אגרות חוב לטווח קצר או אגרות חוב לטווח ארוך - יתרונות וחסרונות

אגרות חוב הן עולם גדול של מוצרים - יש אגרות חוב צמודות למדד שנותנות בעצם ביטוח מפני אינפלציה, יש אגרות חוב צמודות לשער הדולר ויש אגרות חוב שקליות (שאינן צמודות). יש אגרות חוב של המדינה שהן הבטוחות ביותר, ויש אגרות חוב קונצרניות - של פירמות שהסיכון בהן גדול יותר ותלוי במצב של כל חברה. אגרות החוב של הבנקים נחשבות בטוחות באופן יחסי, כי הבנקים יציבים מאוד וגם רווחיים מאוד, אגרות חוב של חברות ממונפות עם קשיים פיננסים כמובן מסוכנות וזה יתבטא בתשואה האפקטיבית.

הכלל הוא פשוט - ככל שהסיכון גדל כך התשואה האפקטיבית למשקיע גבוהה יותר. אגרות חוב של המדינה יהיו בהגדרה בתשואה נמוכה יותר מאשר אגרות חוב של חברה. בשנה האחרונה הפער בתשואה הצטמצם מאוד והסיכון בחברות לא ממש מתומחר. כלומר, כשלוקחים אגרת חוב ממשלתית ומשווים אותה לאגרת חוב קונצרנית עם תנאים דומים, מקבלים פער מאוד נמוך במרווח הריבית (פער הריבית). הפער הזה, אומרים מומחים רבים לא שווה את הסיכון (בוועידת ההשקעות של ביזפורטל ידברו מומחי השקעות בכירים על אגרות החוב, ההעדפות ויתייחסו גם לפער בין הממשלתי לקונצרני).

אגרות חוב ממשלתיות לעומת אגרות חוב קונצרניות

סיכום ביניים: יש אגרות חוב  מסוגים שונים (הצמדה, שקלי, צמוד)  ויש אגרות חוב של מנפיקות שונות. חוץ מזה יש גם אגרות חוב לטווחי זמן שונים. קוראים לזה מח"מ - משך חיים ממוצע -הזמן שבו אמורה האיגרת להחזיר את החוב. חברה יכולה להנפיק אג"ח למשך חיים של 3 שנים וגם של 5 שנים. כשהאגרת נסחרת בשוק אורך הזמן שלה כמובן מתקצר באופן שוטף. בהקשר זה, חשוב להסביר נקודה חשובה - משך החיים הממוצע מבטא לא רק את הפדיון בסוף התקופה, אלא גם את הריבית השוטפת. יתרה מכך: אם מדובר באגרת חוב שנפרעת לשיעורין - נניח שליש בכל שנה, אז המחמ"מ יתייחס לכל פדיון קרן עתידי ויקבל את שקלול המח"מ.

• האם אנחנו מתקרבים למשבר באג"ח הקונצרניות?
• על רקע הירידות בשווקים - למה אגרות החוב קופצות?

הדגמה פשוטה - אם נניח שאגרת חוב מונפקת ל-10 שנים והכל משולם בסוף - הקרן והריבית, אז המח"מ שלה הוא 10 שנים. אם התנאים שלה הם מחצית מהקרן והריבית אחרי 5 שנים ומחצית אחרי 10 שנים, אז המח"מ יהיה כ-7.5. זה לא חישוב מדויק, בפועל הוא יהיה נמוך יותר כי המשקל של התקבול הראשון גדול יותר ומשפיע יותר (גדול יותר בערכים נוכחיים), אבל זה באמת שיעור למתקדמים. הכי חשוב להבין שאורך החיים תלוי בשקלול של התקבולים וחישוב "הממוצע" שלהם. 

ככל שהמח"מ ארוך יותר כך הסיכון גדל יותר. כשאתם משקיעים או מלווים לתקופה ארוכה יש סיכון גדול יותר. הזמן הוא מרכיב סיכון. לכן, לרוב (לא תמיד) התשואה האפקטיבית על אגרות החוב לטווח ארוך תהיה גבוהה יותר. אנחנו מקבלים פרמייה על הסיכון, אחרי הכל - הנוסחה הבסיסית של השקעות תופסת: סיכון הולך יחד עם סיכוי. אם אתם מסתכנים תקבלו תשואה טובה יותר, אם אתם משקיעים באג"ח עם מח"מ ארוך יותר אתם תקבלו תשואה טובה יותר.

איך נקבעת התשואה על אג"ח?

הסיכון באג"ח והזמן קובעים את הריבית. למה שתלוו כסף לחברה=תשקיעו באג"ח שלה? כי היא מספקת לכם ריבית. איך תיקבע הריבית - תלוי בזמן של האיגרת כי כאמור זמן שווה כסף, יש לכם אלטרנטיבה לכסף ויכולתם להרוויח אלמלא ההשקעה באג"ח וכן יש לכם סיכון ואתם דורשים עליו פיצוי. בסוף אתם מקבלים ריבית-תשואה שמבטאת את הרווח שלכם. התשואה הזו מתייחסת וקשורה לבנצ'מרק שהוא ריבית בנק ישראל. אם ריבית בנק ישראל היא 4.5%, אתם לא תהיו מוכנים לקבל תשואה של 3% באג"ח קונצרני. המדינה נותנת (בערך) 4.5%, אז למה לקבל פחות במקום יותר מסוכן. כלומר, ריבית בנק ישראל והכיוון העתידי שלה הם הבסיס לתשואה של אגרות החוב. על הריבית של בנק ישראל מוסיפים את אלמנט הזמן ואת אלמנט הסיכון. נדגיש כי זה לא בדיוק, כי אם ריבית בנק ישראל היא 4.5%, אז פערי התיווך והציפיות קדימה (הפחתת ריבית) יאפשרו לכם לקבל אג"ח לשנה בריבית נמוכה יותר בכמה עשיריות. 

עוד תכניות

והנה דוגמה פשוטה לאג"ח שקלי עם העקרונות המוזכרים. כשאתם רוכשים אג"ח שקלי עם תשואה אפקטיבית של 4.9%, המשמעות שתקבלו 4.9% בשנה על פני המח"מ. אם המח"מ קצר יותר תקבלו נניח 4.7%. אם המח"מ ארוך יותר - 5.1%. התקופה מול התשואה מייצרים שרטוט של עקום התשואה. עקום שמבטא את התשואה לכל מח"מ. העקום הזה לרוב עולה, אך כאמור ממש לא תמיד. אבל בכל מצב לא תקבלו ריבית של 4%, משמעותית מתחת לריבית בנק ישראל, כי אז תעדיפו את האפיק הממשלתי. 

• סדרת האג"ח הזו צפויה לעלות ב-50% - האם זו הזדמנות ולמה היא לא מתאימה לכולם?
• מה תשואה שתקבלו בהשקעה סולידית צמודה למדד?
• תוכן שיווקי כמה מצבים בהם עו"ד ירושות וצוואות הוא הכתובת עבורכם

עד כאן התיאוריה החשובה מאוד על שוק האג"ח. נעבור לפרקטיקה. איזה אג"ח עדיפות - קצרות או ארוכות? אין תשובה חד משמעית, נציג את היתרונות והחסרונות של כל השקעה.

אג"ח ארוכות או קצרות - מה עדיף?

לכל מח"מ יש את היתרון שלו. הבחירה היא יותר עניין של טעמים, עניין של ניהול סיכונים. נצביע על היתרונות והחסרונות היחסיים של כל סוג של אג"ח לעומת הסוג השני. כאמור, אג"ח ארוך מספק תשואה טובה יותר. זה היתרון הראשון. אלא שיש לזה מחיר - יש סיכון גדול יותר. זה החיסרון הראשון של האג"ח הארוך (היתרון הראשון של האג"ח הקצר).

עניין נוסף שמבטא סיכוי וסיכון הוא שינויים בריבית. כשהריבית במשק עלתה אז כמובן שהתשואה האפקטיבית על אגרות החוב גם עלתה. הריבית-תשואה על אגרות החוב כאמור תלויה בריבית בנק ישראל. כשהריבית עולה, הציפיות והדרישות של מחזיקי האג"ח לקבל תשואה גבוהה יותר. וכאן אנחנו נכנסים לבסיס של עולם האג"ח - הטרייד אוף בין תשואה למחיר. כשהתשואה הנדרשת עולה - שער האג"ח יורד וההיפך. 

כשהריבית במשק עלתה, השערים של אגרות החוב ירדו כדי להתאים את המצב. ככל שהמח"מ ארוך יותר הירידה גדולה יותר. היו אגרות חוב שקרסו ב-40%. כן, שוק אגרות החוב יכול להיות מאוד מסוכן. והנה שוב הדגמה. נניח שיש אגרת חוב ל-10 שנים שמפקת ריבית של 4%. נניח שעברה שנה, הריבית על האג"ח עדיין 4% ונניח שהריבית במשק עלתה בפתאומיות ל-6%. המשקיעים שמעוניינים לקנות את האג"ח כעת מציעים לרכוש בריבית של  7.5% (יש כאמור מרווח ביחס לריבית השוק שמבטא את הסיכון של הפירמה), אלו שמוכרים לא יוכלו למכור במחיר טוב יותר. מה המחיר שמבטא תשואה של 7.5%, הוא בערך - 72-73 אגורות. האגרת צנחה ב-27%. עליית ריבית מורידה את שער האג"ח.

אם נניח שאגרת החוב היה עם מח"מ של שנתיים ועברה שנה והריבית קפצה. הירידה באג"ח תהיה צנועה יותר - 3.5% בערך. למעשה, הפגיעה באגרות החוב כתוצאה מעליית ריבית היא הפגיעה לשנה כפול (בחישוב רייבת דריבית) בשינוי ברייבת ולכן ככל שהמח"מ עולה הנזק בעליית ריבית כבד יותר. זה יכול להיות חיסרון לאג"ח ארוך, וזה יכול להיות יתרון - עכשיו מדברים על הפחתת ריבית במהלך השנה אז זה יכול בהחלט להיות יתרון - מעבר לתשואה השוטפת, משקיעים עשויים לזכות ברווחים כאלו שגם הם מכונים "רווחי הון".

בהינתן, שהריבית צפויה לרדת גם אצלנו וגם בארה"ב הרי שלכאורה אג"ח ארוך עשוי להיות מתגמל יותר. אבל זה תלוי כמובן בתזמון הורדת הריבית וזה גם תלוי בטראמפ. מלחמת המכסים עלולה להחזיר את האינפלציה. הדרך להילחם באינפלציה שעדיין לא רגועה היא העלאת רייבת. זו הסיבה המקורית לכך שבשנתיים וחצי האחרונות היתה עליית ריבית והחשש הוא שזה יכול לחזור. זה מייצר אי וודאות בארה"ב כשהריבית שם על אגרות החוב עלו משמעותית בחודשיים האחרונים.

השיטה של באפט - מזומן ואג"ח לטווח קצר

כן, טראמפ מביא איתו גם סיכונים ויש משקיעים לא מעטים שאומרים שעכשיו - "מזומן הוא המלך". וורן באפט, המשקיע האגדי, מעדיף מזומן או אג"ח קצר. באפט לאורך השנים, לא דווקא עכשיו, חסיד של אג,ח קצר. הסיבה היא : הביטחון. באפט מנהל דרך ברקשייר האת'וויי גם חברת ביטוח גדולה, ואם מתרחש אסון גדול שדורש פיצויים בסכומים עצומים, הוא צריך להיות בטוח שיש לו כסף זמין לשלם, בלי להיות תלוי בשוק שעשוי להשתנות מהר. מזומן, בניגוד לאג"ח או מניות, תמיד זמין ובטוח לחלוטין בטווח הקצר.

מעבר לכך, באפט רוצה להיות גמיש. הוא אומנם "יושב" על מאות מיליארדים של מזומנים, אבל אם יצוצו הזדמנויות פז הוא רוצה להיות מוכן בכסף מאוד גדול. כשצצות הזדמנויות פז לרוב זה כשיש מפולת, וכשזה קורה לרוב זה גם בשוקי המניות וגם באג"ח. אז למה להיות באג"ח שעשוי לרדת כשהוא רוצה לשמור את הכסף בדיוק לעיתוי של הזדמנויות?

על פניו, באפט בגישה הזו מאבד כסף - הוא יכול לקבל 1%-2% יותר אם היה משקיע באג"ח עם מח"מ ארוך יותר, אבל הוא מוותר על זה לשם הביטחון והגמישות. נכון לעכשיו אגב, הפער עומד על כ-1.6%, כשהיסטורית הפער עמד על 1.8%. אבל בטווח הקצר, המצב עלול להיות שונה. . קחו לדוגמה את 2022: כשהפד העלה ריביות כדי להילחם באינפלציה, אג"ח בינוניות הפסידו 10%, ואג"ח ארוכות ירדו ב-30%. באותה שנה, קרנות מזומן כמו Vanguard Cash Reserves דווקא רשמו תשואה חיובית של 1.5%. ב-2024, המצב היה דומה: אג"ח לטווח ארוך הפסידו שוב 6.3%, ואילו המזומן הניב תשואה יפה של 5.2%. כלומר, כשהריביות עולות, מזומן הוא נכס שמעניק יציבות, בזמן שאג"ח סופגות ירידות.

אגרות חוב קצרות : בחירה בטוחה לטווח הקצר

אם אתם חוסכים למטרה קרובה, אגרות חוב קצרות הן הבחירה הכי בטוחה לצד פיקדונות, קרנות כספיות ומקמ"ים. אג"ח מתאימות יותר למי שמתכנן השקעה לטווח בינוני ולטווח הארוך. חשוב לזכור - התשואה האפקטיבית שאתם רואים היא מה שתקבלו עד לפקיעה, רק שבדרך זה יכול לרדת. אם אתם לא חושבים על לממש בדרך ואתם משקיעים לטווח ארוך זו בהחלט יכולה להיות השקעה מעניינת, וקחו בחשבון שלמרות חוסר הוודאות, הפד' ובנק ישראל מדברים על הפחתת ריבית בקרוב ולא ההיפך. יכול להיות שטראמפ יביא איתו את האינפלציה אבל יכול להיות שלא.