היסודות הנדרשים להוכחת תביעת רשלנות רפואית

הבסיס של כל טענת רשלנות רפואית הוא כישלונו של הרופא או של נותן שירות בריאות אחר לקיים את סטנדרט הטיפול המקובל והנדרש, דבר אשר מוביל בסופו של דבר לפגיעה בחולה. בעוד שמצבים מסוימים אכן מוגדרים כרשלנות, ישנם סטנדרטים הכרחיים שיש לעמוד בהם בכדי שתביעת רשלנות רפואית תתקבל בבית המשפט. כדי להצליח בתביעת רשלנות רפואית, על התובע להוכיח ארבעה יסודות והם חובת זהירות, סטייה מחובה זו, נזק וקשר סיבתי. במילים אחרות, לצורך ביסוס התביעה יש להראות כי לרופא היה קשר של רופא - מטופל עם התובע הפוטנציאלי, הרופא חרג מחובת הזהירות הנדרשת ממנו וכן חריגה זו גרמה לתובע לנזקים.
חובת הזהירות של רופא
היסוד הראשון מבן ארבעת היסודות הוא חובת הזהירות. פירושה של חובה זו הינה שקיים קשר בין המטופל לנותן שירותי הבריאות. חובה זו גורמת לכך שלמטופל תהיה ציפייה סבירה שהרופא ימלא את חובתו לאבחן, לטפל ולהעניק לו את הטיפול הרפואי הנדרש בנסיבות העניין.
טיפול נאות הוא טיפול העומד בתקן ובסטנדרטים המקובלים בישראל. חובה זו מניחה כי המטופל יכול להסתמך על יכולתו של הרופא לאבחן ולטפל במצבו של החולה ובמידת הצורך להפנותו לרופא אחר. יש צורך כמובן ביחס הדדי גם מצד המטופל אשר יספק לרופא את כל המידע אשר נמצא בידיו ונחוץ לרופא לצורך ביצוע האבחנה ומתן הטיפול הרלוונטי למצבו של המטופל. דוגמא לרשלנות הקשורה להפניית המטופל לרופא אחר ניתן לראות במקרים בהם מטופל מגיע לרופא המשפחה עם בעיות נשימה ולא מופנה לרופא ריאות למרות חוסר ההצלחה בטיפול הניתן על ידי רופא המשפחה היעדר ההפניה לרופא עם המומחיות המתאימה והנדרשת בסיבות העניין עשוי להיחשב כרשלנות רפואית במקרים בהם ניתן יהיה להוכיח כי התנהלותו של הרופא החמירה את מצבו של המטופל.
חריגה מסטנדרט הטיפול המקובל
היסוד השני הנדרש לצורך הגשת תביעות רשלנות רפואית הוא הוכחת חריגה מסטנדרט הזהירות המקובל. בכל תחום בעולם הרפואה יש סטנדרטיים מקצועיים אשר הרופא נדרש לפעול לפיהם, קיימים חוזרי מנהל וניירות עמדה של האיגודים הרפואיים המקצועיים המעדכנים את הנהלים ואת הסטנדרט הנדרש מהרופאים על בסיס קבוע ועל הרופאים לעמוד בסטנדרטים אלו. לצורך הוכחת חריגה מסטנדרט הזהירות ייעזר התובע בשירותיו של מומחה רפואי בתחום הרלוונטי אשר יתמוך בעמדתו של התובע לעניין ההוכחה כי אכן במקרה הספציפי של התובע ניתן לזהות חריגה מההתנהלות המצופה מהרופא.
חריגה שכיחה נוספת מסטנדרט הטיפול באה לידי ביטוי בצורת אבחנה מאוחרת, אבחנה שהוחמצה או אבחון מוטעה. לדוגמא, כאשר רופאי מעקב הריון לא מצליחים לאבחן סיבוך הריון שכיח, כגון סוכרת הריונית, עלולים להיגרם נזקים בלידה אשר עשויים להיות משויכים להתנהלותם הרשלנית של הרופאים אשר אבחנו באיחור או לא אבחנו כלל את סוכרת ההיריון. הדבר נכון במיוחד במקרים בהם בדיקה פשוטה הייתה יכולה לזהות את מצבו של המטופל. מקרים נפוצים אחרים כוללים רשלנות במתן תרופה לא נכונה (או אי גילוי תופעות לוואי מסוכנות של תרופות), טעות במהלך הניתוח, או אי הקפדה על מניעת זיהום אצל חולה לאחר ניתוח.
נזקים למטופל
היסוד השלישי מתייחס לנזקים אשר נגרמו למטופל. מטרתם של דיני הנזיקין הינה להחזיר את מצבו של המטופל למצב בו היה בטרם נגרם לו נזק. לשם כך יש להראות כי מדובר בנזקים הניתנים לכימות לצורך מתן פיצוי כספי. הוכחת הנזק מתבצעת לרוב בעזרת הרשומות הרפואיות, מרשמי תרופות, בדיקות רפואיות ועוד. גובה הפיצוי ניתן בהתאם להוצאות שהוציא התובע וכן בהתבסס על ראשי נזק אשר מוכרים בפסיקת בתי המשפט  כדוגמת הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, עזרת צד ג', הוצאות רפואיות, הוצאות מוגברות עבור נסיעות לטיפולים וכו'.
חשוב לדעת כי ניתן לקבל פיצוי גם עבור נזקים שכמעט בלתי אפשרי לכמת כדוגמת נזק נפשי ומצוקה רגשית אשר נוצרה כתוצאה ממצבו של התובע,  ראש נזק זה נקרא "כאב וסבל".
קשר סיבתי ישיר בין הרשלנות לנזק
לבסוף, על המטופל להוכיח כי רשלנות הרופא היא שגרמה באופן ישיר לנזקיו. בעיקרו של דבר, עצם העובדה שחולה חווה תוצאה שלילית לא מעיד בהכרח על כך שהרופא התרשל ושהוא אחראי על מצבו של המטופל. רישומים רפואיים נדרשים לצורך הוכחת קשר סיבתי בין נזקיו של המטופל להתנהלותו של הרופא. לכן, אם ניקח לדוגמה רופא אונקולוג אשר נותן לחולה עם סרטן מתקדם בשלב 4 מינון שגוי של כימותרפיה והחולה נפטר כתוצאה מתגובה אלרגית לתרופה, שאלת הגורם הישיר לפגיעה או למוות אינה ברורה מההתחלה. האם המינון השגוי, התגובה האלרגית או הסרטן עצמו גרמו לתוצאה? יתכן והתרשלות הרופא לא הייתה הגורם הישיר לפגיעה, ובמקרים כאלה נדרשת בדיקה מעמיקה של רופא מומחה כדי לקבוע תחילה את סיבת מותו של המטופל ושנית, לקשור ישירות את פעולות הרופא לאירוע הקטלני.
האופי המסובך של התדיינות בנושא רשלנות רפואית עומד בבסיס הצורך בייעוץ משפטי של עורך דין לרשלנות רפואית. הוכחת ארבעת היסודות תלויה ללא ספק בעובדות כל מקרה ומקרה, בחקירה מקיפה, התייעצות עם המומחה הרפואי הנכון, ובשימוש במשא ומתן ובאסטרטגיות המשפטיות הנכונות לצורך הצלחת התביעה.
למידע נוסף, היכנסו לאתר של עורך דין שמואל קשיוב בכתובת: www.s-klaw.co.il