נקודת התורפה העיקרית: החול
אחד מחומרי הגלם העיקריים בתהליך הבנייה הוא חול. את החול משנעים ממקומות שונים בארץ, ולכן הוא עלול להיות נגוע בטרמיטים. במקרים אחרים האדמה שעליה מוקם הבית מהווה גם בית של מושבת טרמיטים.
בהתאם חשוב כאמור לבחון את מצב השטח עוד לפני שמתחילים בבנייה. ריסוס החול והאדמה עם חומר שנקרא פרמיס יחסל את כל הטרמיטים הקיימים, וזאת משום שהוא פוגע במערכת העיכול שלהם ובעצם לא מאפשר להם לאכול כדי להתקיים.
דגש חשוב נוסף הוא מניעת מגע בין האדמה לבין יסודות הבית שעשויים מעץ. באופן דומה אם מקימים בחצר פרגולה או דק, חשוב לשמור על מרווח ביטחון בינם לבין הקרקע, כדי שאם בעתיד יגיעו טרמיטים הם לא יכרסמו אותם.
הדברת טרמיטים אחרי בנייה
גם כשנוקטים בכל אמצעי הזהירות, עדיין עלולים להגיע טרמיטים לכל חצר או בית. בהקשר זה כדאי לדעת שב-2020 התגלה בפתח תקווה מין פולש של טרמיטים - הטרמיט הפורמוסי - והמושבה שלו יכולה להתפשט בקצב של קילומטר בשנה. גם הטרמיטים הרגילים יכולים לעבור מבית לבית בחיפושיהם אחרי אוכל - העץ שממנו הם ניזונים ושנמצא בשפע במרחבי המגורים והעסקים שלנו.
הדברת טרמיטים בבית בנוי תכלול בדרך כלל קידוח של חורים ברצפה. הסיבה לכך היא הטרמיטים נעים מתחת ליסודות הבית משום שהם לא יכולים להיחשף לשמש. קידוח החורים - סמוך לקירות ובמרחק של בערך 40 ס"מ מחור לחור - מאפשר להחדיר חומרים רעילים עבור הטרמיטים אל המנהרות שהם חופרים. החומר הוא זה שמשמש גם לריסוס, וכאמור הוא מנטרת את יכולת עיכול התאית של הטרמיט.
טיפול במשקופים נגועים
עוד מקום אהוב על טרמיטים הוא משקופים, שבארץ כידוע עשויים מעץ. ניתן לזהות משקוף נגוע ע"י הצליל החלול שהוא משמיע כשנוקשים עליו. סימן נוסף לכך שכדאי לבצע הדברת טרמיטים באופן מידי הוא ערימות חול קטנות (שנוצרות כתוצאה מהחפירות של החרק).
משקוף נגוע ניתן לצבוע באמצעות בוראטים, ועוד אופציה היא הזרקה של קצף שכולל פיתיונות רעילים הישר אל המשקוף.
כשהטרמיטים מתגלים בחצר, החברות הוותיקות והרציניות בתחום כמו מיכאל ובוריס הדברות מוודאות שהם לא יוכלו להיכנס אל הבית, ושמצד שני הטרמיטים בבית לא יוכלו לחזור אל הקן - באמצעות מחסומים כימיים שמייצרים חומת מגן בלתי עבירה עבור החרקים המזיקים.
