כל לקוח. הבעיות המרכזיות בתחום זה הן בנושאי פרטיות ואבטחת מידע, שכן הפרסונליזציה מתאפשרת בזכות היכולת "לעקוב" אחר פעולות הלקוח.

אתגרים
מכיוון שפתרונות טכנולוגיים מבוססים על רשת האינטרנט, קיים חשש רב בקשר עם נושאי אבטחת מידע ופרטיות. הדבר מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בבריאות – שכן, הסיכון למטופל עלול להיות דרמטי במקרים בהם ישנו כשל טכני בשעה שמכשירים מחוברים לגופו, או כאשר מידע רפואי אישי חשוף בפני גורמים עוינים.

הצפי לדה-גלובליזציה בעקבות השפעות הקורונה והמלחמה באוקראינה עלול לפגוע בנכונות לייצר מאגרי מידע גלובליים, דבר שיפגום ביכולת לייצר מודלים פרדיקטיביים מבוססי AI.

קיימת תלות גדולה בספקי השירותים הרפואיים, בגופי ביטוח ואחרים לאורך שרשרת הערך, לאור העובדה שרפואה, בעיקר בארה"ב, הינה קודם כל עסק. סביר להניח, שאימוץ כלים טכנולוגיים, טובים ככל שיהיו, תהא תופעה מוגבלת, שכן היא עלולה לגרום למצב בו רופאים יאבדו את פרנסתם.

תחליף לטיפול האנושי?
אין עוררין על כך שהטכנולוגיה תביא להתייעלות בממשקים שבין המטופל לספקי השירותים ולהקטנת העומס על התשתיות, על ידי "העברה והקדמה" של תהליכי המניעה והאבחון אל סביבת המטופל. מנגד, חשוב לזכור כי גורמים רבים מתפרנסים מתעשייה אדירת ממדים, ששוויה נאמד בכ- 10 טריליון דולר. יהא זה נאיבי להניח שמישהו מהם יאפשר לאימוץ הטכנולוגיה לפגוע בהכנסותיו. לכן, סביר שיאומצו כלים המתמקדים בשיפור איכות השירותים המסופקים ובצמצום עלותם הכלכלית, ולא בהחלפתו של הגורם האנושי.

ניכר כי ההצלחה של חברות הפועלות בתחום תלויה בשני עקרונות מרכזיים, שותפות ואמון. ללא שיתופי פעולה עם גורמים מקצועיים, הסיכוי שכלים טכנולוגיים יאומצו כחלק מפרקטיקה מקובלת נראה נמוך. במקביל, מעבר לרפואה "מוכוונת מטופל" המתמקדת בהפיכתו לגורם אקטיבי, הופכת את אמון המטופלים באיכות ובטיחות הטכנולוגיה לתנאי הכרחי.

הכותב, יריב מדר, הינו אנליסט בכיר בקבוצת ילין לפידות.
אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.