קטר ההייטק הישראלי מתמקם בפולין, ממציא עצמו מחדש וסולל דרכים חלופיות ליציבות תעסוקתית.
בשנים האחרונות התברגה אוקראינה כיעד אטרקטיבי במיוחד עבור חברות ישראליות ועבור יזמים ישראליים המחפשים עובדים איכותיים מחוץ לישראל, בין אם בצורה של העסקה ישירה ובין אם בשימוש בשירותי חוץ. המחסור ההולך וגדל בעובדי הייטק בארץ והדרישות הגבוהות של העובדים הקיימים בשוק הביאו לא מעט חברות קיימות, חברות מתפתחות וחברות בתחילת דרכן להעסיק יותר ויותר טאלנטים - מתכנתים\מפתחים, ובודקי תוכנה ממדינות מזרח אירופה, כאשר היעד המועדף לעובדים בתחום כאמור, היה אוקראינה.
הייטק על פי נתוני רשות החדשנית לשנת 2019 כמעט 50% משירותי מיקור החוץ הישראלי מתבצעים במדינות מזרח אירופאיות כאשר אוקראינה שימשה כיעד המועדף מבחינת מיקום, תנאי עבודה, גיוס עובדים והעסקתם.
פלישת רוסיה לאוקראינה בחודש פברואר האחרון גרמה לטלטלה חמורה במשק התעסוקה במזרח אירופה ובמיוחד באוקראינה שכן המשך גיוס עובדים מקומיים והמשך העסקה חוקית של טאלנטים שעזבו את אוקראינה לא נראה כאופציה בטוחה מה גם שרבים מהמתכנתים האוקראינים כבר עזבו את אוקראינה והחלו מתפזרים על פני היבשת ובעיקר פולין.
סיום המלחמה אינו נראה באופק, וגם לאחריה יעברו חודשם ארוכים עד שאוקראינה ושוק העבודה המקומי יתחילו בתהליך התאוששות כלכלית ותעסוקתית. המסקנה המתבקשת היא שהאלטרנטיבה האוקראינית היא בסימן שאלה וכי הזמן להתחיל את החיפוש אחר "אוקראינה הבאה" נמצא בעיצומו.
ערב פרוץ המלחמה זהינו תנועה מאסיבית של טאלנטים אוקראינים שיכלו לעזוב את המדינה למדינות אירופאיות שכנות ואלו שבמקרה כבר שהו מחוץ למדינה בשלהי פברואר לא חזרו אליה והמשיכו בקלות יחסית את חייהם והתנהלותם הרגילה במדינות מזרח אירופה. החברות הישראליות שהעסיקו את אותם טאלנטים אוקראינים בהעסקה ישירה המשיכו לשלם להם שכר באוקראינה מהישויות האוקראיניות שלהן במדינה והכל עבד, עד שהמציאות טפחה על פניהם. בתום 100 ימי השהייה הראשונים מחוץ למולדתם החלו הטאלנטים האוקראינים להעלות חששות בנוגע לשהותם החוקית במדינות בהן התמקמו בלית ברירה, נושא העסקה ישירה ומיסוי במדינות הללו הפך להיות לדאגתם המרכזית שכן ללא העסקה ישירה פורמאלית מעמדם החוקי במדינה מוטל בספק ולא מאפשר להם להמשיך ולהישאר באין מפריע לאורך זמן, כמו כן הם כולם המשיכו לעבוד אך לא הסדירו את מעמדם מבחינת תשלומי מס במדינה בה הם מצויים נושא השנוי במחלוקת המהווה סיכון מבחינתם.
אתגר אחר החל מפלס דרכו בנושא הפיננסי - הבנקים באוקראינה התחילו להגביל משיכות מזומן מכרטיסי אשראי באוקראינה ומחוץ לה, הגבילו העברות כספים בין חשבונות פרטיים והגרוע מכל – שער הדולר במדינה הוקפא והמשכורות המשיכו להיות משולמות לטאלנטים באוקראינה ומחוץ לה ברחבי אירופה לפי שערי קנייה - מכירה בפערים של עשרות אחוזים. במילים אחרות – טאלנטים איבדו כ20%-30% משכרם בשל פער שערי קנייה-מכירה בהמרות מטבע, אלו המתגוררים באוקראינה קיבלו שכר לפי שער הבנק המרכזי אך חיים במדינה בה שער הדולר "ברחוב" גבוה ב-30%, תשלומי השכירות במזומן או בהעברות חשבון הוצמדו לדולר לפי שערו "ברחוב" ולא לפי שערו המוקפא מאז תחילת המלחמה בבנק המרכזי. אלו המתגוררים באירופה שילמו באשראי אוקראיני ומשכו מזומן מכספומטים באירופה תוך הפסד של 20-30% בהמרה.
הפתרון לכל הבעיות הנ"ל הוא העסקה ישירה ולא תמיד במסגרת עובד מעביד, יש במדינות מסוימות גם אפשרות להעסקה של "עוסק מורשה" או מה שקרוי "פרילנסר" אבל גם אז יש לשייכו לחברה בעלת ישות מקומית על מנת לפתור את הבעיות שצוינו. העסקה ישירה פותרת את בעיית הלגליות של העובדים, פותרת את בעיית המרות המטבע ופותרת את בעיית המיסוי. חברת מוצר ישראלית שבעבר לא חששה מההתעסקות הכרוכה בלפתוח יישות משפטית אחת באוקראינה כדי להעסיק עשרות עובדים בודדים, מצאה עצמה כעת בפני שוקת שבורה, שכן עליה לפתוח ישויות בכל רחבי אירופה ולהפוך את העסקת עשרות העובדים הבודדים שלה למרכז עיסוק השואב ממנה את המיקוד שלה, ובמקום להתמקד בפיתוח וקידום המוצר החברה צריכה להתעסק בהעסקת עובדים בודדים בכל רחבי אירופה על ידי פתיחת ישויות משפטיות מרובות, חשבונות בנק, מערך עורכי דין ורואי חשבון לצורך העסקת עובדים, תחזוקת משרדים במדינות שונות, שימור עובדים באמצעות מחלקות כוח אדם מקומיות זאת ועוד בזמן שכל עובד במדינה אחרת, בכל מדינה חוקי מס שונים חוקי עבודה שונים, עלויות מחייה שונות, תרבות עבודה שונה ומנטליות שונה, מיותר לציין אתגרים שונים בגיוס כוח אדם מקומי בכל מדינה כזו לצורך הרחבת קבוצות הפיתוח היה וחפצים. להרחיב פעילות.
ואכן, מאז פרוץ המלחמה אנו מזהים שינוי מגמה מוחלט, פניית פרסה ממש, עשרות חברות שהעסיקו עובדים ישירות באוקראינה סוגרות את הישויות שלהן ומעבירות את העובדים לחברות שירותי מיקור חוץ. מצד חברות המוצר – הן כבר איבדו עניין בהתעסקות בנושאי כוח אדם, שהוא לא תחום הליבה שלהן, הנוחות והקלות היחסית שהיו באוקראינה לא קיימת באירופה, מצד הטאלנטים, הם מעדיפים לעבוד בחברה מובילה וידועה בעלת מערך תפעול בינלאומי מאשר בסטארט-אפ ישראלי לא מוכר באירופה בעל אמצעי תפעול מוגבלים ביותר, מעל ומעבר לכל קיים חשש מצד המתכנתים לגבי מעמדם החוקי והדרישה של המדינות בהן הם מצויים להתחיל לשלם מס מקומי. מצד חברות המוצר קיים החשש מביצוע עברות מס ברחבי אירופה ובישראל היה וימשיכו לשלם לעובדים שכר שלא מישויות מקומיות במדינות בהם הם מועסקים ואחרון הוא אתגר פתרון בעיית פערי שער המטבעות וכמובן חוסר העמידה שלהן בסטנדרטים רישוי ותקנים אירופאים – נושאים להם כלל לא נדרשו באוקראינה הנוחה.
נושא אחר שעלה פרט לבעייתיות בהעסקת אוקראינים שלא במדינת המקור שלהם, הוא עניין המשך הגיוסים, המלחמה לא עצרה את מאמצי המכירות של החברות הישראליות בעולם, ואלו המשיכו לדרוש עוד ועד כוח אדם איכותי. בזמן שבחברות הישראליות והעולמיות נוצר לחץ הולך וגובר לספק לעובדיהן שכר דולרי, אשרות עבודה ואישורי שהייה ברחבי אירופה, בחברות מיקור חוץ בעלות מערך תפעול ענף ברחבי אירופה המשיכו להתנהל כרגיל, הישויות המשפטיות שיש להן ברחבי מרכז ומזרח אירופה וצוותי תפעול רחבים ומנוסים אפשרו להן להמשיך להעסיק את העובדים באופן רציף, השאלה שנשאלה כעת היא- מהו היעד המועדף ? והתשובה נמצאה ממש מעבר לגבול האוקראיני - פולין.
מבין מדינות מזרח אירופה פולין הינה המדינה בעלת הכלכלה היציבה ביותר, השפה האנגלית בה מדובר היטב והיא בעלת תנאי מחייה ברי השגה שאינם שונים בהרבה מהחיים באוקראינה טרום המלחמה. קרבתה של פולין לאוקראינה מקלה על ניוד העובדים ותנאי המחייה בשילוב עם תנאי התעסוקה מאפשרים המשך פעילות ישירה של אותם עובדים אוקראינים ושל אותם מעסיקים המחפשים עכשיו יותר מכל דבר- יציבות ושקט נפשי.
בפולין קיימת אוכלוסייה גדולה של מהנדסים ומפתחי תוכנה. למעשה, זו אחת מהקהילות הטכנולוגיות הגדולות ביותר במזרח אירופה עם כ-430,000 מפתחים מקומיים. שוק ה IT במדינה מתפתח בקצב אחיד של בין 5-10% ויותר מ25% של פעילות טאלנטים במיקור חוץ קיימת במדינה. לא מספיק לתמוך בעובדים מחוץ לאוקראינה, אלא מראש לייצר לאלו שעדיין לא יכולים לצאת אלטרנטיבות חכמות עתידיות למקרה שיחליטו לעזוב את המדינה. לא לחכות שעובד שמבקש לעזוב את המדינה יבצע בדיקה בעצמו לאן כדאי לו להעתיק את מגוריו, כי אם לייצר עבורו פתרון חכם ומקיף. הסיכוי שטאלנט שתומכים בו ועוזרים לו להעתיק מגוריו להישאר במערכת הוא גבוה ב-75% מאשר כזה שבוחר לבד וללא יד מכוונת או עזרה מקצועית לאיזה יעד להעתיק מגורים.
גם כאשר תגיע המלחמה בין רוסיה לאוקראינה אל סופה, עומד אזור מזרח אירופה בפני תקופת התאוששת ארוכה וקשה דבר שאינו מאפשר יציבות או וודאות, דבר הכרחי בכל תחום תעסוקה בעיקר כאשר מדובר בעובדים במיקור חוץ.
אם בעבר השימוש בחברות פיתוח תוכנה, גיוס והעסקת עובדים במיקור חוץ היה זמני בכדי לטפל בקושי רגעי, הרי שהיום הן מהוות כתף תומכת ואבן יסוד לפעילות העסקית של כל חברה הרואה את עצמה פועלת במגרש הבינלאומי ומתאימה את עצמה לנסיבות המשתנות. שלומי עמר, מנכ"ל Allstars-IT, בית תוכנה ישראלי עם מומחיות בתחום שירותי פיתוח תוכנה ומיקור חוץ
