5 מונחים בכלכלה שכל אחד חייב להכיר

שוק ההון משתנה בקצב מהיר ומשפיע על כל אחד ואחת מאתנו גם בלי שנרצה. אז איזה מושגים אנחנו חייבים להכיר כדי לחיות טוב יותר? הנה 5 מהם

השינויים בשוק ההון מושפעים משורה ארוכה של גורמים ובצורה דינאמית, מהירה ואינטנסיבית. במקביל, יש מסורות כלכליות שנשארות איתנו כבר מאות שנים ולא צפויות להיעלם בקרוב. השילוב הזה יוצר תמהיל קטלני של חוסר מודעות כלפי מושגי מפתח והוא עלול לפגוע ברווחה הכלכלית שלנו.

אז מה עושים? נושמים עמוק ועורכים היכרות מסודרת עם 5 מושגים בסיסיים אך חשובים ביותר שקשורים לכלכלה:

1. ריבית שיעור ריבית הוא מספר גולמי שמודד את התוספת להלוואה שמקבל המלווה. לכסף שאתם מקבלים מהבנק, מחברת אשראי או מכל חברת מימון אחרת יש כידוע מחיר והוא מיוצג על ידי הריבית.

בנוסף, יש סוגים שונים של שיעורי ריבית ובהם ניתן להשתמש על מנת להשוות בין מסלולי הלוואות. בטווח הארוך נקבעת הריבית על ידי השוק ובהתאם לאינפלציה, בעוד בטווח הארוך היא נקבעת על ידי הבנק או חברת האשראי.

2. משכנתא משכנתא היא הלוואה ארוכת טווח שניתנת בתמורה לשעבוד של נכס. לכאורה אפשר לשעבד כל סוג של נכס לטובת הלוואה מן הסוג הזה, אך בפועל מדובר בעיקר על שעבוד של נכסי נדל"ן – או במילים אחרות, דירות. בתמורה להלוואת משכנתא מסכים הבנק לתת לנו סכומי כסף גדולים כי הוא יודע שיש לו בטחונות.

• האיחוד האירופי בין קריסה סופית להתעוררות
• הכלכלה האמריקאית ממשיכה לצמוח לצד ריסון באינפלציה – מה זה אומר על הריבית?

3. מניה בשוק ההון יש ניירות ערך שונים שמייצגים ערכים כספיים שונים. בין היתר, מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה ולעיתים גם זכות הצבעה בדירקטוריון, זכות לקבלת דיבידנד על רקע רווחים וזכויות בפירוק. ההבדל העיקרי הוא בין סוגי מניות ובישראל פופולארית במיוחד מניית טבע שמזוהה עם יציבות.

4. מס מיסים הם תשלומי חובה שבלעדיהם קשה היה לתאר את הכלכלה בפרט ואת העולם המודרני בכלל. את תשלומי החובה מעבירים לגוף ציבורי ללא קבלת תמורה ישירה, אך הם מהווים את מקור המימון העיקרי לפעילות הממשלה.

כמו כן, יש להפריד בין מס ישיר שמוטל בגין קבלת הכנסה כלשהי לבין מס עקיף שמוטל בגין הוצאה. המיסים הישירים הבולטים הם מס הכנסה, מס על רווחים ומס על עיזבון והמיסים העקיפים שאתם משלמים הם מע"מ, מכס, מס קנייה ועוד.

5. אינפלציה כולם שומעים על המושג אינפלציה אבל רק מעטים יודעים מה עומד מאחוריו. בפועל, מדובר בכינוי לתהליך נמשך של עליית מחירים וחוסר יציבות במשק. שיעור האינפלציה משקל את השינויים במדד המחירים לצרכן ולכן הוא שווה לו. במקום לעקוב אחר שינויים במדד המחירים לצרכן לאורך תקופה, ניתן להשתמש בשיעור האינפלציה ולהשוות אותו לשנים קודמות או לכל פרק זמן אחר שרלוונטי למטרה.