פרילנסר או עובד שכיר: כך עושים את ההבחנה
צילום: Freepik
המונח פרילנסר הוא מונח שכיח בחי היום יום. עם זאת, לא רבים יודעים, כי לשם ההתקשרות, אם כעצמאי (פרילנסר) או אם כשכיר - אין כל משמעות בעת ניהול הליך משפטי בבית הדין לעבודה, שכן בית הדין יבחן הלכה למעשה, מה מסתתר מאחורי ההגדרה כאמור והאם מדובר ביחסי עובד מעסיק או ביחסים בין מזמין שירות לעסק עצמאי.
עורך דין דיני עבודה הבקיא במשפט העבודה ינתח את המקרה ויוכל להבין אם מדובר באדם שהוגדר בשגגה כפרילנסר, בעוד שבפועל היה כשכיר לכל דבר ועניין ולכן זכאי בדיעבד לקבל זכויות של עובד, לרבות הפקדות לפנסיה, חופשה, דמי חג וכיוצ"ב.
- כל הכותרות
אחד המאפיינים של פרילנסר הוא היכולת לבחור בעצמו את היקף העבודה, משך העבודה, זמני ההפסקות, החופשים ואת שעות העבודה והמועדים בהם היא מתבצעת. פרילנסר אינו כפוף להוראות ישירות של מעסיק ולרוב אינו נדרש לעבוד בהיקף או בזמנים שהוגדרו לו מראש. עם זאת, כאמור לעיל, בית הדין קבע כי יש לבחון כל מקרה לגופו. לעיתים, מה שמוגדר כ"פרילנסר" עשוי להיחשב למעשה כעובד שכיר לכל דבר ועניין. בתי הדין בוחנים מגוון של פרמטרים, כגון מידת השליטה של המעסיק על העבודה, היקף ההשתלבות בעסק, קיומם של תנאים סוציאליים ועוד. במקרים מסוימים, נקבע כי עובד שהוגדר כפרילנסר היה למעשה עובד שכיר וזכאי לזכויות המגיעות לעובדים מן המניין באופן רטרו-אקטיבי.
נבהיר בעניין זה כי הגדרתו של עובד כפרילנסר אינה בהכרח לטובת העובד. זאת מאחר שפרילנסרים מאבדים זכויות סוציאליות חשובות כגון חופשות בתשלום, דמי הבראה, דמי חגים, ימי מחלה ועוד. פעמים רבות השכר הגבוה יותר שמקבל פרילנסר אינו מפצה על אובדן זכויות אלה, כאשר אם היה מוגדר כעובד בצירוף הזכויות הסוציאליות הוא היה זכאי לסכום גבוה יותר. יש לקחת בחשבון גם צווי הרחבה, הסכמים קיבוציים וכו', אשר מקנים זכויות לעובדים שכירים בלבד ולא לפרילנסרים.
בתחומים מסוימים, כגון ענף תקשורת, התפתחה בעבר פרקטיקה של העסקת "פרילנסרים" שאינם מוגדרים כעובדים שכירים. עם זאת, גם בתחומים אלה חלו שינויים לאורך השנים, כאשר גופים שונים, כולל המוסד לביטוח לאומי, החלו להכיר במעמדם של חלק מהעוסקים בתחום כעובדים שכירים. גם בית המשפט העליון, הביע ספק לגבי עצם קיומו ונחיצותו של מעמד "הפרילנסר" בענף התקשורת. כמו כן, הובעה הסתייגות מעצם השלילה מ"פרילנסרים" של זכויות שמקנה חקיקת המגן.
על העובד מוטל הנטל להוכיח כי למרות ההסכם עם המעסיק ולפיו ההתקשרות עימו היא כמשתתף חופשי (פרילנסר) או כעצמאי, הוא למעשה "עובד" משהוא עונה על מבחני הפסיקה לקביעת סיווגו כשכיר. זאת, לרבות בחינת הפן השלילי של מבחן ההשתלבות בצורה מדוקדקת. לאחר נקבע בהלכת כותה, כי אין שינוי במבחנים הידועים לעניין זה, וכי שאלת תום הלב אינה שוקלת בשאלת סיווג מעמדו של האדם כעובד או כמשתתף חופשי.
בשנת 2021 קבע בית הדין הארצי לעבודה את ההלכה הנוגעת להכרה בדיעבד של יחסי עובד מעסיק (הלכת כותה). בית הדין קבע כי בסופו של דבר, לאחר בחינה מדוקדקת של המקרה ובהנחה שייקבע כי מדובר בעובד (ולא בפרילנסר), אזי יהיה ניתן לפסוק עבורו פיצוי ממוני ופיצוי לא ממוני. פיצוי ממוני – פיצוי זה המבוסס על הנזק הממוני שנגרם לעובד, בהתבסס על השוואה בין הזכויות הממוניות, שאמורות היו להשתלם לו כשכיר בחברה, לבין התמורה הקבלנית ששולמה לו בפועל. פיצוי לא ממוני –פיצוי הנתון לשיקול דעת ביה"ד ולוקח בין היתר בחשבון, את הזכויות שהגיעו לעובד אך התיישנו.
לסיכום, הגדרת עובד כפרילנסר אינה פשוטה וחד-משמעית. לפיכך, על בתי הדין לעבודה לבחון את מכלול הנסיבות בהתאם למקרה הקונקרטי, ובמסגרת זו לבחון את המעמד האמיתי של העובד ואת הזכויות הסוציאליות להם הוא זכאי עפ"י דין.
רועי סבג , משרד עורכי דין מתמחה בייצוג עובדים ומעסיקים בבתי הדין לעבודה.
טלפון: 04-625-0000
כתובת אתר האינטרנט: https://law-sabag.co.il
