המורכבות של הוצאת דיבה ולשון הרע ברשת, בעידן הטכנולוגי המתעצם
סוגיות לשון הרע והוצאת דיבה הן רבות ומורכבות בשנים האחרונות, במיוחד לאור ריבוי הרשתות החברתיות והתעצמות האינטרנט, אשר מאפשר שיח חופשי בצורה כמעט אבסולוטית, לא פעם על חשבון בעלי עסקי תמימים שנפלו קורבן למלכודת שיימינג ברשת.
ההבדל כיום בעידן האינטרנט בין לשון הרע, ביקורת לא מידתית במטרה להכפיש ולפגוע לבין חופש הביטוי, הופך למורכב יותר ויותר עם התמורות והחידושים הטכנולוגיים שאינם פוסקים להופיע.
שוחחנו עם עורך דין לשון הרע שלומי וינברג, בעל משרד עורכי הדין מהמובילים בארץ בתחום לשון הרע והוצאת דיבה, זאת על פי מדדי חברות הדירוג היוקרתיות בישראל, DUNS100 ו-BDI, על מנת להבין היכן עובר הגבול בין חופש הביטוי לבין הגנה על שמו הטוב של אדם או עסק.
ראשית, למה החלטת לבחור דווקא בתחום לשון הרע? "זה תחום משפטי מרתק ומאתגר שבו אתה פועל בשליחות של אנשים שהשם הטוב שלהם נפגע. לעיתים מדובר בבעלי עסקים קטן שהשם הטוב שלהם נפגע מהשמצות כוזבות. לעיתים מדובר בבעלי מקצועות חופשיים שכל חייהם בנו בעמל רב וביזע את המוניטין שלהם, ומתחרה עסקי או יריב כזה או אחר מבקש לפגוע בהם. לעיתים מדובר ביריב פוליטי שמבקש לפגוע בהם. לעיתים מדובר סתם בעמותה, בגוף או בעל אינטרס כזה או אחר, שמבקש לפגוע בשם הטוב, בין בדרכים נסתרות יותר או פחות.
עורך דין לשון הרע נחלץ לעזרתו של האדם, בעל העסק, הגוף או המפעל. זה יכול לקרות גם בסכסוכים פרטיים לרבות סכסוכי גירושין. זה יכול לקרות ברחוב, בשדה תעופה, בחנות, או במפגש חברתי. זה נפוץ בארגונים או בעמותות מסוגים שונים, במערכות בחירות, ובעצם אם נהיה מדוייקים, בכל מקום שמתרחשת בו אינטראקציה חברתית. לשון הרע נפוצה גם כמובן גם במסגרת יחסי עבודה.
לשון הרע מופצת גם במערכת החינוך: לרבות: גנים, הורים שמכפישים בעלים של גן וכו'. או במסגרת הגשת תלונות כוזבות לרשויות האכיפה מתוך מטרה לפגוע בשמו הטוב של האדם ולהשיג הישגים טקטיים או מתוך מטרת זדון.
בד בבד, כאשר אני מייצג לא פעם נתבעים אשר נתבעו תביעת לשון הרע במטרה להשתיק אותם, או לפגוע בהם כלכלית, או בכל דרך אחרת, אני מוצא שליחות מיוחדת להגן עליהם, ולאפשר להם להמשיך ולפרסם דברים נכונים שיש בהם עניין ציבורי. לצערי, לא פעם הם משתמשים בכלים משפטיים כדי למנוע פרסום סיפורים שיש בהם עניין ציבורי רב. פעמים רבות, עקב הפעלת לחצים כאלו ואחרים, או בשל קיומם של אינטרסים נסתרים וגלויים כאחד". תן למשל דוגמה לסוג של תלונה או תביעה שכזאת. "מקרה שבו במסגרת הליך גירושין, בוחרת האישה לפנות בתלונה למשטרה ולבדות עלילה מליבה או ממוחה ולהמציא דברים שלא היו, על איומים, אלימות או על כל דבר אחר, כאשר היא עושה שימוש לרעה במערכת אכיפת החוק, וע"י כך היא גם פוגעת בנשים אחרות אשר באמת נפגעו מאותן מקרים".
איך אתה מתמודד היום עם האינטרנט, למשל: הכפשה או לשון הרע באנונימיות? "יש אפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה למספר צווים, שיכולים לקדם לעבר המטרה של חשיפת המעוול. יש כמובן אפשרויות משפטיות נוספות, שצר המקום מלהכיל אותן. יש דרך להתמודד".
יש תיקים שאתה לוקח בתור אתגר אינטלקטואלי? "כן, חלק מהתיקים, בעיקר אלו שעוסקים בהפצת דיבה באינטרנט. בתיקים כאלו מתעוררות לא פעם שאלות טכנולוגיות ומשפטיות כאחד שעדיין לא קיבלו תשובה בפסיקה, וכאן בהחלט יש מקום ליצירתיות של עורך הדין. יש לא פעם שאלות שקשורות ליישום של דיני לשון הרע על המציאות של חיינו במאה ה-21. מציאות שבשנים האחרונות השתנתה מהקצה אל הקצה, בגלל הרגלים חברתיים, ולא רק בגלל הטכנולוגיה. אנשים מבטאים את עצמם בדרכים שונות, ועולם לשון הרע מנסה לתת מענה לשינויים האלה. וודאי שבמקרים כאלה יש מקום ליצירתיות שיפוטית".
תן דוגמה למקרה שכזה? "לא פעם עולה שאלה בתיקים של הוכחת מי עומד מאחורי הפרסום הפוגעני והמכפיש. בתיק מאוד מפורסם ומרתק ממש שבו ייצגתי את הקצין החרדי יהודה גליקמן, שבו נפסק לזכותו פיצוי משמעותי בסך של יותר מ-600,000 ₪, בית המשפט דן בשאלה האם הוכח ביצוע הפרסום ע"י הנתבעים, וזאת על סמך ראיות שהוצגו במשפט. מדובר הן בראיות חיצוניות, כגון: מיילים, והקלטות של שיחות, והן בראיות הפנימיות – שהן העדויות של העדים בתיק".
איפה באמת עובר הגבול הדק, בין חופש הביטוי לבין לשון הרע? "השאלה מאוד מורכבת. מצד אחד, הוצאת לשון הרע הפכה להיות כמעט ספורט לאומי. גולשים מנצלים את הנגישות למקלדת או לטלפון הסלולרי כדי לפגוע באדם או בעסק בקלות רבה. האפשרות לערוך שיימינג ומשפט שדה באמצעות הקלדה פשוטה, ולאחר מכן להפיץ את הפרסום, ולהפוך אותו לוויראלי, הופכת כל מקלדת לאקדח טעון. צריך לזכור, שלאדם שנפגע מפרסום לשון הרע, יש בדרך כלל משפחה - אבא, אמא , אח, אחות, ילדים קטנים וגם סביבה חברתית קרובה. לא פעם שמו הטוב של אדם, חשוב לו יותר מגופו ומרכושו, ולעיתים אף יותר. כאן המשפט בא לטובת הנפגעים. מצד שני, צריך לאפשר גם זרימה של מידע נכון והוגן, כשהוא תורם לקיומה של חברה דמוקרטית וצרכנית. האיזון בין השמירה על השם הטוב לבין חופש הביטוי הוא האתגר האמיתי". כשאתה מגיש תביעה, כיצד אתה אומד את סכום התביעה, או היקף הנזק, ואת הסעדים, הלאו דווקא כספיים? "מדובר בשאלה רחבה מאוד. אם נתמקד בפרמטרים העיקריים, אז ראשית, יש חשיבות למספר הפרסומים והרפטטיביות שלהם - האם מדובר במקרה חד פעמי, או שמדובר בסדרה של פרסומים שיטתיים במטרה לפגוע. יש חשיבות ל"אכסנייה" שבה בוצע הפרסום – לא דומה פרסום באתר מכובד או בקבוצה \ פרופיל בפייסבוק שיש לו עוקבים רבים לפרסום בלוח המודעות של בניין בן 2 קומות. כשאומדים את סכום התביעה, מתייחסים גם לחומרת ההאשמות בפרסום - כמובן שלא דומות האשמות חמורות, כמו למשל בביצוע של עבירה פלילית או של שחיתות ציבורית, להאשמה במעשה פעוט כמו אי תשלום ועד הבית, שהיא האשמה גבולית בתחום לשון הרע. פרמטר נוסף שניתן לקחת בחשבון ביחס לסכום התביעה, הוא האופן שבו נוסחו הדברים. גם מעמדם של התובע והנתבע בציבור הוא פרמטר חשוב לא פעם". ספר קצת על ההליך המשפטי, בתביעת דיבה (לשון הרע)? "קודם כל ניהול תביעה בלשון הרע הוא בדרך כלל מאוד מורכב, מאחר שהוא נסמך לא פעם על בירור עובדתי מקיף, ועליו נבנים הטיעונים המשפטיים. ניהול מצויין של הליך משפטי מצויין בלשון הרע מתאפיין בדרך כלל בתשומת לב לפרטים רבים, ומחייב מיומנות רבה- החל מניסוח כתבי טענות. זה ממשיך בביצוע חקירות נגדיות, יעילות, מקיפות - עורך דין לשון הרע מיומן צריך לדעת גם מה לשאול ומה לא לשאול. עורך דין טוב ומיומן בתחום יידע על מה לשים את הדגש בתיק. וכמובן, צריך לדעת מתי להתפשר או להתגשר, אם בכלל, ובמקרים המתאימים, האם לערער ועל מה. בסופו של יום צריך להיות ריאלי, ולשקף נכון ללקוח את התוצאה המשפטית שתהיה נכונה מבחינת נסיבות המקרה, וכמובן לעשות את הכל כדי להביא את הלקוח לתוצאה טובה – שיכולה להיות מועילה במיוחד". מבחינת סעדים, אילו סעדים אתה ממליץ בד"כ ללקוח לדרוש? "הסעד המוכר והידוע הוא כמובן הפיצוי הכספי. סוג שני של סעדים מסוג התנצלות, הבהרה או תיקון של הפרסום המכפיש, שהרי "טוב שם טוב משמן טוב". (קהלת). סוג שלישי של סעדים הוא סעדים צופי פני עתיד - מניעת פרסומים מכפישים. סוג רביעי של סעדים הוא סעדים "עכשוויים" - או הסרת פרסום מכפיש, החרמה של ספר מכפיש או עותק של גיליון, פשקוויל וכו'. מעבר לכל אלו, כמובן צריך לזכור שלעצם האמירה בפסק הדין, שהנתבע הוציא לשון הרע על התובע והכפיש אותו בדברי שקר, יש לא פחות חשיבות עבור התובע למען טיהור שמו, במיוחד אם מדובר בפסק דין מקיף". אדם שהכפישו אותו ברשת מה היית ממליץ לו לעשות על מנת להגן על שמו הטוב? "ראשית, לתעד את כל הפרסומים המכפישים. שנית, לתעד את כל התגובות לפרסומים המכפישים. שלישית, לגשת לעו"ד לשון הרע להתייעצות ולא להמתין עם נקיטת ההליך, שיש לה לא פעם משמעותיות ברורות. יש עוד עצות טובות רבות בהתאם למקרה – צריך לתפור חליפה לכל מקרה ומקרה".
למה חשוב לשים לב כשבוחרים עו"ד בתחום לשון הרע? "חשוב לבחור עורך דין בעל ניסיון של שנים ובעל הישגים מוכחים בתחום לשון הרע. עורך דין שייצג נתבעים שהצליח להדוף תביעות. ובד בבד, עורך דין שהצליח להביא בפסקי דין הישגים משפטיים של פיצויים ניכרים ללקוחותיו. חשוב לבחור משפטן שהוכיח את ניסיונו בבתי המשפט, במעשים, ולא רק בדיבורים. עורך דין שיידע להילחם כשצריך, ויעשה זאת במקצועיות, במכובדות ובחריפות. חשוב לבחור גם עורך דין אנושי – אחד עורך דין שיידע להכיל את הכאב של הנפגע בתיק, להזדהות איתו, ולהעביר את המסר הנכון לשופט, אבל גם כזה שיידע להיות מקצועי ומרוחק מספיק כדי שיוכל להוביל לתוצאה המשפטית הנכונה. אם אפשר לסכם, עורך הדין הנכון הוא עורך דין מפוכח שיידע לנתב את הלקוח בים הסוער של ההליך המשפטי הקר והמנוכר, לעבר הפתרון המהיר והטוב ביותר עבור הלקוח שלו".
