האם המשבר הוא הזמן הנכון לעבור לקופת גמל אחרת?
מסכי הענק בבורסה לניירות ערך הרבו להציג צבע אדום בשנת 2022, שמהר מאוד הפכה לשנת משבר בשוק ההון, ושורות מאכזבות בסימן תשואה שלילית למשקיעים באפיקים השונים.
במדינת ישראל הנתונים הללו השפיעו לא רק על בעלי הון המנהלים תיק השקעות רחב ומודע ועוקבים באדיקות אחר האתרים והמדורים הכלכליים, כי אם גם על אזרחים רבים שמשקיעים את כספם ועתידם בשוק ההון מבלי דעת, באמצעות קרנות הפנסיה, קופות הגמל, קרנות ההשתלמות ואפיקי חיסכון נוספים. קופות גמל להשקעה הן בין אפיקי החיסכון האטרקטיביים, אשר מספקות חיסכון לטווח הארוך מחד גיסא לצד גמישות ונזילות הכסף מאידך גיסא, וטומנות בחובן מגוון הטבות מס ויתרונות. עובדים בעלי עסק עצמאי אשר נדרשים כחוק להפריש כסף לצורך חיסכון פנסיוני מוצאים בקרנות הגמל כאפיק חיסכון נגיש ונוח, ואף נהנים מדיווח על הסכומים המופרשים לקרן כהוצאה מוכרת. קופות הגמל, בדומה לאפיקי חיסכון אחרים, מנוהלות ומושקעות על ידי גורמי הניהול בשוק ההון, במטרה להגדיל את סכומי הכסף בקופה לאורך השנים. המשבר שחווה שוק ההון בשנת 2022 לא פסח על קופות הגמל, שרשמו תשואה שלילית ממוצעת בת 7.7% במסלול הכללי, בין החודשים ינואר-אוקטובר 2022. מה עושים כשהבורסה צונחת משקיעים רבים שקיבלו לבתיהם את הדיווח הרבעוני וחזו בסכומי הכסף שחמקו מהם, מיהרו להפנות את האצבע המאשימה אל בית ההשקעות/מנהל ההשקעות, ולבקש לנצל את זכותם להעביר את הכסף לאפיק ניהול אחר. אלא שבחינה שכלתנית ומפוקחת יותר של הנתונים מראה שאין מדובר בכשל ניהולי של בית השקעות כזה או אחר, כי אם במסלול ירידה שחווה השוק כולו, בשל אירועים אופרטיביים ובלתי תלויים. בין הגורמים אשר השפיעו על שוק ההון העולמי והביאו לירידות החדות בשנת 2022:
1. שנת 2021 שהייתה שנת ההתאוששות של העולם לאחר משבר הקורונה הולידה צמיחה יוצאת דופן ונסיקה משמעותית של שוק ההון, שרבים הגדירו כבועה. עליה כזאת באופן טבעי מולידה את הצורך באיזון, שהחל את דרכו בשנת 2022 והתאפיין בהתנהגות צרכנית מאוזנת יותר ובירידות בשוק ההון. 2. מלחמת רוסיה-אוקראינה- אפקט הפרפר שלח את משק הכנפיים מאזורי הלחימה של אירופה לשווקי ההון הבינלאומיים, כאשר המלחמה יצרה מחסור במוצרי יסוד ובמזון, נגעה בעלויות הדלק והשינוע וכתוצאה מכך מעליית מחירים ומדדים עולמית ולאינפלציה שהביאה לשחיקת ערך הכסף. 3. הריבית במשק- כאשר השוק חווה אינפלציה, המערכת הכלכלית מגיבה בניסיונות בלימה, בראשם העלאת הריבית במשק. במדינת ישראל הריבית שנשקה לאפס בשנת 2021 עלתה בחדות ל- 2.75%, מה שהקפיץ את ריבית הפריים ל- 4.25%. המשמעות: הכסף יקר יותר. הלוואות, משכנתאות ותכניות מימון שנלקחו בצמוד לריבית במשק האמירו וניפחו את סיכוני ההחזר, חברות נאלצות לשלם סכומי מלוות גבוהים יותר ועלויות גיוס ההון יקרות יותר.בהיעדר אשמים, ועם ההבנה כי ניוד התכנית לבד לא תשיג את ההגנה הנדרשת לכספי החיסכון, נותר לעצור, לבחון את הנתונים ולוודא כי אפיקי ההשקעה של הכסף אינם מתבצעים רק ביחס לתחזיות השוק, שעשוי מטבע הדברים להפתיע, כי אם ביחס לצרכים תוך התאמה למצבו הפיננסי וליעדיו של החוסך והמשקיע. ההיסטוריה הפיננסית העולמית מוכיחה כי השקעות לטווח הארוך הן השקעות בטוחות יותר ובעלות תשואות חיוביות, וקופות הגמל הן בין אפיקי ההשקעה המיועדות בעיקרן לגיל פרישה- לטווח הארוך. ניתן ואף חשוב להשוות בין ביצועי קופות הגמל השונות, ובהחלט לתת במה לאלה שהצליחו יותר מאחרות גם בתנאים של משבר עולמי. ובנימה אחרת אף להבין שאותו סכום הכסף לא היה משפר את ביצועיו מתחת למזרון או בכספות הבנק.