"זכותי" מדווחת: עליה משמעותית בפניות בנושא פטור ממס מאז פרוץ משבר הקורונה

מנסים לצאת מהמשבר

משבר הקורונה ממשיך לתת את אותותיו. בשלב זה אמנם קשה להעריך במדויק כמה ישראלים נותרו מחוסרי עבודה, אך למרות החזרה ההדרגתית לשגרת החיים והפעלת המשק ההערכה היא כי מאות אלפי ישראלים עדיין מובטלים. באפריל האחרון  דיווח שירות התעסוקה על 1.14 מיליון ישראלים מחוסרי עבודה, אך למרות "החזרה לשגרה" לא עדכן מאז את הנתון. הביטוח הלאומי מצידו מפרסם נתונים רק לגבי התביעות לדמי אבטלה ומספר האנשים שחזרו לשוק העבודה, אך הוא אינו מספק תמונת מצב עדכנית לגבי מספר המובטלים. נוסף על כך, בשבוע האחרון דווח שהגירעון בתקציב המדינה הגיע בחודש מאי ל-17.9 מיליארד ובכך הוא מגיע למספר שיא שלילי של 6%, דבר שאינו מבשר טובות לגבי יכולתה של המדינה להעניק סיוע לאוכלוסיות שנפגעו. לישראלים רבים שמצאו את עצמם עומדים מול שוקת שבורה בתקופה הנוכחית, נותר אם כן לחפש דרכים יצירתיות יותר להכנסה ולאתר "כספים אבודים". כפי שמדווחת חברת "זכותי", המתמחה במימוש זכויות רפואיות, רבים כעת בוחרים לנסות ולממש את המגיע להם מן הרשויות.

"אנו עדים לעליה משמעותית בפניות בשבועות האחרונים בכל הקשור לנושא של קבלת פטור ממס", אומרים ב"זכותי" וקושרים את הנתון הנ"ל לנגיף הקורונה ולהשלכות הסגר הארוך על הכלכלה. כזכור החל מחודש מארס האחרון ישראלים רבים מצאו את עצמם חסרי תעסוקה בבתיהם, בין אם עובדים שכירים שהוצאו לחל"ת או פוטרו ובין אם עצמאיים ובעלי עסקים שנאלצו להסתמך על חסדי הממשלה לקבלת מענקים והלוואות. מסגרות האשראי קוצצו והדאגה לחיים עצמם הפכה מוחשית במיוחד כאשר רבים מצאו את עצמם מתמודדים אל מול הלא נודע, נטולי כל ביטחון כלכלי וללא דרך ממשית "לסיים את החודש". האינדיקציה הזו שמגיעה מחברת "זכותי" מלמדת שעבור רבים, הזמן הפנוי כתוצאה מהסגר ומהמשבר נוצל לאיסוף מסמכים רלוונטים , בתקווה שדווקא שמהם תגיע הישועה.

אנשים הפכו מודעים יותר לזכויותיהם

תחום מימוש הזכויות הרפואיות הפך לנפוץ יותר בשנים האחרונות, כאשר חברות מימוש זכויות רפואיות, כגון "זכותי", פועלות באופן מקצועי ומסייעת לאזרחים מול המוסדות דוגמת הביטוח הלאומי ורשויות המס. העובדה כי ישראלים רבים כלל אינם מודעים לזכויתיהם ולכספים המגיעים להם ממוסדות המדינה בעקבות מחלות שחלו בהם, תאונות שעברו, אירועי לב (שנפוצים במיוחד בישראל) וכד' תרמה לפריחתו של התחום, ואף הולידה את תיקון 161 לחוק הביטוח הלאומי, המגביל את שכר הטרחה לגופים מייצגים בוועדות הביטוח הלאומי, ולמעשה מכיר בכך בחשיבות פעילותם.

פטור ממס הוא אחת מאותן הטבות הקשורות במקרים כגון אלו, והוא מוענק כתוצאה מהכרה באחוזי נכות בגובה 90% ומעלה ע"י הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי. בהתאם לגובה אחוז הנכות שקבעה הועדה, ייתכן וקיימת זכאות בגינה ניתן להגיש בקשה לרשות המיסים לקבלת פטור מתשלום מס הכנסה. בשגרה של טרום עידן הקורונה, מציאה ואיתור מסמכים, שלעתים נוגעים למקרה שאירע שנים קודם, גרמו לרבים לוותר מראש על מה שייתכן ומגיע להם לפי חוק. רבים אחרים שהוכרו להם אחוזי נכות בעבר, כלל לא היו מודעים לכך שהם זכאים להקלות או פטור ממס. אך כעת, כאשר חייהם של רבים נעצרו לאור המציאות הכלכלית החדשה, מסתמן שהמצב הקיים דירבן רבים לעשות סדר בחייהם ולחפש ולאסוף את אותם מסמכים, במטרה לתבוע את הפטור ממס המגיע להם מן הרשויות.

הפטור מתשלום מס הכנסה עצמו הוא כמובן אלמנט מרכזי לעוררות המוטיבציה בתקופה הנוכחית, אך ראוי לציין שבמקרים מסוימים נקבעת גם האפשרות לקבלת פטור רטרואקטיבי. המשמעות היא שמגובה מסוים של שיעור נכות, כפי שנקבע בוועדה הרפואית, ניתן בעקבות ההכרה בפטור ממס לקבל החזר בגין מס ששולם, או שנוקה מהשכר, ב-6 השנים שקדמו לקבלת הפטור. עבור רבים מדובר בסכום שיכול להגיע לכדי מאות אלפי שקלים. ואם כך, מובן מדוע חוסר האונים הכלכלי, אשר הביא אנשים לחפש דרכים יצירתיות יותר לכיסוי המינוס והחובות, גרם גם לרבים מהם להבין שקיימת סבירות מסוימת כי מגיע להם כסף רב. הזכאות ניתנת לאנשים שעדיין עובדים וכן לפנסיונרים, אשר מפרישים תשלומי מס הכנסה מתשלום הפנסיה שלהם.

עדיין יצטרכו להתמודד מול הבירוקרטיה

עם זאת חשוב לזכור כי בקשה לפטור ממס מגיעה רק לאחר הכרה באחוזי נכות, כך שבמקרים רבים זוהי התחנה האחרונה בתהליך לא קצר, שראשיתו בהופעה מול וועדות רפואית בביטוח הלאומי. חשוב שלא להקל ראש בהכנה נכונה לוועדות רפואיות, הכוללת את הכנת התיק הרפואי, קבלת סיכום רפואי מקצועי וממצה והכנה להופעה בפני הוועדה.
בוועדה הרפואית יפגוש התובע ברופא מומחה מטעם הביטוח הלאומי וכן יהיה נוכח בחדר  מזכיר הועדה אשר אחראי על רישום הפרוטוקול. במקרים מורכבים יותר, כאשר תובע סובל ממספר ליקויים בריאותיים, הוא ייבדק על ידי מספר רופאים מומחים. המפגש בועדה מחולק לשניים, בשלב הראשון נדרש התובע להציג את טענותיו בפני חברי הועדה ולפרט על הפגיעה וכיצד זאת בדיוק משפיעה על התפקוד היום יומי שלהם, ובשלב השני נערכת לתובע בדיקה רפואית, שמטרתה לאמת את טענותיו ולאמוד את חומרת מצבו הרפואי.

תובעים רבים מעידים לגבי השלב הראשון של "תצוגת התכלית", אשר מראש אורך דקות ספורות בלבד, כי כלל לא הוקצה להם הזמן הראוי לשטוח את טענותיהם בפני חברי הועדה. זו גם הסיבה העיקרית לכך שרבים פונים, ובצדק, לסיועם של מומחים למימוש זכויות רפואיות דוגמת "זכותי". בחברת "זכותי" למשל עובדים מומחים שונים שבעבר היו בעצמם מנהלים בכירים בביטוח הלאומי, או עובדים מן השורה בביטוח לאומי, ולכן מכירים לעומק את התהליך, ויודעים להכין אליו את התובע.

בשלב השני לאחר הבדיקה מוסר הרופא את מסקנותיו, המשקללות את תוצאות הבדיקה שערך, המסמכים שבתיק הרפואי ותלונות התובע. אלה מועברות לרופא המוסמך שאחראי לקבוע את אחוז הנכות הרפואית אשר ממנה ייגזרו ההטבות להן זכאי התובע, ובהן גם הפטור הנכסף ממס. החלטת הועדה הרפואית מתקבלת תוך עד שלושה חודשים ממועד הוועדה, ורק לאחר קבלתה יכולים הזכאים להמשיך ולהגיש את הבקשה לקבלת פטור ממס לרשות המיסים.

אז האם העלייה עליה מדווחת "זכותי" בפנייה להגשת בקשות לפטור ממס מקורה במשבר הקורונה הנוכחי, או שמא היא תוצאה של עלייה במודעות או גורמים אחרים? קשה לקבוע באופן חד משמעי, אבל אם משקללים מספר גורמים, כגון נתוני האבטלה והזמן הפנוי שנכפה על אנשים המאפשר להם בעל כורחם להתפנות לעסוק בבירוקרטיה ולדרוש את זכויותיהם מהרשויות, ייתכן מאד שהעלייה הנזכרת היא לא מקרית אלא פועל יוצא של קשיי התקופה הנוכחית.