ההזדמנויות חוזרות לאיגרות החוב הבנקאיות
הסיפור הגדול של איגרות החוב בשבועות האחרונים, הוא החשש מפני עליית התשואות העולמית. התממשות סיכון הריבית, כלומר, עליית התשואות באג"ח הממשלתיות בארה"ב ובישראל, משפיעה על קבלת החלטות הן במח"מ והן בדירוג ההשקעה אליו אנו מעוניינים להיחשף. אבל דווקא עליית התשואות היחסית באיגרות החוב הממשלתיות, מהווה הזדמנות באיגרות החוב הבנקאיות.
המרווח בין אג"ח ממשלת ישראל שקלית לאג"ח אמריקנית לעשר שנים הצטמצם לרמה של 1.2%, ומבטא את הסתירה בין המשק המקומי לאמריקני. בעוד שהמשק המקומי מספק נתוני מאקרו מגמגמים הבאים לידי ביטוי בצמיחה מתונה, סביבת אינפלציה נמוכה ופוטנציאל להורדת ריבית נוספת, המשק האמריקני מראה סימני שיפור. שוק העבודה ושוק הנדל"ן בארה"ב מראים סימני שיפור והבנק המרכזי מחפש אסטרטגיית יציאה מהמדיניות המוניטרית המרחיבה, שאפיינה אותו בשנים האחרונות.
סיכום חצי שנתי של זירת האג"ח הממשלתיות מעלה, כי איגרות החוב הממשלתיות השקליות הארוכות סיפקו את התשואה השוטפת בה נסחרו בתחילת השנה, גם אם במחיר של סטיית תקן לא נמוכה. אבל מי שסבל בעת תקופת המימושים בנוסף לאג"ח הממשלתיות הן דווקא איגרות החוב הקונצרניות בדירוגים גבוהים, כדוגמת אג"ח בנקים, להן קורלציה גבוהה מאוד עם האג"ח ממשלתיות. מעניין כי דווקא איגרות חוב קונצרניות בדירוגים נמוכים פחות הושפעו מהסערה שהתחוללה באג"ח הממשלתיות, והמרווחים בהן אף הוסיפו לרדת בחסות זרימת כספי הציבור לאפיקים מסוכנים יותר.
אחת הדרכים באמצעותן ניתן לבחון ולכמת את נהירת המשקיעים לנכסי סיכון בסביבה הקונצרנית, היא בחינת הפער ההיסטורי של מרווח התשואה מעל אג"ח ממשלתיות במדד התל בונד צמודות בנקים למרווח במדד התל בונד צמודות יתר.
ראשית נציין כי המח"מ של שני המדדים דומה, ארבע שנים בבנקים ו-כ-3.6 שנים במדד התל בונד יתר, אך בעוד מדד התל בונד צמודות בנקים מורכב כולו מאיגרות בנקאיות, במדד התל בונד יתר משקל גבוה של כ-41% לאיגרות מענף הנדל"ן והבינוי. באופן לא מפתיע גם הדירוג הממוצע של מדד הבנקים עומד על הטווח של AA-AA+, ואילו הדירוג הממוצע במדד התל בונד יתר נמוך בקרוב לשתי דרגות דירוג ועומד בטווח של A-+AA-.
כפי שניתן לראות בגרף שלהלן, הפער בין מרווחי התשואה של שני המדדים מעל אג"ח ממשלתית נחתך בחדות בשנה האחרונה, מרמה של מעל ל-3% עד לרמה של כ-0.8% השוררת היום.
מלבד נהירת המשקיעים לנכסי סיכון, אחד ההסברים לצמצום האגרסיבי בפער הוא הנפקת תעודות סל על מדד התל בונד יתר שהזרימה ביקושים רבים לאיגרות הכלולות במדד היתר, כשמנגד מדד התל בונד בנקים טרם "זכה" להנפקת תעודות סל.
ברמה הכלכלית נאמר כי לזכות איגרות החוב הבנקאיות קיימות מספר נקודות אותן יש לציין. ראשית, ההפרשות לחובות מסופקים נמצאות במגמת ירידה מאז שנת 2009, כאשר ממוצע ההפרשות של חמשת הבנקים הגדולים עומד על כ- 0.4% בלבד מסך תיק האשראי. בנוסף, תיק ניירות הערך של הבנקים עבר בשנים האחרונות תהליך של הפחתת סיכונים, תוך גידול בחשיפה לאג"ח ממשלתיות. ולבסוף, יחסי הלימות ההון של הבנקים משתפרים בחסות הנחיות בנק ישראל. הון הליבה של הבינלאומי והפועלים נמצא מעל לרף של 9%, ואילו יתר הבנקים, להערכתנו, בדרך לשם. חשוב לציין כי שני הבנקים הגדולים צריכים להגיע ל-10% הון ליבה עד סוף שנת 2016, תוואי זה צפוי לחזק את ההון של הבנקים, והדבר בוודאי חיובי למחזיקי איגרות החוב.
לסיכום, רכישת אג"ח קונצרניות טומנת בחובה רכישה של סיכון ריבית וסיכון אשראי. באיגרות החוב הבנקאיות, סיכון הריבית הבא לידי ביטוי בעליית התשואות באג"ח הממשלתיות. לאחרונה, הוא התממש (בין אם באופן מלא ובין אם חלקי) תוך עליית תשואות שחלה ברבעון האחרון באג"ח הממשלתיות. לעומת זאת, ירד סיכון האשראי משמעותית לאור הנחיות בנק ישראל. כל אלו מובילים, להערכתנו, למסקנה שהאיגרות הבנקאיות חזרו לרשימת ההשקעות המעניינות, הן ברמה המסחרית והן ברמה הכלכלית.
- 7.איך השינויים משפיעים על המשק? (ל"ת)אופיר 24/07/2013 09:11הגב לתגובה זו
- 6.עפר גנון 21/07/2013 05:20הגב לתגובה זולא ברור מה השינוי
- 5.אם לא הבנת את הכתבה, אזי הכתבה טובה (ל"ת)קפוש 18/07/2013 10:03הגב לתגובה זו
- 4.ישראל 17/07/2013 23:31הגב לתגובה זולגבי סיכון האשראי, אני לא חושב שמישהו חושש מחדלות פרעון, לכן השיפור במצבם הפיננסי של הבנקים לא רלוונטי. הסיכון האמיתי הוא סיכון הריבית ועל זה לא מצאתי תשובה במאמר.
- 3.מוזר שפורן 17/07/2013 20:06הגב לתגובה זועדיף לשבת על ממשלתי ולחכות שהספרדים יפתחו מכל הקונצרנים המלצתה דווקא על הבנקים ?
- 2.העדיפות בהשקעה באגחים בנקאיים נראית ברורה מתמיד (ל"ת)מאסוקה 17/07/2013 17:12הגב לתגובה זו
- 1.מעניין ומאוד מקצועי (ל"ת)ג'ון לוק 17/07/2013 11:03הגב לתגובה זו
תחזיות אתר polymarketשוקי החיזוי: הפרצה המסויית שהופכת הימורי ספורט לחוזים פיננסיים
רווחים משוקי התחזיות ממוסים בשיעור נמוך יותר מהימורים; מה המשמעות?
הפער במיסוי: למה חוזי חיזוי משתלמים יותר
הפער במס יכול להיות משמעותי: בהימור ספורט סטנדרטי, ה-IRS מתייחס לזכיות כהכנסה רגילה, מה שאומר שמי שנמצא במדרגת מס גבוהה ישלם בהתאם. לעומת זאת, בשוקי החיזוי, חוזי האירוע נתפסים כסוג של חוזים פיננסיים. במנגנון המיסוי המשולב בארצות הברית, 60% מהרווח ממוסה כרווח הון לטווח ארוך, ו-40% כרווח הון לטווח קצר, מה שמוביל לשיעור מס אפקטיבי נמוך יותר. מומחי מס בארצות הברית מדברים על סוג של פרצה, אך יש לזכור שה-IRS יכול להחליט שהמהות הכלכלית קובעת, ולהגדיר את הפעילות כהימור.
במקביל, חוק התקציב הגדול של הרפובליקנים שעבר ב-2025 שינה את כללי הקיזוז של הפסדי הימורים. בעבר ניתן היה לקזז 100% מהפסדים מול זכיות, אך כעת ניתן לקזז רק 90%. לדוגמה, אם שחקן זכה 100,000 דולר והפסיד 100,000 דולר, הוא יישאר עם הכנסה חייבת של 10,000 דולר. במקרה של חוזים בשוקי החיזוי, אם הם ממוסים כמו נגזרים, זה יכול להשפיע גם על מנגנוני הקיזוז והדיווח. עדיין, הכל תלוי בסיווג הסופי של ה-IRS.
המאבק הרגולטורי: מי יקבע את הכללים
השאלה מי יקבע אם חוזי ספורט הם הימורים מורכבת. חוזים עתידיים נמצאים תחת פיקוח ה-CFTC, בעוד שהימורים נמצאים תחת רגולציה מדינתית. ה-CFTC טרם נתן עמדה חותכת, ובינתיים מתנהלים הליכים משפטיים שיכולים להגיע עד בית המשפט העליון. זה מעכב החלטות רגולטוריות ומאפשר לשוק לצמוח במהירות. נתונים מ-Dune מראים שביום שיא אחד בקלשי, כ-97% מהמחזור הגיע מחוזי ספורט, מה שמדגים את היקף המגמה. אם בתי המשפט יקבעו שחוזי ספורט הם הימורים, זה יכול להעביר את המרכז הכובד למדינות, אך ה-IRS יכול להגדיר את ההימור באופן עצמאי.
הבעיה המעשית היא טיימינג: חוזי ספורט זמינים רק מ-2025 ואין כללי מס מסודרים. ייתכן שהנחיה תגיע רק אחרי מועד הגשת הדוחות, מה שיביא לצורך בתיקון דוחות מס. מומחי מס ממליצים לעבוד עם איש מקצוע ולשמור תיעוד מפורט של כל עסקה. ההיסטוריה מראה שה-IRS נוטה לנוע לאט מול חדשנות פיננסית, כמו במקרה של נכסים דיגיטליים, כך שהבהירות לגבי חוזי ספורט עשויה להגיע רק ב-2028.
- הבלרינה שהפכה למיליארדרית - סיפורה של לואנה לופס לארה
- במקום אנבידיה וטסלה: השוק החדש שמאיים על וול סטריט כבר מגלגל מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסיכומו של דבר, חוזי ספורט בשוקי חיזוי נראים כמו הימורים, אך כרגע מקבלים טיפול מס של נגזרים, מה שיוצר תמריץ להעביר את הפעילות לפלטפורמות חיזוי. עם זאת, יש סיכון רגולטורי ומסי, כולל אפשרות לשינוי כללים בדיעבד. זה יכול להפוך את השוק לאטרקטיבי במיוחד לעומת חברות כמו דראפטקינגס ופאנדואל של פלאטר, אך ככל הנראה זה יהיה זמני.
קתי וודקתי ווד תוקפת שוב: ARK Invest עם 40% תשואה ב-2025 - והימורים אגרסיביים על קריפטו וסין
קרנות ההשקעה של קתי ווד, ARK Invest, ממשיכות להוביל את השוק גם ב-2025, עם ביצועים מרשימים שעוקפים בשיעורים ניכרים את מדד ה-S&P 500
קרנות ההשקעה של קתי ווד, ARK Invest, ממשיכות להוביל את השוק גם ב-2025, עם ביצועים מרשימים שעוקפים בשיעורים ניכרים את מדד ה-S&P 500. במהלך השנה, קרן ARK Innovation ETF עלתה בכ-40%, ובדומה לה, קרן ARK Next Generation Internet ETF הציגה עלייה זהה. לעומת זאת, מדד ה-S&P 500 רשם רווח של כ-18% בלבד. זוהי כבר השנה השלישית ברציפות שהקרן המתמקדת באינטרנט הדור הבא ומציגה תשואות גבוהות יותר מהמדד המרכזי, מה שמבליט את ההצלחה המתמשכת של אסטרטגיית ההשקעה של ווד.
בין החזקות המובילות של הקרנות ניתן למצוא חברות כמו טסלה, רוקו, AMD, שופיפיי, רובינהוד ו-קוינבייס - חברות שנתפסות כחלוצות בתחומי החדשנות הטכנולוגית.
50 מיליון דולר בקריפטו: ARK מנצלת את הצניחה
למרות שקתי ווד מכרה לאחרונה מניות של טסלה, מדובר בשינויים קטנים ובפעולות ניהול תיקים סטנדרטיות, ולא בשינוי אסטרטגי מהותי. לעומת זאת, רכישות משמעותיות בתחומי הקריפטו ובשוק הסיני מראות את האמון של ARK בהתאוששות והתפתחות של תחומים אלו לקראת 2026.
בחודש דצמבר, הקרן רכשה מניות של חברות עם חשיפה לקריפטו בשווי של כ-50 מיליון דולר, לאחר ירידה חדה בשוק המטבעות הדיגיטליים. מחיר הביטקוין צנח מכ-126 אלף דולר באוקטובר לכ-88 אלף דולר לקראת סוף השנה, ירידה של כ-30%. בין הרכישות הבולטות ניתן למנות מניות ב-קוינבייס, סירקל (חברת סטייבלקוין), Bullish (המחזיקה באתר Coindesk) ו-Bitmine Immersion Technologies (שותפות את'ריום). במקביל, נרכשו גם מניות של רובינהוד, שירדה בכ-13% במהלך דצמבר.
- קת’י ווד מנצלת את הירידות - רוכשת מניות AI, שבבים וקריפטו
- החסידה של ה-AI חושבת שהוא בדרך לתקן - ומממשת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חזרה לסין: עליבאבא, באידו ורובוטקסי
התמקדות נוספת היא בשוק הטכנולוגיה הסיני. ARK רכשה מניות של עליבאבא לראשונה מאז 2021, מהלך שהניב עלייה של כ-8% במניות ADR של החברה בתוך יומיים, אם כי מאז ירדו המניות בכ-14%. בנוסף, הקרנות הגדילו את החזקותיהן ב-באידו ובחברת הרובוטקסי WeRide, ושיקמו את הפוזיציות לאחר מכירת מרבית המניות הסיניות ב-2021 בעקבות לחץ רגולטורי מקומי.
