השאלות שצריך לשאול בתהליך הבחירה בתיק ההשקעות

עופר שבח, מנהל השקעות ראשי, מנורה מבטחים ניהול תיקי השקעות בע"מ, מתייחס לשיקולים החשובים שיש לקחת בחשבון בעת בחירת ההשקעות החלק הממשלתי-שקלי
עופר שבח | (7)

האפיק הממשלתי מהווה נתח נכבד מכל תיק השקעות, בין אם מדובר בתיק השקעות מוסדי, תאגידי או פרטי, ולכן חשיבותו הגבוהה. כאשר באים לבחון את האפשרויות השונות באפיק, ישנן מספר שאלות שחשוב לשאול, כך למשל, באיזה מח"מ לבצע את הרכישות? האם לקנות ישיר או סינטטי? האם לבחור איגרת חוב בריבית משתנה או קבועה? ועוד.

שאלת השאלות, באיזה מח"מ אנחנו מעוניינים?

הפרדוקס של תכנית הרכישות של הפד. בסוף השבוע שעבר פורסמו שני נתוני מאקרו טובים בארה"ב. מספר התביעות לדמי אבטלה (320 אלף בשבוע האחרון לעומת צפי ל-334 אלף). ומספר אישורי הבניה (קצב שנתי של 943 בחודש יולי לעומת צפי של 935). בעקבות זאת שוקי המניות ירדו בכ-2% והתשואות לעשר שנים עלו ל-2.87%. הסיבה לכך, שהנתונים הטובים מאותתים לשוק שייתכן והפד יצמצם את תכנית הרכישות שלו בקרוב.

תגובת האיגרות חוב הממשלתיות הארוכות בישראל הייתה ברורה, עליית תשואות לעד 3.96% לאג"ח הממשלתיות לעשר שנים. מאידך, התשואות בחלקו הקצר של העקום, ירדו בעקבות מתנת הפרידה של הנגיד פישר, עת הוריד את הריבית בשתי פעימות של 0.25% כל אחת לרמה של 1.25%. שני המהלכים יצרו מצב של תלילות גבוהה מאוד, כפי שניתן לראות בגרף (הגבוהה ביותר בשלוש שנים האחרונות). כלומר, יש תגמול גבוה יותר על הארכת מח"מ והגדלת הסיכון. לכן, להערכתנו, כדאי להיות במח"מ בינוני-ארוך באג"ח ממשלתיות שקליות.

איך להשקיע במח"מ בינוני ארוך - קניה ישירה או סינטטית?

על מנת לעמוד על מח"מ ממוצע בינוני-ארוך בתיק, יש לקנות בשני הקצוות של העקום, הקצר והארוך, וכך לייצר חשיפה סינטטית למח"מ. הנסיבות לבחירת קניה סינטטית הינן קמירות או קערות של העקום הנוכחי, וההערכות בעניין זה לעתיד. כיום, העקום ברובו קרוב לקו ישר. לפי הערכותנו, בטווח הקרוב-בינוני הוא יהפוך לקמור יותר. לכן, לאור נסיבות אלו, אנו מאמינים כי כדאיות ההשקעה טמונה במח"מ סינטטי ולא ישיר מובנים.

ריבית משתנה או ריבית קבועה?

בעקבות נתוני צמיחה חיוביים, מעבר לציפיות של רבעון ראשון בישראל, 5.1% בשיעור שנתי ונתוני הוצאה לצריכה פרטית של 6.7% נעלמו הציפיות להורדת ריבית בשוק, כפי שניתן לראות בגרפים של עקומי המק"מ והתל-בור (ריבית בין בנקאית). העקומים מגלמים ריבית של כ-1.25% בטווח של שנה קדימה, כלומר אין ציפיות להורדת ריבית נוספות.

בעקבות כך, ניגש לשלב הבא של התהליך ונבחן את האפשרויות של הקצה הקצר של העקום, על מנת לייצר את המח"מ הסינטטי הבינוני-ארוך. לשם כך מוצגות בטבלה המצורפת האפשרויות לאיגרות חוב ממשלתיות קצרות (מח"מ של כשנה).

בבחינה של התשואות העדיפות מבין אותן אפשרויות, ניתן לראות שמספרית התשואה הגבוהה ביותר הינה בממשלתית משתנה 0817 (כ-1.34%), אך בחינה זו אינה מספקת מכיוון שקיים שוני בין המכשירים. המק"מ הינו Zero Coupon כלומר, אין קבלת ריבית. הוא נסחר כיום במחיר של 98.83 ובפדיון נקבל 100 כמגלם תשואה שנתית של 1.21%. הממשלתית שקלית 814 כוללת ריבית קבועה של 3.5% ומגלמת תשואה שנתית של 1.23%. הממשלתית משתנה 0817 כוללת ריבית משתנה המחושבת רבעונית לפי תשואת המק"מ לשנה ומגלמת תשואה של 1.34%. הבדל משמעותי נוסף, שהממשלתית משתנה 0817 הינה במח"מ של 3.94, כלומר האיגרת לא נפדית בעוד כשנה, לכן קיים סיכון נוסף של המח"מ, אשר מנוטרל חלקית על ידי חישוב הריבית הנגזרת מהמק"מ בכל רבעון מחדש.

אנו מעריכים כי קיים יתרון נוסף לאיגרות חוב בריבית משתנה - במידה ויהיו העלאות ריבית במשך השנה, הריביות בפועל יהיו גבוהות יותר והתשואה הסופית על ההחזקה תהיה גבוהה יותר.

כל אלו מביאים לכך שעל פי דעתנו, המח"מ בינוני-ארוך סינטטי, עם החזקה של איגרות בריבית משתנה בחלק הקצר של העקום, עשויים להיות אטרקטיביים בתקופה זו.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ש. 24/08/2013 14:58
    הגב לתגובה זו
    החברות האלה מנסות רק להשיג תשואת שוק. תבדקו את מנהלי התיקים הקטנים
  • 6.
    כרמל 21/08/2013 22:38
    הגב לתגובה זו
    תודה
  • 5.
    יופי של כתבה,כל הכבוד (ל"ת)
    כפיר 21/08/2013 16:44
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    וורן בפט 21/08/2013 15:36
    הגב לתגובה זו
    לדעתי אפילו עדיף להחזיק ממשל משתנה 520 עם מח"מ ארוך יותר אבל בעל פוטנציאל לאפסייד גדול יותר, במידה והתרחישים שעליהם מדבר אכן יייקרו
  • 3.
    יפה שהפעם הגבת לעצמך רק פעמיים! (ל"ת)
    Z 21/08/2013 15:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עופר את איש מקצוע מעולה !!! (ל"ת)
    מישהו מיוחד 21/08/2013 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מחכים ומאיר עינים (ל"ת)
    י"ע 21/08/2013 12:45
    הגב לתגובה זו
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"

בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים

עמית בר |

בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.  

המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב. 

הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.

בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.

בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.

סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"

בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים

עמית בר |

בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.  

המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב. 

הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.

בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.

בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.