שפה שנייה לקטנטנים – מבלבל או מקדם?

בזמן התפתחותו הראשונית של הילד, כולם מסביב אוהבים לתת לנו עצות וטיפים על איך כדאי לחנך את הילד ומהן הדרכים ללמד אותו את מדעי החיים. בהתאם לכך, סוגיה שעולה לא מעט היא הקניית שפה נוספת לילד כבר מגיל קטן. האם מדובר בדרך נכונה ובריאה להטמעת שפה נוספת אצל הילד או שמא לימוד שפה שניה לילד קטן עלולה לבלבל אותו?

 | 
telegram

מיומנות קליטת השפה בגיל הרך
המילים הראשונות אותן דובר הילד הקטן, מעלות בנו תהיות בסוגיית חינוך לגיל הרך - סוגיית השפה השנייה. בשלבי ההתפתחות המוקדמים של הילד, הוא רוכש את שפת האם שלו ועם מעט מאמץ הוא הופך לדובר השפה כבר בגיל ממש קטן. עד גיל צעיר ממש, יכול ילד לרכוש אוצר מילים מכובד ביותר וכמובן להיות דובר השפה עם המבטא הנכון של אותה שפת האם שלו. לכאורה, עולה התהייה, אם לימוד שפה היא מלאכה כל כך מפרכת בשלבים מאוחרים יותר בחיים, כיצד ילד קטן שולט ברזי השפה בצורה כל כך טובה ובגיל כל כך מוקדם. התשובה לכך נעוצה כמובן דווקא בגיל הילד, מחקרים מוכיחים כי דווקא בשנות הילדות, המוח האנושי מסוגל לקלוט שפות בצורה איכותית יותר וקלה יותר. לכן, מסוגל ילד קטן להיות דובר של למעלה משפה אחת כבר מגיל קטן, הזמן בו הוא מסוגל לקלוט שפות בצורה טובה יותר ומהירה יותר.

מהם צדי הספק לכאן ולכאן?
כשבאים לדון בסוגיית הקניית שפה שנייה בפרט ובסוגיות חינוך לגיל הרך בכלל, חשוב להבין כי עולמו הפסיכולוגי של הילד הוא עולם מורכב ביותר ויש לנהוג בחוכמה בעת חינוכו על מנת לאפשר לו התפתחות נורמטיבית ובריאה. לאור זאת, אנו באים לשאלה האם נכון ללמד את הילד שפה שנייה כבר בגיל קטן. הקניית שפה שנייה עלולה לעכב את התפתחות הדיבור של הילד, לכאורה, ולגרום לו לבלבל בין השפות ולפגוע ביכולת הדיבור. כמו כן, נדמה כי המבטא של השפה השנייה עלול להשפיע על שפת האם, האם מדובר במשהו חיובי או האם ניתן לצמצם את נוכחות המבטא בשפות אחרות.
כמובן, שמנגד לדעות החוששות, עומדות הדעות המחזקות ומעודדות בכל הכוח את הקניית שפה שנייה לילדים כבר מגיל קטן. דעות אלו מבוססות על מחקרים הטוענים כי עד גיל 7, מסוגל מוחו של הילד לקלוט שפות בצורה הטובה ביותר ולכן זה הזמן הטוב ביותר עבורם. נוסף על כך, גם אם לא ידע את השפה השנייה על בוריה כבר מגיל קטן, כשייגש ללמוד את אותה השפה בשלבים מאוחרים יותר או אפילו בבית הספר, הילד לא ייגש לשפה כזרה אלא למעיין שפת אם שנייה, מה שיקל עליו מאוד.

מה כדאי לעשות ובאיזו שיטה מומלץ לנקוט?
בעקבות תהיות אלו, נבוא לעשות מעט סדר בדברים. ראשית, החשש לעיכוב בדיבור ולבלבול בשפה. על פי מחקרים, אשר דנו רבות בסוגיות העוסקות בענייניי חינוך לגיל הרך, נמצא כי העיכוב המדומה בדיבור והבלבול בו, אינם אלא תסמינים חיוביים לכך שהילד קולט את השפה. העיכוב בדיבור נובע כתוצאה מכך שילד מתקשה לבחור מילים אשר ישמשו אותו כדי להביע את עצמו, מה שיסתדר כבר בגיל 3 לכל היותר. לגבי הבלבול בדיבור, נמצא כי הילד מערבב בין השפות על מנת להפגין ידע, אך אין בכך בשביל  לחשוש חלילה. בסוגיית המבטא, לא קיימת הכרעה ברורה ולכל אחד יש דרך משלו לשמור על איכות המבטא בקרב הילד, כשהשיטה הרווחת היא לחלק את הבית לקבוצות, כשכל קבוצה מדברת עם התינוק בשפה אחרת. כך הילד מתרגל לבטא את עצמו בצורה שונה מול כל אחד וכתוצאה מכך להפריד בין המבטאים השונים.

חיפוש ני"ע חיפוש כתבות