השתלת שיניים ביום אחד
השתלות שיניים הפכו היום לפרוצדורה יום יומית. הליך השתלה, שנחשב לפני כ- 30 שנה לניתוח משמעותי, הפך עם השנים לשכיח, נפוץ ובדרך כלל פשוט.
איך ומדוע קרה מהפך זה?
אבי השתלים המודרניים, רופא שוודי בשם ברנמארק , חקר את נושא ההשתלות בשנות הששים והשבעים של המאה הקודמת. מחקריו הראו שמתכת הטיטניום, ממנה עשויים השתלים היא בעלת אפיניות טובה לעצם, כלומר לעצם יש כושר הצמדות טוב למתכת זו.
מה קורה בתהליך ההשתלה?
אנחנו קודחים קדח בעצם, לתוכו מחדירים את השתל. בעצם אנחנו יוצרים פצע בעצם, בדומה לשבר, שמתחיל להתרפא לאחר ההשתלה. תאי עצם צומחים מסביב לשתל, ומתחברים אליו, עד שנוצר קיבוע יציב. ברנמארק האמין שתאי העצם מתחברים לשתל, ולכן קרא לתהליך אוסאואינטגרציה- אינטגרציה.
- כל הכותרות
בין תאי העצם למתכת השתל.
כיום אנחנו יודעים שאין חיבור אמיתי בין תאי העצם לשתל, אלא רק קירבה גדולה. השימוש במונח אוסאואינטגרציה ממשיך גם היום, רק שהיום אנחנו מדברים על אינטימיות רבה בין תאי העצם לשתל, ולא על חיבור אמיתי.
מחקריו של ברנמארק הראו שהתהליך של אוסאואינטגרציה לוקח חצי שנה. משמע- במשך חצי שנה אסור להפעיל שום כוחות על השתל, כדי שלא תהיה תזוזה שלו, ויתאפשר לתאי העצם לצמוח ולהתקשר אליו. המשמעות המעשית של זה היא, שבהשתלה אנחנו קוברים את השתל, ולא חושפים אותו לפני תום חצי שנה, עת סיים את התקשרותו לעצם שסביבו. רק לאחר חצי שנה, משהשתל עבר תהליך של אוסאואינטגרציה, ניתן להפעיל עליו כוחות , כלומר לבנות עליו כתר, המצוי בפה, משתתף במלאכת הלעיסה שמשמעותה הפעלת כוחות על השתל, שאמור בפרק זמן זה להיות כבר יציב.
במאמר מוסגר נציין, שהחיבור של שתל לעצם שונה מהחיבור של שן טבעית לעצם הלסת.
שן טבעית מחוברת ללסת על ידי רקמה רכה, דבר המאפשר לה מוביליות קלה והפעלת כוחות מבוקרים על השן. זה מנוצל באורטודונטיה- ישור שיניים, כאשר מפעילים כוחות על שן, ומזיזים אותה במרחב ממקום למקום.
שתל מחובר לעצם חיבור צפיד, אין שום מוביליות בין השתל לעצם. זה אומר שהכוחות המופעלים על השתל צריכים להיות מאד מבוקרים, והשיקום של שתל צריך להיות מאד מדוייק . הפעלת כוחות יתר על השתל תגרום לשבירת הקשרים שבין השתל לעצם, וכשלון השתל.
מזה נובע שגם בזמן שיקום של שתלים ושיניים טבעיות, אסור לחבר בין שתל לשן טבעית, שכן התנהגותן שונה, וחיבור ביניהן עלול לגרום לכשלון השיקום.
תורתו של ברנמארק לגבי משך הזמן הנדרש לפני שיקום שתל מקובלת גם היום. במשך שנים רבות הקפידו על טווח הזמן הזה של חצי שנה בין ההשתלה לשיקום, לצורך קבלת איחוי יציב של השתל.
אולם המתנה של חצי שנה בין ההשתלה לשיקום היא פרק זמן ארוך. כיום אנו חיים בעידן של חוסר סובלנות לדחיית סיפוקים. רוצים לדעת משהו, שולפים טלפון מהכיס ומקישים על גוגל.
גם תורת ההשתלות נפלה קורבן להלך רוח זה, והחוקרים החלו לחפש דרכים לקיצור משך הזמן שבין השתלה לשיקום.
קיימות שתי דרכים לזרוז הריפוי, ומספר שיטות השתלה המקצרות את התהליך עד ליום אחד.
השימוש בפיברין עשיר בטסיות- PRF- Rich Fibrin Platelets
כאשר נוצר פצע ברקמה כלשהי, מתחיל הליך ריפוי, כאשר בשלב הראשון מתקבצים באזור הפצע תאי דם הנקראים טסיות דם- טרומבוציטים.
הטרומבוציטים יוצרים פקק על אזור הפצע ומפסיקים את הדימום.
בנוסף , הטרומבוציטים מכילים בתוכם גרנולות המכילות חומרים הנקרים פקטורי ריפוי.
הטרומבוציטים שופכים את תכולת הגרנולות לדם, ופקטורי הריפוי מאתרים תאים בלתי ממויינים, ומושכים אותם לאזור הפצע. תאים אלה הופכים לתאי ריפוי- תאים בוני עצם, שריר, רקמת חיבור וכל דם.
נניח שיש לנו אתר בניה ובו מספר מסויים של פועלים, וקצב עבודה בהתאם למספרם.
אם היינו מוסיפים פועלים לאתר, היינו מגבירים את קצב העבודה.
כנ"ל באזור הפצע. אם היינו יכולים להוסיף לפצע טרומבוציטים, יותר גרנולות היו מפרישות את תכולתן, ויותר תאים בוני רקמות היו מתקבצים.
אבל איך עושים זאת בפועל?
זה הרעיון העומד בבסיס שיטת ה- PRF.
בשיטה זו , שהומצאה על ידי רופא יהודי צרפתי בשם יוסף שוקרון, אנחנו לוקחים מהמתרפא דם לפני התחלת הניתוח . את הדם הזה מסרכזים בצנטרפוגה , מפיקים ממנו את שכבת הטסיות, ואותה משתילים לאתר הניתוח. קיבלנו בבת אחת הגדלה משמעותית של מספר הטרומבוטציטים באתר ההשתלה, ומכאן קיצור ריפוי הפצע הניתוחי.
השיטה קלה לביצוע, ניתנת לביצוע בכל מרפאה, אם הרופא יודע לקחת דם.
השימוש בגלים אלקטרומגנטיים
מחקרים העלו שגלים אלקטרומגנטיים מזרזים בניית עצם, וכך ניתן לזרז את בניית העצם סביב שתלים.
שיטה זו , פותחה על ידי חברה ישראלית בשם "מגדנט" . לאחר ההשתלה, אנחנו מרכיבים על השתל כיפת ריפוי הכוללת סוללה ומקור מתח. כיפת הריפוי הזו, משדרת גלים אלקטרומגנטיים, המועברים דרך גוף השתל לעצם הסובבת אותו. הזרוז של בניית העצם בהשפעת הגלים האלקטרומגנטיים מאד משמעותית, וכך ניתן לבנות על השתל כתר אחרי חודשיים , במקום אחרי חצי שנה כמקובל.
גם שיטת ה- PRF וגם שיטת הגלים האלקטרומגנטיים, שניתן להשתמש בהן ביחד, כדי לקבל ריפוי מהיר, טוב ועוצמתי, מזרזות את הריפוי, אך עדיין אנחנו מדברים על פרק זמן של כשלשה חודשים מיום ההשתלה עד קבלת כתר על השתל.
שיטת All On 4
זו הדרך המקובלת כיום להשתלת שיניים ביום אחד.
השיטה הומצאה לפני כ- 25 שנים על ידי רופא שיניים מליסבון, פורטוגל בשם פאולו מאלו.
זו שיטת שיקום ללסת מחוסרת שיניים או לסת בה כל השינים מיועדות לעקירה.
בשיטה זו אנו עוקרים את כל השיניים שיש בלסת , ומבצעים 4 שתלים:
שניים ישרים בקדמת הלסת.
שניים אלכסוניים , בקדמת הסינוס בלסת עליונה או בקדמת מוצא העצב בלסת תחתונה.
כך אנו עוקפים את המכשול של סינוס נמוך בלסת עליונה ושל עצב גבוה בלסת תחתונה.
לאחר סיום ההשתלה בונים גשר זמני על השתלים, המשמש למשך חצי שנה, אחריה מחליפים את הגשר הזמני בגשר קבוע.
כאשר המקום בלסת מאפשר, מבצעים שתלים נוספים, אול און 5 , אול און 6 , בהתאם למקום שיש בלסת, אם יש מקום לשתלים נוספים.
על פי חישוב הכוחות על השתלים, כפי שנעשה על ידי ד"ר מאלו, 4 שתלים מספיקים כדי לעמוד במעמסה. יש לזכור:
באזור הקדמי של הלסת בדרך כלל אין בעיית גובה עצם, וניתן לבצע שתלים ארוכים וחזקים.
השתלים האחוריים הם אלכסוניים, ארוכים ויציבים.
בנסיבות אלה, 4 שתלים מספיקים לצורך שיקום לסת שלמה. ליתר בטחון, אם ניתן , מוסיפים את החמישי או הששי.
שיקום הלסת בשיטת אול און 4 אורך יום שלם, בפרט אם משוקמות שתי הלסתות בו זמנית.
הטיפול נעשה בהרדמה כללית.
הטיפול לא זול, בהתייחס למשכו, לצורך במרדים מומחה ואחות לצידו, וטכנאי שיניים לאורך כל הטיפול. אבל הוא מקנה את האפשרות לקבל שיקום לסת או פה מלא ביום אחד.
השתלת שיניים ביום אחד לפני הטיפול
השתלת שיניים ביום אחד אחרי הטיפול
אחרי חצי שנה
נכון להיום, שיטת אול און 4 היא השיטה האולטימטיבית לשיקום הפה ביום אחד.
השיטה קיימת כ- 25 שנים, נוסתה בהצלחה על אלפי מקרים ברחבי העולם. זו שיטה מהירה, נוחה יחסית , ועם ביצוע נכון, הן של החלק הכירורגי והן של החלק השיקומי, הצלחתה רבה לאורך זמן.
כתבה באדיבות המרכז להשתלות שיניים של ד"ר דורון אבניאלי https://www.avnieli.com/
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
