פרופ' עקיבא פרדקין על משמעות ההכרה בישראל של תארים אקדמיים מחו"ל

  פרופ' עקיבא פרדקין. צילום: יח"צ

במהלך 30 השנים האחרונות, ליווה פרופ' עקיבא פרדקין, העומד בראש מכון PhD מאות רבות של סטודנטים ללימודי תארים אקדמיים מתקדמים בחו"ל. במשך השנים הללו, ואולי אף קודם לכן, עולה תמיד השאלה בעניין ההכרה בישראל של התארים הללו או הצורך בהכרה של תארים אלה בארץ.

ובכן, עד כמה שהדבר יישמע מפתיע, מדינת ישראל לא עוסקת כלל בהכרה בתארים אקדמיים הנלמדים בחו"ל, אלא בתארים שנלמדים לצרכי דירוג בשכר בלבד.

למה כל כך הרבה מתעניינים בתואר אקדמי מחו"ל? תואר אקדמי יכול לשפר בצורה ניכרת את שכר העבודה והתנאים הנלווים לו, על ידי העלאת דירוג השכר (כולל פנסיה). חשוב לציין כי דירוג השכר רלוונטי בישראל רק לעובדים במגזר הציבורי. למדינה אין כל עניין בתארים הנלמדים לצורך הרחבת ההשכלה, לימודי מקצוע או תארים שנעשים לצורך הוראה במכללות ובאוניברסיטאות, אבל סטודנטים רבים רואים בתואר דוקטור כקרש קפיצה לקריירה.

 

"ההכרה - סחבת בירוקרטית"

פרופסור עקיבא פרדקין זיהה , כאמור, כבר לפני שנים, את הצורך הזה, מה שהביא אותו לפתוח את מכון PhD, ועד שנת 2024 זכו אלפי סטודנטים שעברו במכון בתארים אקדמיים נחשקים ממכללות ואוניברסיטאות בחו"ל. לדברי פרדקין, המועצה להשכלה גבוהה בישראל (המל"ג) לא עוסקת כלל בהכרה של תארים מחו"ל ולא בתהליך ההכרה בהם, גם אם הם נלמדים במוסדות יוקרתיים כמו הרווארד או באוקספורד.

"המועצה להשכלה גבוהה אינה מתערבת כלל בהכרה הממשלתית בלימודים מחו"ל", אומר לנו פרופ' פרדקין בראיון שהתקיים השבוע במשרדו. "הנימוק הוא שכל אוניברסיטה בחו"ל אמורה לקבל את ההכרה של המועצה להשכלה גבוהה במדינת האם שלה, והמועצה בישראל דוחה אוטומטית כל בקשה להכרה בתואר זה או אחר. המשמעות היא, שסטודנטים, המעוניינים ללמוד בחו"ל, סובלים מסחבת בירוקרטית, עד שהם מתוגמלים בשכר על התואר בו הם זכו".  

"מוציאים למעלה מ-100 אלף דולר על לימודי רפואה בחו"ל"

לדברי פרופסור עקיבא פרדקין, בעבר הרחוק יצאו ישראלים רבים ללמוד בחו"ל בעיקר ללימודי משפטים באנגליה, ללימודי רפואה באיטליה וללימודי מנהל עסקים בארה"ב, אנגליה או בצרפת. "בשנים האחרונות, נוספו מכללות אקדמיות רבות בישראל ואוכלוסייה גדולה של סטודנטים פוטנציאליים מעדיפים ללמוד בארץ ולשלם שכר לימוד הגיוני - במקום להיכנס להוצאות כבדות לקחת הלוואות לטובת לימודים בחו"ל".  

"איך תסווג את הסטודנטים הישראלים שיוצאים ללמוד בחו"ל?

"כיום, יוצאים ישראלים ללימודים אקדמיים בחו"ל בעיקר סטודנטים לרפואה, סטודנטים לתואר שני במנהל עסקים (MBA) וסטודנטים לתואר שלישי (דוקטורט PhD) כמו כן יוצאים לחו"ל סטודנטים רבים מהמגזר הערבי, שמתקשים ללמוד את התואר בשפה העברית. הם יוצאים ללמוד בעיקר לאוניברסיטאות בגדה המערבית או לירדן , שם עלויות הלימוד כמעט כפולות מאשר בישראל".

פרופ' עקיבא פרדקין ממשיך ומפרט על שלושת סוגי הסטודנטים, שיוצאים ללמוד בחו"ל. "הסטודנטים לרפואה, הם בדרך כלל כאלה שלא התקבלו ללימודי רפואה בישראל", הוא מציין. "תנאי הקבלה כאן קשים מאוד ועומדים על 790 בפסיכומטרי וממוצע בגרות ריאלית של 95. אותם סטודנטים שלא התקבלו, מעוניינים מאוד לעסוק במקצוע ומוכנים לשלם הון בעבור זה - סכום המוערך ב-100 אלף דולר לתואר ולעיתים אף יותר".

מה לגבי הסטודנטים למנהל עסקים? "סטודנטים לתואר שני במנהל עסקים (MBA) הם בדרך כלל כאלה שרוצים להתהדר בתואר יוקרתי מאוניברסיטאות נבחרות מארה"ב, אנגליה, או צרפת. מלבד הלימודים, יוצרים הסטודנטים הישראלים בחו"ל גם קשרים ראויים עם סטודנטים מהעולם הרחב. במקרה הזה, העלות המוערכת של שכר הלימוד היא כ-75 אלף דולר לתואר מהאוניברסיטאות היוקרתיות".

 

ריבוי סטודנטים ומיעוט מקומות לימוד

הסוג השלישי של הסטודנטים, אלה המחפשים ללמוד לתואר שלישי (דוקטורט PhD), הם קהל היעד של המכון אותו מנהל פרדקין בעשורים האחרונים. "הסטודנטים האלה נרשמים ללמוד בחו"ל בשלל מקצועות - בעיקר בחינוך, פסיכולוגיה, משפטים ומנהל עסקים - וזאת עקב ריבוי סטודנטים המעוניינים בדוקטורט ומיעוט מקומות לימוד ומנחים בישראל", מסביר פרופ' עקיבא פרדקין .

"מהן הסיבות הנוספות של סטודנטים לתואר שלישי לעשות את הדוקטורט בחו"ל? קודם כל, משך הזמן המטורף הנדרש ללימודי דוקטורט בישראל לעומת חו"ל, כשהממוצע הוא בין חמש לשש שנים", משיב פרדקין. "אבל בעיקר הדרישה האולטימטיבית בישראל לעבודת תזה בתואר השני, שזאת, למעשה, הדרך לסגור את האופציה לבוגרי מכללות להתקבל לדוקטורט בישראל. יש לציין כי אין אף אוניברסיטה בחו"ל המציבה תנאי שכזה".

מה ההבדל בין הדוקטורט שנלמד בארץ לעומת זה של חו"ל? "תארי הדוקטורט המוענקים לסטודנטים ישראלים בחו"ל שקולים לתארי דוקטורט הנלמדים בישראל", מציין פרדקין. "אם תבדקו, תגלו בכל אוניברסיטה, או מכללה בישראל חברי סגל אקדמי רבים, שסיימו את הדוקטורט שלהם בחו"ל". לדברי פרדקין העלות המוערכת של לימודי דוקטורט במוסדות אקדמיים בחו"ל נעה בין 20 ל-40 אלף דולר, אבל יש גם שמגיעים לסכומים כפולים ומכופלים".  

סאגת ההכרה

פרדקין, המכיר מזה שנים רבות את אוכלוסיית הסטודנטים הישראלים הלומדים לתארים בחו"ל, טוען נגד מה שהוא קורא לו "סאגת ההכרה של ישראל בתארים אקדמאיים בחו"ל". "הנושא הנ"ל עולה בכל פגישה שלי עם מתעניין בלימודי דוקטורט בחו"ל", מספר פרדקין. "מדובר בעיקר בעובדים במשק הציבורי, המעוניינים בתוספת שכר וצריכים לפנות לשם כך למשרד החינוך, האחראי על ההכרה בכל משרדי הממשלה.

מהי למעשה הטענה שלך? "תהליך ההכרה של תארים אקדמיים שנלמדו בחו"ל הינו תהליך ארוך ובירוקרטי ובוגרים רבים נאלצים לחכות למעלה משנה, כדי להציג את עבודותיהם ולהגן עליהם בפני ועדה של משרד החינוך, שלא מזדרז לשפר את משכורותיהם של הפונים ונוקט סחבת רבה בטיפול בהכרה", משיב פרדקין.

פרדקין מוסיף כי ניתן לומר בפה מלא, שלמרות שהאקדמיה בישראל התפתחה עד מאוד בשנים האחרונות, הן בפתיחת מוסדות אקדמיים חדשים והן בפקולטות ומגמות החדשות שנפתחו כאן, "עדיין יש סטודנטים רבים הנאלצים ו/או מעדיפים ללמוד לתארים מתקדמים מאוניברסיטאות חו"ל ומעמדם האקדמי בישראל לא נפגע כתוצאה מכך", מסכם פרדקין. "וחשוב להדגיש גם, כי רק עובדי המערכות הציבוריות נדרשים להכרה הנ"ל - וכל תואר מחו"ל, שאינו נלמד מסיבות של דרוג שכר, כלל לא נדרש לתהליך.